בולמוס..

[כמהאפשר]

בולמוס..

 

[חלומותשל אחרים]

אז אל

תקחי את הרגליים שלך ותצאי מהבית.

 

[כמהאפשר]

.. (טריגר)

אתמול. בלילה.
זה היה סוג של מה שעשיתי.

אחרי התגובה שלי ללבשה, על המיגרנה-
(כמה חשבתי עלייך אתמול, אויש.. לאנשים אכפת ממך, את יודעת?
כאלו ש"לא מכירים אותך"- וכאן נשאלת השאלה מה זה נקרא "להכיר"..)

לא שתיתי, מהבוקר. לא שתיתי, הייתי נורא לחוצה ממשהו טוב, כ"כ טוב וכ"כ חיובי. שכ"כ חיכיתי לו.
אחד הדברים שהכי מחזיקים אותי בחיים, למעשה. אחד משני הדברים היחידים שמחזיקים אותי בחיים, לכל הרוחות.

ואז לקראת הצהריים התחילה לי מיגרנה כזו מטורפת שכבר לא הצלחתי להוריד אותה בכלום. לקחתי את עצמי למקלחת, שתיתי, אכלתי. אכלתי טוב- אבל זה לא עזר.
לא הצלחתי להרדם- שתיתי עוד.
אכלתי עוד.
ועוד(אוכל נורמלי).
עכשיו אני נזכרת ששכחתי לקחת אופטלגין נוסף..
התגברתי על קריבינג למתוק בשביל לאכול נורמלי.

ואני חושבת שבלילה פשוט פרקתי את כל המתח. די במודע לקחתי את עצמי ואכלתי.
לא בולמוס מטורף- אבל בולמוס. מתוק, מלוח, עוד מתוק ועוד מלוח.
אני אצל ההורים כעת. אז נכנסתי להורים לחדר, הערתי את אבא שלי(סוג של)-
הוא קם. היה רגוע מאוד, מרגיע מאוד. אמר שזה לא נורא ולא להמשיך לאכול. ללכת לישון ואם ארצה- לקחת את מה שאני רוצה אבל בבוקר, לא עכשיו. נשאר ער עוד קצת כשהלכתי לחדר. לא לקחתי איתי לחדר אוכל.

בסוף נרדמתי.

ועכשיו כל השאמה, השנאה העצמית(לא בעוצמה חזקה כל כך, או שאני עייפה מזה כבר או שיש משהו מרגיע בזה שאני כאן או שיש משהו קצת מרגיע שההורים קצת "איתי" כרגע..)

 

[כמהאפשר]

*כל האשמה.

 

[levshavur]

לכמה אפשר

שלום לך
מיזדהה איתך מאוד בקשר למיגרנה. אבל לקחת אופטלגין זה רק מחליש את הכאב זה לא גומר את המיגרנה...יש תרופות ספציפיות למיגרנה שגם לוקחות את המיגרנה וגם את הכאב יש כמה תרופות אפשריות חלקן גם מרדימות...
וחוץ מיזה אם יש לך הרבה מיגרנות אז יש תרופה- לפחות אחת שאני משתמשת בה שמקטינה את התדירות של מיגרנות .אבל לוקחים אותה כל יום...
טוב שההורים קצת איתך...
חבל על השנאה העצמית זה לא פותר בעיות זה רק מחמיר אותן. האם את יכולה לחשוב על חלק אחד בגוף שאת לא שונאת ?, לדוגמא אני אוהבת את הידיים כי איתן אני יכולה לצייר ולכתוב, ואת החיוך שלי ועכשיו גם השערות הבלונדיניות שעשיתי...
לבשה.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

נשמע לי

שבהרבה מאוד כח עצרת משהו שיכול היה להמשך למקום רע בהרבה.
את יכולה לראות את זה ולתת לעצמך קרדיט?
התחושות הקשות לא משפרות את המצב, ההפך. הרי השנאה העצמית רק מלבה את הבולמוס הבא. לעומת זאת, לחשוב על עצמך באופן חיובי יותר, מרגיע- ולכן גם נותן כח ומחזיר לאיזון.

 

[כמהאפשר]

..

העלית כאן שלושה דברים.

עצירה(בהרבה כוח),
קרדיט
חשיבה חיובית.

כן כן ולא מצליחה.
מצליחה לזהות שנאה עצמית ולהשתדל להרגיע אותה.
אבל להרגיש חיובי.. מצליחה רק טכני. וגם מעט- רוב הזמן לא.
לא רגשי. זה פשוט לא מצליח.