בולמוסי אכילה...

[עדי1831]

בולמוסי אכילה...

היי...
אני סובלת ב-8 שנים האחרונות מבולמוסי אכילה מטורפים...
מצליחה להחזיק דיאטה כמה שבועות (מקסימום חודש) ואז הורסת הכל (פלוס ריביות) בשבועיים של אכילה חסרת מעצורים וחסרת גבולות הגיוניים...
ובשנה האחרונה זה החמיר והגיע לרמה קיצונית שהשמנתי המון ובמהירות (והסביבה מעירה לי על זה בהערות פוגעניות, כי הרי כולם בישראל "נשמות טובות" שרק רוצות לעזור...)
יש פה עוד מישהי שסובלת מבולמוסים?
או שהצליחה לצאת מהם ויודעת לתת לי עצות?
ממש אשמח לעזרה או שיתוף...

 

[אלומת האור]

היי עדי, ברוכה הבאה

אני מזמינה אותך אלינו ל-OA, התכנית שמצילה את חיי כבר שמונה שנים מדי יום ביומו. תוכלי למצוא אצלנו אנשים רבים כמוך שחושבים שהם היחידים בעולם...
נשמח לראות אותך אתנו

.

http://www.oa-israel.org/

 

[עדי1831]

אני מפחדת להיחשף...

שמעתי בעבר על OA ואולי זה המקום בשבילי,
אבל אני כ"כ מפחדת להיחשף שאני לא רואה מצב שאני אגיע לפגישה כזאת... :/
אף אחד מסביבי (כביכול) לא יודע על ההפרעה הזאת שלי

 

[אלומת האור]

אין שום צורך להיחשף

את יכולה לבוא ולשתוק, את לא צריכה לומר מילה. אם תרצי, תציגי רק את שמך כשיבקשו אותך, ואם לא, גם זה בסדר.

 

[עדי1831]

איפה אתם נמצאים?

איפה אתם נמצאים וכל כמה זמן נפגשים?

 

[אלומת האור]

תבדקי בבקשה כאן

www.oa-israel.org/meetings

 

[פרפר בתוך אגרוף]

היי עדי

הרבה מאיתנו כאן סובלות מבולמוסים או סבלנו בעבר.
אני יודעת כמה סבל יש בחולי הזה, כמה כאב וייאוש מרגישים בתוך ואחרי כל בולמוס,
וגם שמחה לספר שהצלחתי לצאת מזה

בולמוסים הם חלק ממעגל- הדיאטות שאת מנסה לעשות הן לא חלק נפרד מהבולמוסים, הם יוצרות אותם, ממשיכות להפעיל את המנגנונים שלך שרעבים לאוכל, להרבה אוכל, שכל הזמן מפחדים שלא יהיה מספיק אוכל.
רעב שהוא גם פיזי, וגם רגשי.

קיבלת פעם איזו עזרה מקצועית על רקע המצוקה הזו? טיפול כלשהוא?
ומי יודע על מה שאת מתמודדת איתו?

ברוכה הבאה אלינו

 

[עדי1831]

כיף לשמוע שהצלחת לצאת מזה!

איזה כיף לשמוע שאת הצלחת לצאת מזה! זה נותן לי תקווה שזה אפשרי...
כמה זמן את התמודדת עם בולמוסים?
והכי חשוב- איך הצלחת לצאת מזה???

הרעב שלי הוא באמת לא פיזי, כי אני אף פעם לא מרעיבה את עצמי בזמן הדיאטות. תמיד אני אוכלת מאוזן ושפוי
ובגלל זה אני באמת (!) לא מבינה למה הגוף נלחם בי וגורר אותי כל פעם מחדש לבולמוסים...
בחיים לא עשיתי דיאטת כסאח

הייתי בעבר אצל פסיכולוג שלא עזר לי בכלל,
ולפני כחודשיים חזרתי לטיפול. הפעם אצל פסיכולוגית שמתמחה בהפרעות אכילה
ואני מקווה שהיא תוכל לעזור לי... למרות שלדעתי "רק אני אוכל לעזור לעצמי"
וד"א- אף אחד מסביבי לא יודע על ההפרעה הזאת....
ממש-ממש אף אחד... לא המשפחה, לא החברות (יש לי חברות מאוד טובות וקרובות,ולמרות זאת....)

תודה על העזרה ואני כבר ממש מחכה לשמוע איך הצלחת לצאת מזה...

 

[hory0]

עדי יקרה..

גם אני מצטרפת..סבלתי מבולמוסים קשים במשך שלוש שנים, ובשנתיים האחרונות אט אט נפטרתי מהם..ובשנה האחרונה כבר לא סובלת מהם כלל.
זה אפשרי!! אני מבטיחה לך..כי אני הייתי במקומות כל כך אפלים שלא האמנתי לאיש שיכול להיות אחרת, אך אנשים יקרים החזיקו עבורי את התקווה לבינתיים, ועכשיו אני יודעת שאפשר אחרת!!!

אני לא חושבת שיש דרך אחת שנכונה לכולם, וגם אני בעצמי עברתי תהליכים שונים..אבל בעיניי הבולמוס הוא רק תמרור אזהרה. הוא לא הבעיה בעצמה, אלא מכסה על כאב גדול שנמצא עמוק בתוכינו..הבולמוס נמצא שם כדי לעורר אותנו להתייחס למה שפגוע ודורש התייחסות וטיפול בתוכינו.
וכשמעיזים לגעת בעומק, באותו הכאב, כשלומדים להרגיש אותו ולהבין אותו, אפשר להרפות מהבולמוס..כי אין צורך בתמרור יותר.

עבורי ההחלמה היתה בזכות תהליכים משמעותיים שעברתי בטיפול הפסיכולוגי שקשורים לרבדים אחרים בחיים שלי.. ובמקביל בטיפול דיאטני שתמך וסייע. אני לא חושבת שיש דרך קסם, קצרה, מהירה ולינארית וכמו כל דרך בחיים התהליך הזה טומן בחובו עליות ומורדות, הצלחות וכשלונות, אך החוכמה היא לא לוותר על הדרך..להמשיך לצעוד, להיעזר, להשתדל ולהיתמך עד שאפשר לצעוד אט, אט בכוחות עצמנו.

לכל אחד יש את הדרך שלו להצליח, אבל מה שחשוב לי להזכיר לך, זה שזה אפשרי!!!!! רק יקירתי, היי סבלנית ואל תפסיקי מלצעוד בדרך שלך..וגם אם לעיתים נדמה שהגעת לדרך ללא מוצא, תמיד ישנה דרך נוספת מעבר לפינה שתוביל לניצחון אם רק נעיז לנסות שוב..

 

[עדי1831]

תודה על התמיכה

ממש תודה על התמיכה
אני כבר כמעט 10 שנים נלחמת בבולמוסים, ובעבר הם היו מופיעים בערך פעם בחודש לכמה ימים,
אבל בשנה האחרונה יש יותר ימי בולמוס מימים "טובים"
ובגלל זה הגעתי למצב של עודף משקל,השמנה מטורפת ומאוד מהירה, וייאוש כמעט טוטאלי...
בשנים האחרונות האמנתי שאי אפשר להיגמל לגמרי מהבולמוסים, אלא המטרה היא רק להפחית אותם (משמעותית)
אז ממש מפתיע אותי לדעת שאפשר להיפטר מהם! (שנה שלמה בלי בולמוסים=חלום חיי...)

אני מתכוונת ממש לקחת את עצמי בידיים, גם מבחינת אכילה שפוייה ונכונה וגם מבחינת טיפול ברגשות הפנימיים שלי
אני כ"כ כ"כ מקווה שהפעם אני אצליח...
כי באמת שכבר נמאס לי ...
יש לי סבלנות. גם אם זה ייקח חצי שנה, או שנה... רק שייגמר כבר!!!
נמאס לי כבר שכל חיי סובבבים אך ורק סביב האוכל!
כי החיים שלי חוץ מהאוכל כ"כ טובים.... משפחה טובה,הרבה חברים מדהימים,עבודה טובה
ואני לא מצליחה להנות מכל הדברים האלה (או בקיצור-מחיי) כשעננת האוכל מרחפת מעליי

הלוואי שיהיה טוב בקרוב...תחזיקי לי אצבעות...

 

[hory0]

נשמה..

בטח שאני מחזיקה לך אצבעות, גם בידיים וגם ברגליים

אני כל כך מבינה על מה את מדברת, גם אני העלתי המון המון המון במשקל, ויכולה להגיד לך שכשמתאזנים באופן טבעי המשקל מתאזן חזרה..

אני חושבת שזהו תהליך, בהתחלה באמת המטרה היא להפחית את הבולמוסים ביחס למה שקורה עכשיו, ובהמשך המטרה היא להפחית עוד מהמצב הנוכחי, וליצור מרווח כמה שיותר גדול מהתקף אחד לשני..וזה דורש המון אומץ. המון יכולת לסלוח לעצמי. המון יכולת לא לצמצם או להקיא אחרי בולמוס. להיצמד לתפריט ועוד..אבל המרכיב העיקרי זה היכולת לסלוח ולא להישבר..

אני שומעת ממך כמה תקווה יש לך, כמה מאמץ את נכונה להשקיע, וזה בדיוק הדרך להצליח..אני מאמינה שאת מסוגלת!!ולא משנה אם זה יקרה תוך חצי שנה, שנה או שנתיים, מה שחשוב שכשתגיעי למטרה שהצבת לעצמך, כבר לא ישנה כמה זמן לקח, אלא תוכלי להסתכל לאחור ולהיות גאה בעצמך. אני כבר גאה בך על האומץ לא לוותר ולהיאבק, כי מגיע לך להרגיש טוב יותר!!

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אמן

הרבה שנים הייתי חולה.
60 השניות שלי על הפסקת הבולמוסים, וגם טיפים של אחרות,
תוכלי למצוא כאן:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=198&MessageId=99323888

שבת שלום

 

[עדי1831]

שרשור מדהים!

שרשור מדהים, תודה רבה!!
מקווה שלאט-לאט אני אצליח לקחת את עצמי בידיים...
כי בינתיים אני כבר כמה שבועות בבולמוסים,העליתי המון במשקל (ואני בטוחה ויודעת שהסביבה רואה ושמה לב...כי כבר העירו לי על זה כמה אנשים)
ואני פשוט ל-א מצליחה לתפוס את עצמי בידיים ולהתחיל מחדש
כ"כ עצוב לי ואני כ"כ הרבה יותר אוהבת את עצמי כשאני בשגרה של תפריט בריא ומלא+פעילות גופנית
... ((