בולי דואר עברי עם טעויות שונות

MRimer

New member
בהמשך להסבר המצויין של רון

הנה צילום הקטע הרלוונטי מתוך קטלוג זימון מהדורת 1954. הבול הזה מוערך ב 600 פרוטות. את המשפט הבא אני כותב בזהירות רבה, תוך אזהרה שזה רק לצורך פרופורציה ואין לראות בכך הערכת שווי מבוססת. בול רגיל כזה מוערך באותו קטלוג ב 250 פרוטות. הערכה עדכנית של הבול היא 15 ש"ח. כלומר בתהליך של משוואה מתמטית את יכולה לצפות לכמה עשרות שקלים עבור הבול עם השגיאה. ולמה האזהרה? שוק האספנים אינו מתנהל בצורה לינארית, ויש אופנות משתנות גם בתחום איסוף הבולים. בעוד שבולים "רגילים" הם מתיד באופנה, שגיאות גלופה או שגיאות דפוס נתונות לתנודות חריפות למדי. בשנות החמישים שוק הבולים בישראל היה נתון עדיין להשפעה של אופנת האיסוף מתקופת המנדט, בה איתור שגיאות היה נושא חם, ורבים עסקו בכך. קטלוג זימון תיעד בקפדנות שגיאות רבות כאלו בבולי ישראל הראשונים, וגם העיתונות הבולאית דיווחה עליהן באדיקות. חלפו השנים, דור האספנים הזה עבר מן העולם, ובמידה רבה חלפה עימם גם האופנה. אני מעריך שכיום אין לצפות עבור שגיאות מסוג זה לתוספת משמעותית מעל הערך של הבול הרגיל.
 
אז שווה לאוורר אותם בינתיים?

כלומר, עד שהאופנה תחזור כדרכן של אופנות, כדאי לחכות עם המכירה שלהם? אני מנסה לעשות סדר ולהחליט מה לשמור מה למכור ומה למסור... ואם יש סיכוי לרווח כספי עתידי לחלק של בולי השגיאות באוסף, אולי כדאי לי להמשיך לאוורר כמה בולים במשך 20 30 70 השנים הבאות, כמה שזה יארך, עד שכדאי יהיה למכור אותם? מה דעתך? אגב, בטח אני אמצא גם את הקטלוג הנדיר שהעלת כאן. עוד חפץ לאוורר. נו טוב... תודה רבה על תשובתך.
 

MRimer

New member
אם יש לך עניין באוסף

כתחביב או כפריט נוסטלגיה, אכן כדאי וראוי לשמור אותו ולטפל בו באופן מתאים. מעשית, אם אינך רואה באוסף הזה תחביב, הסיכוי הריאלי שאמנם תמצאי את תעצומות הנפש הדרושות על מנת לטפל בו, קלוש ביותר. צר לי על הרוח הפסימית הנושבת מתשובתי, אבל כאדם עצלן מטבעו אני נוטה לייחס את הפגמים שבי גם לאחרים, וכאמור, זה עיסוק די מתיש לאוורר ולטפל באוסף בולים, לעקוב אחר מצב הבולים שבאלבום, לחפש את הסימנים הראשונים של הופעת הפטריה ההרסנית ולהרחיק אותם במועד לפני שהאוסף כולו יורד לטמיון. בקיצור, זו מחוייבות של ממש. מחוייבות שרק אהבה מסוגלת לספק לה את הדלק הדרוש לשם קיומה המתמיד. בלי טיפה של ביקורתיות אוכל לומר כי משפט בנוסח "עוד חפץ לאוורר. נו טוב..." אינו מבשר טובות לעתיד האוסף והמשך קיומו לאורך שנים. אם העילה לשמירת האוסף היא לצורך השקעה, מתוך תקווה שערכם של הפריטים עם השגיאה יעלה משמעותית עם הזמן, אזי לצערי גם בסעיף זה איני איש בשורה. עד כמה שאני מבין את מצב השוק וכיוון התפתחותו, אזי הוא נע במגמה הפוכה לגמרי. מספר האספנים המקדישים כיום מזמנם על מנת לחקור את הבולים עצמם, ללמוד את תהליכי הייצור שלהם, ולתעד את השגיאות שנפלו בתהליכים אלו, נמצא בירידה מתמדת, ולגבי אלו שעוד עוסקים בזה ניתן להכליל ולומר שלא יהיו עוד בינינו לשנים רבות (ואני אומר זאת בצער תוך צירוף איחולי בריאות טובה ואריכות ימים לכל אותם אספנים וותיקים). הבולאים מהזן החדש נוטים יותר להתמקד באיסוף לפי נושאים, תחום המייחס חשיבות מעטה לפריטים מסוג זה. כאמור, אם השיקול המנחה אותך הוא מימוש האוסף ומקסום ההכנסה ממנו, עדיף לדעתי למכור כיום ולהשקיע את הכסף באפיקים רווחיים יותר. אני כבר רואה את הגבות מורמות של חברים מסויימים בפורום, וקורא את המחשבה החולפת במוחם: "אהה... אם כך בולים זו לא השקעה, אלא סתם כסף מבוזבז...". אכן, השקעה בבולים כמוה כהשקעה בקרן הון סיכון. היא דורשת מן המשקיעים הבנה עמוקה ביותר לא רק במצב השוק העכשווי, אלא גם יכולת ניבוי וחיזוי של התפתחות השוק העתידי. משקיע שקנה מניות של חברת מחשבים בשנות החמישים (בתקופה בה מחשבים נחשבו ללא יותר מאשר קוריוז מרתק) מצבו טוב בהרבה מזה שבחר להשקיע את כספו בעסקיה של חברת טלגרף מן המובחרות שבשוק דאז. אני מרשה לעצמי לנחש כי בונה האוסף לא עשה זאת למטרת השקעה, אלא מתוך מניע בלעדי של אהבת בולים. את התמורה לכספו קיבל האספן מידי יום, בדומה למי שקונה כרטיס לקולנוע, וזוכה לשעתיים של הנאה צרופה (אם לא טעה בבחירת הסרט). איש אינו מצפה להחזיר לעצמו את ההשקעה בכרטיס הקולנוע, ובאופן בסיסי, גם ההשקעה בבולים רגילים כמוה כזריית הכסף לכל רוח. בבולים לפחות ניתן לחזור ולהשתמש לצורך משלוח מכתבים, ובולים הנקובים בשקלים חדשים ניתן גם כיום לממש בחלק ניכר מערכם הנקוב. כזה הוא גם מצבם של בולי השגיאה מהסוג שהעלית לפורום. הם אינם שונים מהותית מבולים רגילים. ניקח לדוגמה את הבול הראשון שהעלית, זה שבו האות "ד" נראית כמו האות "ה". אם קראת היטב את הכתוב בקטלוג שהעלתי, הרי מדובר בשגיאה נפוצה מאוד. עשירית מהבולים עם השובל מכילים שגיאה זו. בנוסף, המדובר בשגיאה נסתרת למדי, שרק "משוגעים לדבר" עשויים להתפעל ממנה. אין מדובר באחת השגיאות המשמעותיות שמנה רון בתשובתו המפורטת. וחינן של שגיאות מסוג זה סר בשנים האחרות מליבם של האספנים. לדעתי, אין מדובר בתהליך הפיך, לפחות לא בעתיד הנראה לעין. אספן המבקש להשקיע בבולים, יעשה זאת על ידי רכישת בולים נדירים, כאלו שמעמדם מבוסס בשוק, והצפי לעתיד מבשר להם טובות. בולים קלאסיים של ארצות אירופה המבוססות או של ארצות הברית. המדובר במדינות שפע, ששוק האספנים בהם יציב ונמצא במגמת עלייה, וסביר שגם בעתיד, כאשר יבקש האספן לממש את השקעתו, יהיה מי שירצה לרכוש ממנו את הפריט. לעומת זאת, בולי סין של שנות השישים (תקופת מהפיכת התרבות), הזוכים כיום למחירי עתק, לא ישמרו לדעתי לאורך ימים על ערכם זה. אני סבור כי המדובר באופנה חולפת, וכי גל ההתעניינות בסין המתעוררת יחלוף בתוך מספר שנים, ויותיר את המשקיעים עם בולים יפהפיים שערכם הכספי ירד משמעותית. ואין לראות בכך משום המלצה לרכוש או להשקיע בתחום כלשהו. שורה תחתונה, מיכל. אם את מעוניינת לממש את האוסף, כנראה שהזמן לעשות זאת הוא עכשיו. אין מה לצפות לעלייה דרמטית של המחירים בשוק. ככל שהזמן חולף, הולכים לעולמם אספנים נלהבים נוספים של בולי ישראל המתעניינים בתשניות ובשגיאות, דבר המשפיע לרעה על השוק בשני מובנים. גם פחות אספן (פחות ביקוש), וגם אוסף נוסף המוצע למכירה (יותר היצע). כתבתי לך מסר עם המלצה כיצד מומלץ לקדם את נושא המכירה, אם תבחרי בכך. אשמח לעמוד לרשותך בשאלות נוספות. ואגב, הקטלוג ממני צילמתי אינו נדיר כלל, פשוט אין בו עניין חוץ מלמשוגעים כמוני. רכשתי אותו מעיזבון של אספן לפני מספר שנים.
 

yblumann

New member
שוק הבולים בסין 1967-1972

שוק הבולים בכל מקום משקף ומלמד על האספנים ומה הם אוספים. בסין מספר האספנים נמצא בעליה מתמדת במשך 20 השנים האחרונות. למרות שבשנתיים האחרןנות נכנסו לשוק מהמרים שמתייחסים להשקעה בבולים כמו להשקעה בשוק המניות -תקראו שוב מה שנימבו כתב על ביקורו לפני חודש בשנגחי- , ישנה מגמה של ביקוש עולה לבולי סין שנגרם על ידי הרחבת העניין בבולאות. בולי המהפכה החברתית 1967-1972 הם באמת לא קלים להשגה במצב טוב וביחוד עם דבק מקורי וללא פגם. הסיבה די ברורה: הבולים לא הופצו לאספנים מחוץ לסין או בתוך סין בצורה מסודרת - איסוף בכל צורה היה פעילות בורגנית. הבולים לכן בעיקר מילאו את תפקידם ביול מכתבים. הרבה מהבולים והמעטפות לא נשמרו. תוסיפו לזה את העניין המחודש בתקופה הזו ומה שהאיורים מייצגים ותראו מדוע הבולים מתקופה זו כל כך אטרקטיביים לאספנים. למרות הספקולציה בבולים שקשורה לשוק המניות, בולים אילו ישמרו על ערכם. בול קלסי וסף הוא year of the monekey- 1980.
 

MRimer

New member
נתתי בכוונה כדוגמה את בולי סין

אני מסכים עם הניתוח שלך לגבי הסיבות למה אלו בולים טובים, שלא הונפקו בכמות גדולה מלכתחילה, שהפכו לקשים להשגה עקב הנסיבות ההיסטוריות, ובכל זאת, אני חולק עליך לגבי ההערכה לעתיד. אני סבור שחלק מן ההיסטריה הנוכחית נובע מהיווצרות שוק פרוע בסין עצמה, וכן מההתעניינות העולמית בסין המתעוררת. תופעות כאלו כבר קרו בעבר לא אחת, וכדומה ניתן לציין את בולי סאר שהיו להיט בימים עברו, וכיום נבלעו בתהומות הנשייה של ההתעניינות הבולאית. אני מניח שמחירת של בולי סין לא יגיע לאפס, ובכל זאת מדובר בבולים שאובייקטיבית קשים להשגה, אולם לדעתי רמת המחיר כיום גבוהה מידי, ואין לראות בבולי סין במצבם כיום משום אפיק השקעה נבון לטווח הארוך. מי צודק? לא נותר אלא להמתין ולראות. בכל מקרה, גם אם אאלץ לבלוע את הכובע בעתיד, אני יכול להתנחם בכך שגם ערכם של הכובעים נמצא בירידה, כך שזה לא עתיד לעלות לי יותר מידי.
 

yblumann

New member
משה: למה סין שונה

היו לי מספר דיונים בנושא הזה בהונג קונג, בין השאר עם סוחר שאשתו עבדה איתי בבנק... שלא לדבר על דיונים עם אספנים באסיה. מה שמאפיין את אספנות הבולים בסין היא עליה מתמדת במספר האספנים בסין, ועליית רמת החיים וכמות הכסף שמופנה לתחביבים. העליה לא מוגבלת רק לבולים אלא כוללת הרבה פעילויות של שעות הפנאי ותחביבים! נכון שיש ספקולציה. אבל יחד איתה ישנה התענינות באספנות. ההסטריה של השנים האחרונות קשורה בספקולציה, אבל כמישהו שעוקב אחרי ההתפתחות מאז 1994 אני רואה עליה ראלית תמידית ברוב הוצאות סין. אני צופה ירידה חדה בשוק המניות ואפילו בשוק הבולים אבל הגרף עדיין כלפי מעלה... כשאני מסתכל בבריטניה בשוק הבריטי והמחירים שניתן לרכוש בולים [לא מבריטניה והמושבות בין 1840-1937] שהם בדרך כלל בין 5 pence ל 25% מחיר קטלוג, הניגוד לא יכול להיות יותר גדול. אחת מהסיבות היא שההצע גדול מהבקוש לבולים, אפילו לבולים שהיו פעם מבוקשים. ציינתי בעבר את הגיל הממוצע הגבוה של אספנים באירופה. הדיעה הכללית היא שמספר האספנים נמצא בירידה מתמדת. נראה לי שזה המצב גם בישראל. בסין המצב הפוך... כמו שאמרת, only time will tell!
 

MRimer

New member
הדברים נאמרים כמובן מתחושה ולא מידיעה

אבל כאשר אני מביט על המתרחש כיום בסין, אני מפרש זאת כגל חולף שלא יהיה לו המשך לאורך זמן. אני מאמין שכדי שאספן בולים (שאינו ספקולנט, ואינו אוסף לצורך השקעה בלבד) צריך לאהוב ולהזדהות עם נושא האיסוף שלו, על מנת להתמיד ולהרכיב אוסף ולטפח אותו שנה אחר שנה. יש כמובן את אלו הרוכשים אוסף לצורך הצגתו בתערוכות, ומיד לאחר שמיצו את פוטנציאל המדליות הטמון בו ממהרים למכור אותו. על אספנים כאלו קשה לבנות שוק לאורך זמן. אני מאמין ששוק הבולים בנוי על קיומם של אותם אספנים מאוהבים, המלקטים פריט לפריט שנה אחר שנה, והמוכנים לרכוש מידי פעם גם משהו מיוחד, יקר יותר, על פי יכולתם ועומק כיסם. קיומם של אספנים כאלו הוא המחזיק את השוק, ומאפשר את עליית המחירים המתמידה, אם כי מתונה, של הבולים הקלאסיים. אספנים שכאלו יאספו לדעתי את אותם נושאים ותקופות הקרובים לליבם. אספני בריטניה יאספו את התקופה הויקטוריאנית, שעליה גאוותה של בריטניה. האמריקאים יחפשו את האבות המייסדים ואת תקופת הזוהר של התפתחות ארה"ב. הגרמנים יחפשו את תקופת ההתהוות של גרמניה וכך הלאה באוסטריה, איטליה, צרפת, יפן וכולי. בולי התקופות המאוחרות יותר גם מצויים בהרבה, וגם מושכים פחות את האספנים הפטריוטיים. למרבה הצער המאה העשרים לא הייתה בדיוק תקופה שיש מה לספר עליה בבית במרבית ארצות תבל. ככל שהמצב הכלכלי ברוסיה ישתפר, ותשתקם התשתית של אספני הבולים שהייתה קיימת שם כל השנים, אני מעריך שבוליה התקופה הצארית ברוסיה יזכו לפופולריות ולעליה במחיר. יש מהם מספיק כדי שהם לא ממש יהפכו ליקרי מציאות (רובם לפחות), אבל שם עשוי להתפתח שוק אספנים יציב. לדעתי, המצב בסין שונה. התקופה הקומוניסטית בתולדות סין לא ממש פופולארית בקרב דור העתיד הרואה מול עיניו חזון שונה לחלוטין. מהפכת התרבות היא לא תקופה שיש בה גאווה רבה, או משהו שניתן להזדהות עימו. זו תקופה של שיגעון לאומי, של עיוורון וברוטליות. הבולים אמנם נדירים, ויש בהם מסחר ענף, אולם אני לא מאמין שיש גם מי שבאמת יאהב אותם ויזדהה עימם. אני חושב שהגל הספקולטיבי שאנו חווים כיום, וכנראה גם בשנים הקרובות, מבוסס על רוחות ההתעניינות העולמית בסין המתעוררת, ועל הכסף הפתאומי שנחת על הסינים עצמם עקב הכלכלה המתחדשת. יבוא הזמן, ולדעתי אינו רחוק יותר מאשר שנים ספורות, שבו המשקיעים בסין עצמה ירצו לממש את השקעתם בבולים, ואז יתגלה שגם העולם מצא לו צעצוע חדש, וגם התשתית החסרה של אספנים בסיסיים בסין אינה ערוכה לקלוט את הבולים, ואז המחיר יצנח ויחזור לערכים ריאליים יותר. לסיכום, אני אישית לא מתכוון להשקיע את כספי בבולי סין, וגם אם אי פעם אחליט להרחיב את תיק ההשקעות שלי לתחום ספקולטיבי זה, אני אעדיף לקנות בולי קולומבוס אמריקאיים (או "בית דואר" ממאוריציוס...) שאשר ציטטות מדברי היו"ר מאו.
 

yblumann

New member
ההבדל בין אירופה לסין

משה, כפי שאמרתי בימי מאו בסין איסוף הוגדר כפעילות בורגנית. אוספי בולים אפילו הושמדו. העניין באספנות התחיל יחד עם הצמיחה הכלכלית. תחשוב שבמשך 25 שנים מספר האספנים בסין עלה ממאות בודדות ליותר מ רבע מליון לפחות. אין לתופעה זו מקביל בעולם המערבי. העניין בבולי סין היום הוא בא מאספנים שגרים בסין ולא מחוץ לסין. אני לא כל כך מסכים איתך על האספנות של הבולים הקלסיים. למספר מועט יחסית ל אספנים יש את האמצעים הכספיים לאסוף דברים כאילו. להפך ! בבריטניה רוב האספנים שאני מכיר אינם מתמקדים בולי ענתיקות. למאה ה 20 דווקא יש המון מה לספר על ידי בולים! בולי בריטניה מ 1840-1945 הם ממש משעממים- הראש של המלך/מלכה חוזרים על כל הזמן. מה אפשר ללמוד על בריטניה והתקופה ממבט חוזר על ראשים? כנל לרוב בולי המאה ה 19. אני לא היחיד שחושב כך. הדעה שלי מייצגת את האספן המצוי , ולצערי הרב דעות כמו שלי לא מוצאות בטוי בעתונות הבולאית. Stamp Magazine- שמפורסם על ידי Stanley Gibbons- שמחשבים אינדקס מחיר בולים קלסיים מבריטניה- נותן תמונה די מעוותת על ציבור האספנים כאן. תצוגות בנלאומיות מדווחות - אבל רק אילו עם פנקס צקים= מדלית הב מוזכרים.
 

MRimer

New member
אני מסכים עם מרבית העובדות שאתה מציין

ועם זאת, חולק על מסקנות שאתה מסיק מעובדות אלו. אני רוצה לחזור ולומר כי הדברים שאני אומר אינם מבוססים על ידיעה ברורה ומוכחת, אלא על תחושה אישית והערכה בלבד. נתחיל בסין, זו שעוררה את הדיון שלנו. אין לי כל מחלוקת לגבי ההתרחשויות שהיו בשנות מהפיכת התרבות, ואני בהחלט מסכים עם הנתונים שאתה מביא לגבי התעוררות שוק הבולים בסין כיום. טענתי היא שמצב זה אינו משקף התעניינות אמיתית בבולים, אלא הוא תוצאה של פתיחת השוק למסחר חופשי, ובשלביו הראשונים, שוק זה מחפש אפיקי השקעה זמינים ומידיים. בולי דואר היו תמיד סחורה מבוקשת בזמנים שכאלו, ומכאן העליה המטאורית בביקוש לבולים. בספרים שכתב הרסט, סוחר הבולים האמריקאי המפורסם, מתואר מצב דומה מאוד שהתרחש באירופה ובארה"ב בתקופה שקדמה לפרוץ מלחמת העולם השנייה. גם אז זכו בולים רבים מאוד להתעניינות של הציבור הרחב, דבר שהוביל לעליית מחירים מטאורית ולפריחה של הבולאות העממית. הזמן חלף, התנאים חזרו למצבם הנורמלי, ועימם חזרה ההתעניינות בבולים למימדיה הטבעיים, נחלתם של האספנים, המשוגעים לדבר. מצב דומה למדי, אם כי במימדים קטנים בהרבה יחסית לאלו של שנות השלושים באירופה, התקיים גם בישראל של שנות החמישים המוקדמות. כולם אספו בולים, וסחרו בבולים, ודיברו על בולים, וקנו בולים חדשים בדואר, והיו "צריכים מאוד" בולים. חלפו הזמנים, השוק בישראל נפתח למסחר חופשי, מרבית ההגבלות המלאכותיות על אפיקי ההשקעה בוטלו, ועימם צנחה גם ההתעניינות בבולים וחזרה למימדיה הטבעיים. אני נוטה לפרש את המתרחש בסין של היום ברוח דומה, ומכאן המסקנות אליהן הגעתי. אני סבור שמחירי הבולים של תקופת מהפיכת התרבות בסין גבוהים ומופרזים. זה לא מנע ממני לרכוש בול או שניים (או יותר) שעניינו אותי, אבל ביום בו רכשתי אותם ערכתי מסיבת פרידה לכסף שלי, תוך ידיעה ברורה שדרכינו לא יצטלבו עוד בעתיד, וזו הפעם האחרונה שאני נהנה מחברתם של אותם שקלים חביבים. אני מאוד לא ממליץ לרכוש בולים אלו למטרת השקעה, ואם זכור לך, זו הייתה נקודת הפתיחה לדיון שהתפתח אודות בולי סין. באשר לבולי אירופה הקלאסית, אכן הם משעממים עד דמעות. עוד פרצוף של מלך או מלכה עגומי סבר. מי בכלל מתעניין בפיסות הנייר המשעממות האלו? ולרובן אפילו אין קצוות לא ישרים.... חברת דואר ישראל מתעקשת להוביל את כתובתי מידי חודש כמה עשרות קטלוגים של מכירות פומביות, וכן אי אלו עיתונים בולאיים מרחבי תבל. כולם מלאים בפריטים מהתקופה הקלאסית, ואני נוטה להאמין כי יש גם מי שרוכש את הפריטים האלו. אני מניח שמנהלי בתי המכירות אינם מדפיסים את הקטלוגים מטעמים הומאניים, וכי הם אפילו מרוויחים מזה כמה שקלים (או יורו או דולר או...). בקיצור, חלק משמעותי משוק הבולים העולמי מתבסס על האספנים הקלאסיים, המתעניינים משום מה דווקא באותן פיסות משעממות... ושיהיה ברור, אני אספן תימאטי. אישית אינני אוסף בולים קלאסיים, ומעולם לא הקדשתי מזמני לבניית אוסף מסורתי. עם זאת, חטאתי לא אחת ברכישת בול קלאסי (עד כמה שאמצעי המתונים איפשרו זאת), ואני שמח מאוד להעשיר את האוסף באחד מאותם פריטים קדומים. אני מכיר לא רע את הבולאות העולמית, והקדשתי זמן רב ללימוד התפתחות עולם הבולים והאספנים. בולי המאה העשרים אכן מעניינים יותר, אולם במרבית המקרים הם מעניינים מהבחינה הלא בולאית. כפי שרשמת, לא ניתן ללמוד הרבה על בריטניה מהבולים הראשונים, אולם זו אמירה של היסטוריון לא של בולאי... בולי בריטניה לא אמורים ללמד אותי על בריטניה, אלא על הדואר הבריטי. לדעתי, זו הבולאות הטהורה. ואני חוזר ומדגיש שאני לא נמנה על קבוצה זו, ואני בהחלט מחפש בבולים היבטים רבים אחרים. אני חובש את כובע ההיסטוריון כאשר אני מחפש בולים עם סיפור הסטורי (דוגמת התיאור היפה שהובא על ידי דורון אודות גלגולי בית המכס בדנציג), או את כובע הליצן כאשר אני מחפש בולים עם שגיאות מבדרות. בשני המקרים הבולים אינם המטרה, אלא רק האמצעי להמחשת הנקודה העיקרית בה אני מתעניין. התערוכה שהצגתי במוזיאון ארץ ישראל יכולה להמחיש היטב נקודה זו. מרגע שהוסרו המגבלות המוטלות עלי בתערוכת בולים מן המניין, לא הססתי לשלב בתצוגה גם פריטים שאינם בולים (גלויות, מטבעות, תחריטים עתיקים וכמובן קונכיות של ממש). זה יפה (לדעתי), זה מעניין (לפחות אותי), אבל (שוב, לדעתי), זו לא בולאות... לפחות לא בולאות מהסוג שגורם לאספן להכניס את ידו לכיס, עמוק, עמוק.... יורם, בוודאי שאתה לא היחיד שחושב שהבולים המודרניים מעניינים יותר. לפחות עוד אדם אחד סבור כך, וזה אני. אבל כפי שכתבתי, העניין הזה נוצר לא בהכרח בגלל הפן הבולאי של הבול. מרבית השוק הבולאי הממוסד, זה המייצר את העיתונות, הקטלוגים, התערוכות והאירועים הבולאיים, פונה אל אלו הרואים עצמם כבולאים קלאסיים. יש כמובן גם נסיונות לייצר שווקים "דמויי קלאסיקה", ובקבוצה זו אני כולל את אספני התשניות המודרניות, דוגמת בולי סדרת המשין באנגליה, או בולי השקל בישראל (ולא, אני לא מנסה לומר ששתי הקבוצות שוות בגודלן). זהו עמוד השידרה של הבולאות העולמית. שם אני אמצא את אלו שירכשו את הבולים שלי, אם וכאשר ארצה למכור אותם ולממש את ערכם בכסף מזומן. איש לא יקנה את אוסף בולי הצדפים שעמלתי רבות על הרכבתו, ובצדק. אני טרחתי רבות להפוך את האוסף לאישי, תוך שאני יוצק בו משמעויות שאני חקרתי וגיליתי, ומנסה להפוך אותו ל"מקורי". איש לא אמור להתפעל ולשלם על המקוריות שלי, ובנקודת המכירה, דווקא השיטתיות והבאנליות היא זו שמסוגלת לממש את עצמה למזומנים. אני חוזר (שוב) ומדגיש כי השרשור הזה החל מדיון על הבולים כאפיק השקעה. כבר אמרתי שאני לא ממליץ כלל בפני מי שאינו מומחה של ממש להשקיע בבולים אבל אם כבר יש מי שמתעקש לעשות זאת, אין ספק בעיני כי, מבין החלופות השונות, המקום הטוב ביותר להניח בו את הממון האישי הוא בבולי התקופה הקלאסית של העולם המערבי המבוסס. ומילה אחרונה. אחד השיעורים הראשונים שלמדתי בבולאות מסחרית הוא שעדיף לרכוש בכספי את הפריט האחד היקר ביותר שאני יכול להרשות לעצמי. האספן המחפש להנות ולבלות את זמנו בנעימים, יקנה במאה שקלים מאה בולים במחיר של שקל אחד. יהיו לו המון פריטים להביט בהם, לסדר אותם, ולהנות מהם. המשקיע המבקש לשמור על כספו, ולהגדיל את רכושו (או לפחות לא לאבד אותו לגמרי), יקנה במאה שקלים בול אחד ויחיד במחיר של מאה שקלים. הסיכוי לממש בול שכזה אינו גדול פי מאה, אלא הרבה יותר....
 

yblumann

New member
תגובה

משה, בעצם שנינו מסכימים... נצטרך להסכים שלא להסכים בנושא סין. הכוונה שלי היתה לאספנים ולו דווקא של בולים- ספרים ומטבעות תכשיטים וכו וכו, ודברתי על אספנות להנאה ולאו דווקא להשקעה/ספקולציה, ודבי מבוססים על הכרות אישית ומעקב מאז 1990. אני מאוד תומך בגישה לך לאוסף וגם בתצגה משוחררת ממגבלות תחרות. three cheers are due. בעוונותי סטיתי מגורם ההשקעה לנושא של עניין באיסוף. sorry...

over to English now- tapuz keyboard is playing up again.. I have been living in London for over 20 years. and everybody knows that London is the world centre for hobbies collectors, with so much activity as to dwarf any other major city in the world. I also wondered about what I consider the paradox of what you see in the philatelic press here and the real world I regularly see at my weekly weekend fairs. The two are worlds apart... Talking to other collectors, dealers etc, the reason is fairly simple: economics. it costs a lot of money to run adverts, produce & send catalouges, maintain shops, employ staff, place adverts and so on. It is hard to earn money out of selling lots of cheap stamps at 5p each. you want to buy a stamp at £100 and sell it at at least £400. and firms like stanley gibbons do! Dealers get their stock by buying mainly from public auctions. and those who run public actions get their stuff from collectors or estates of collectors. usually they take the expensive stuff out and sell the rest of the collection cheaply. and there are wholesale auctions too. In fact, there are two parallel universes in the stamp collectors world- the expensive/classic stuff, which is really a very small world [how many people can afford to spend £000s on one stamp?] and the ordinary much wider world of collectors like the two of us. of course,this classic world supports the expensive infrastructure of the organised hobby- the press, federation, travel, expensive catalouges etc etc. both 'worlds' do meet; but, if you look for a particular expensive stamp long and hard, you can pick it up at fairs at a fraction of the price demanded in all of those glossy catalouges or action houses. I know it from experience. but,sometimes it is easier to acquire an expensive stamp than a cheap stamp, simply because dealers who have the expensive stamp advertise it extensively for sale, while a dealer who has the cheap stamp in his stockbooks would not even bother. Investment in stamps: one indeed must take the risk; after all, there are fashions and trend in collections, and there is a larger than usual gap between buy/sell prices. I hope I have not given a wrong impression- of being 'anti'. far from it, but I happen to like the term market place relating to stamps, and I do appreciate the 'old stuff'. It is just beyond my reach. I have an upper limit I am willing to pay for a single stamp. PS my comments regarding the London market applies elsewhere too... Regards Yoram​
 

yblumann

New member
and

one more thought; normally, 'cheque book collectors' start , like 'normal' collectors at a young age , leave it for a long time, and then come back to collecting once they have retired or made their forutnes. but the starting point is important. my main argument is that the number of young collectors is declining steadily, so the potential 'pool' of 'chequebook' collectors- let alone ordinary collectors is getting smaller and smaller. hence my claim that there is a long term decline in stamp collecting.
 

bergeronz

New member
אני מסכים עם משה ברוב בדברים

העניין הכלכלי בבולי תקופת מהפכת התרבות הוא בדיוק זה - כלכלי. אני מתקשה להאמין שבסין עצמה או באיזו מדינה אחרת ישנה אספנות ממשית, עם ציבור אספנים גדול ועם מומחים הבאים מתוך אהבה לנושא, של בולי התקופה הזאת. עבור סינים זו אחת התקופות הרעות ביותר בזכרונם הלאומי. מן הסתם פה ושם אכן יש אספנים המתעניינים בבולי התקופה, כמו שכיום ברוסיה יש במידה מסויימת עניין מחודש בפריטים מהתקופה הסטאליניסטית, או כמו שלאחרונה חלה התעוררות מחודשת בעניין בפריטים בולאיים נאציים בגרמניה - בעיקר בחוגי הימין הקיצוני המחפשים כל קשר אפשרי לימי "הרייך השלישי" הנתפס במוחותיהם המעוותים כתקופת זוהר בתולדות ארצם. אבל אני מאמין בהחלט שההתעניינות בסין בבולי תקופת מהפכת התרבות היא במהותה תופעה מסחרית / כלכלית בלבד ולא אספנית. כאשר המשק הסיני יתייצב המחירים של הפריטים מתקופה זו אכן ירדו - לא לשפל של שנות השבעים והשמונים, אבל למחצית או רבע מהמחירים היום. אגב, כבר ניתן לראות ניצנים של הירידה הזאת בבולים שהופיעו לפני התקופה הזאת או אחרי מות מאו. בולים בודדים מהשנים האחרות עלו מאד במחיריהם ובצדק - בול "שנת הקוף" של 1980 הוא דוגמה טובה - אבל כאן הסיבות הן המצאי הקטן יחסית מול הביקוש המשי מחוץ לסין של בולים הקשורים לנושאי איסוף פופולאריים - בעלי חיים / יונקים / קופים מחד ודת / מיתולוגיה / אסטרולוגיה / מחזור השנים הסיני מאידך. ביחס לבולים הקשורים למאו עצמו או למהפכת התרבות, כמו ה"שטיחים" האדומים עם הציטוטים מכתביו, אני לא רואה מי יתעניין בהם מהבחינה התימאטית ולכן אני מאמין שרמת המחירים שלהם צפויה לרדת בעשור הקרוב. אם הייתי צריך להשקיע בבולים סיניים מהמאה העשרים, הייתי אמנם בוחר בבולים מתקופת מהפכת התרבות. אבל הייתי מגביל את השקעתי לאותם בולים שיש להם קשר נושאי ברור ומיידי לפחות לנושא איסוף תימאטי פופולארי אחד לפחות. בולים מהתקופה הזאת או מהשנים מיד לפניה או אחריה הקשורים בתעופה, בעולם החי (במיוחד ציפורים ויונקים), במוזיקה או בתחבורה ישמרו על ערכיהם הנוכחיים או יגרמו להפסדים כספיים מינימאליים לאורך זמן. את יתר הבולים אני ממליץ לרכוש רק למי שיש לו עניין מיידי בנושאים המופיעים בהם מתוך האיסוף הנושאי האישי שלו - וזאת בידיעה שלא הוא ולא יורשיו יוכלו לממש את ה"השקעה" - ההוצאה הכספית. אגב - יורם צודק לחלוטין בהבחנה שהוא עושה בין מחירי קטלוג למחירים בשוק הבולאי - עם קצת סבלנות ניתן לרכוש סדרות שמחיריהן הקטלוגיים גבוהים למדי במחיר העומד על רבע עד שליש מהמחיר הקטלוגי, כאשר הבולים במצב ובאיכות גבוהים בהחלט. כאשר אני משתתף במכירות פומביות אני מקפיד לא להציע מחירים העומדים מעל לשליש המחיר הקטלוגי המופיע בקטלוגים האירופאיים (סטנלי גיבונס / מיכל). שלא במפתיע, אני בדרך כלל משיג 70% - 85% מכל הפריטים שאני מגיש עבורם הצעות מחיר. בירידים שלונדון התברכה בהם אני בהחלט מאמין ליורם שהוא מוצא סחורה סבירה גם ברבע המחיר הקטלוגי - המחיר שאני משלם נובע גם מהריחוק הפיזי שלי מהירידים האלה ומהעובדה שיש לשלוח את הפריטים אלי בדואר רשום.
 

yblumann

New member
רון - סין : מציאות והשוואות.

הטענות שלי אינן מבוססות על הנחות או השוואה לאירופה ,אלא על ידי הכרה בשטח- בקורים בסין ודיונים עם אנשים מקומיים. הסברתי שבין 1959-1976, איסוף נחשב כפעילות בורגנית ולכן אנטי חברתית, ואספנים נאלצו לרדת למחתרת, או להפטר מהאוסף -ובזמן המהפכה התרבותית אפילו אוספים הושמדו בפומבי - לא רק של בולים. אחרי מות מאו & עליית דנג ,לא רק שאושר לאסוף שוב אלא עלייה ההדרגתית ברמת החיים שחררה משאבים לאספנות. מכאן העליה המתמדת של מספר האספנים- ולא רק זה, אלא אספים מושכים יותר ויותר אספנים צעירים. הגיל הממוצע קטן לפחת בדור אחד מהמערב! אני מלווה את התעוררות סין מחדש מאז 1990. ואני רואה את התפתחות האספנות. גוונזו= קנטון לשעבר היא עיר ענקית. מספר החניות והשווקים לאספנים גדל בפקטור מדהים . ולאו דווקא לבולים. נכון שבבולים יש ספקולציה ,אבל אחרי שהספקולציה תגמר, המגמה של ביקוש אמיתי מאספנים של ממש תמשך. רון : אתה ומשה עושים טעות די נפוצה: נסיון להכליל לסין ,או לייחס לסין את המאפיינים של האספנות המערבית. זה פשוט די מוטעה! רון ,בסין איסוף נושאים שולי לעומת הפופולריות שלו במערב.מה שהרוב המכריע של אספנים סיניים אוסף קשור לסין :ההסטוריה המורשת וכו. למה? בגלל השקפת העולם והחינוך והתרבות הסינית. אני לא אומר שאין אספני נושאים שלא קשורים בסין או מדינות שלא חלק מה chinese sphere , אבל מספרם נמוך מאוד. למרות שהמהפכה התרבותית היתה איומה, וגרמה נסיגה של דור ברמת החיים ומות של מליונים, היום 'ש עניין גדול בתקופה, יחד אם ביטול האיסור לדון בתקופה. ה פריטים של התקופה -כמו בולים- נאספים ומאוד פופולריים. הרבה מרוכשי הבולים אינם אספני בולים בכלל! ועוד משהו חשוב: עורכי הקטלוגי בולים המערביים הם out of sync למחירים המקומיים לבולי סין. ממש אין הרבה קשר בין מחירים בקטלוג מערבי למחיר בשווקים בסין. למה? שאלה שדנתי בה בעבר ויש מסףר סיבות טובות לכך... אז בסיכום: 1. אספנים בין אוספים בולים שקשורים בסין התרבת המורשת וההסטוריה. 2. נושא פופולרי מספר אחד: Chinese New Year 3. הגיל הממוצע של אספנים נמוך בדור מהמערב. 4. מספר האספנים הולך וגדל. 5. אספנים אוספים mint ולא used. 6. קטלוגים מערביים לא נותנים ערך נכון לבולי סין.
 

vered73

New member
שאלה על בולי סין:

פלוני אלמוני, קיבל אלבום בולים ממארחיו הסינים, ובהם בולים מהשירות הבולאי הסיני. (כך אמרו לו) לדברי האחרונים, מדובר בבולים יקרי ערך. טרם יצא לי לבדוק מאיזו שנה הבולים (ע"ע דבריכם על המהפכה) האם ככלל בולים שיצאו באלבום רשמי של השירות הבולאי שם אכן נחשבים ליקרים (כלומר לא 'פושטים')? על כל פנים, אני מקווה שעוד החודש אוכל לבדוק אם הם דומים לאלו שהיו במצגת במפגש הבולאים הקודם. אספר לכם כאשר אעשה זאת.
 

MRimer

New member
בולי סין החדשים אינם יקרים כלל

הם אפילו די זולים. צריך לראות בדיוק באיזה בולים מדובר כדי להעריכם. אם אותו פלוני זכה לקבל ממארחיו אלבום של בולי תקופת המהפיכה (אמיתיים, לא חיקוי מודרני, כלומר זיוף), הוא צריך לקנות להם הרבה ארוחות סיניות כדי לאזן את החשבון הפולני המקובל...
 

yblumann

New member
ורד

האלבונים השנתיים שיצאו אחרי אמצע שנות ה 80 בסין אינם שווים הרבה; הערך הנקוב שלהם היה נמוך והכמות שהודפסה היתה גדולה. לדעת את הערך תסכמי את הערך הנקוב ותחלקי ל 8 לקבל את הערך בדולרים.
 

vered73

New member
לאמיתו של דבר, ענין הערך מעניין אותנו לאור

הכרזתו של מקבל האלבום, כל שכן לאחר ההרצאה המרתקת בנושא בולי סין שהתקיימה באחד המפגשים. מעבר לכך כמובן שעצם החזקתו של אלבום מסודר מארץ שלא נוסעים אליה המונים (מישראל) מעניין. תודה על ההסבר והחישוב. כשיהיה ברשותי נשב ונראה האם אכן מדובר באוצר מבחינה בולאית (או, הנה, מצאתי את ההגדרה שחיפשתי.)
 

yblumann

New member
Machins בבריטניה- אופנה באספנות-

בבריטניה הבולים מן המניין די משעממים: משנת 1967, דיוקן המלכה על ידי Arnold Machin מופיע עליהם. הסדרה הנוכחית התחילה בשנת 1971 - 15/2/1971 הים בו המטבע הפך להיות דצימלי. מאז הטכנולוגיה התקדמה והסדרה הוצאה עם שנויים לא רק בערכים ואפילו כאילו שהוצאו מחדש עם שנוי צבע, אלא עם נייר ,דבק, ניקוב פוספור שונים: הסדרה הוצאה על דבק, self adhesive, booklets, prestige booklets, sheetlets, וכו וכו. כל שנה התעריף דאר משתנה. זה גורר סדרה חדשה פלוס booklets, ולפחות Prestige Book אחד בשנה. השרות הבריטי בכוונה חולב כסף מאספנים על ידי הוצאות כמו souvenir sheets & Prestige booklets שמכילים בכוונה ווראיציות של בולי ה Machins. מה שקרה במשך השנים היא ירידה בפופולריות של איסוף הווריאציות של הסדרה. פשוט לא רק הסיבוך אלא חליבת הכסף. במשך 3 השנים האחרות השרות הבריטי התחיל בטריק חדש: למשל החודש נחגג 40 שנה לסדרה. הוצא בול שמראה את Arnold Machin. ערך נקוב 32pence. אבל הוא בא בגליון שמכיל 2 בולים של £1 או Prestige booklet שעולה £8. Rip off? כמובן! אין סכוי לבול להיות בשימוש. וזה לא המקרה הראשון ולצערי לא האחרון. 3 פעמים בוז לניצול המבייש של אספנים על ידי השרות הבריטי. אין פלא שמספר האספנים בבריטניה יורד והגיל הממוצא עולה. אם המגמה תמשיך גם מחירי הבולים הקלסיים ירד כי הבקוש ימשיך לרדת. ׳‘
 
למעלה