חַדּוּת כְּאֵב
כְּשֶׁעֶצֶב שֶׁבִּי לוֹגֵם קָפֶה שֶׁל עֶרֶב
אֲנִי מַבִּיטָה אֶל הַשָּׁמַיִם
תָּרָה אַחַר אֲנָשִׁים שֶׁאַהֲבָתִי,
גַּלִּים גַּלִּים צָפִים זִכְרוֹנוֹת
חַדּוּת כְּאֵב
בְּאֵין אוֹתָם.
כְּשֶׁעֶצֶב שֶׁבִי לוֹגֵם קָפֶה שֶׁל עֶרֶב
וּבִזְרוֹעוֹתַי נָמִים מְכֻרְבָּלִים גַּעְגּוּעִים ,
מִן הַשָּׁמַיִם שׁוֹלְחִים אַהֲבָתָם
הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אָהַבְתִּי ,
מוֹתִירִים לִי שַׁי
נִצְנוּץ טַל עַל עֲשָׂבִים .
