בוינה מושי,

סי4

New member
../images/Emo9.gif

אין לי מושג על מה אתה מדבר אבל בחיי אלוהים השרותים של מדזו מדליקים... זה הרגל נורא להתלהב משרותים מדליקים? איזה פינטוזים!!!! גדול!
 
תזכורת קטנטנה...

סקסו ידידי, זוכר את זה? אי שם לפני שנה וחצי, פחות או יותר... זה הלך ככה: מוזר, אבל בסופו של דבר גם הסוף היה אותו סוף כמעט. ואולי לא ממש מוזר. גם הפעם הופיעה על השולחן, לצד הקפה, עוגה בודדת, בוודאי לא יותר מ35,000 קלוריות, וגם הפעם סיכויי לטעום ממנה לא היו גדולים בהרבה מסיכוייו של עזמי בשארה לחצות בשלום את שוק מחנה יהודה בבוקר שישי… נו טוב, לא שממש ציפיתי, אבל העוגה באמת נעלמה מהר. מעניין מה יהיו התירוצים הפעם, כי לטעון שוב שהיו חמישה אנשים שהסתערו על העוגה אי אפשר… אה כן, היו עוד כמה דברים לפני כן... היה האיחור הרגיל שלי, רק כדי לגלות ששוב בחרתם את השולחן הנפלא, זה שנשקף ממנו נוף נהדר בכל הכיוונים, ובעיקר דרומה. מאוחר יותר גיליתי שה``נוף`` מסתפק בשירותיו של מצית תמים, ומוותר על כל השירותים האחרים שהוצעו להן על ידי כלי הנשיפה המיומן, ובעיון מעמיק קצת יותר, הסתבר שהנוף רווי הברביות מתאפיין בעיקר במבטים זגוגיים וסתמיים, שהיו גורמים לפרה, לו הייתה שם, להיראות כתאומתו של סטיבן הוקינג… העיקר שהן עשו לך את זה הברביות, סקסו ידידי. אני כבר אמרתי לך שאני מעדיף את הניצוץ הממזרי של בת 32 שמבינה, על שני זוגות עיניים עמומי מבע ילידי אמצע שנות השמונים. והיה גם אוכל. מנות ראשונות, ועיקריות, ממילא אינני מתחיל אפילו להתחרות עם ה``דניאל רוגוביות`` שלך ידידי, וממילא נערת החלל (מה למה? החללים בין האותיות? החללים שנופלים סביבה שבורי לב? ההתעופפות הרגילה מעל כולנו? לא מספיק?) לא הכניסה דבר לפיה, ורק לא הפסיקה ללהג על מציצה… אם רק תרשה לי להכניס מילה על האוכל ידידי, אומר, כך אחרי שבדקתי בזהירות שאיש לא מציץ, שהאוכל היה, איך לומר, די סתמי, לא? והפטוש, בכלל לא דמה לפטיש, אפילו לא מקרוב… אה כן, והיתה האינטימיות המוכרת, בטח שהיתה, זו שמרשה לנו לפעמים לא רק לדבר, לשתף וללהג, אלא גם להקשיב זה לזה בשתיקות הקצרות שנוצרות מידי פעם. (ותודה לעוזי וייל על המשפט הנפלא הזה). היתה סליחה אחת חשובה, וגם כמה לקחים שלא בקלות נלמדו, ולא במהרה ישכחו. היה הקשר המיוחד הזה שנכחו בו, גם מבלי להיות שם, גם עוד נפש אחת, שתיים או שלוש. בעיקר נהנתה זו שישבה על ברכי חלק מהזמן, ושנהנתה מארוחת דלת קלוריות במיוחד… והיה גם מו``מ קצר ותכליתי שנועד כמובן לסמן עוד גולגולת צעירה על חגורתך, שממילא כבר אין מקום לסמן בה את כל המעריצות שנפלו חלל לקסמיך. אז אתה עומד לרשום עוד אחת בעקבות מו``מ קצרצר ומוצלח עם הגרציה לבושת השחורים… ואתה יודע מה? היה קצר מידי. באמת. כמובן שגם אני אשם על האיחור והבריחה המוקדמת, אבל עוד שעה, שעה וחצי, לא היו מיותרות כלל, נכון? סופר סתם
 
להזכירך, סתמוש ידידי...

אנ` לא יודע סופר... למרות הנוף המהמם, עם הים ממול והיאכטות, למרות הברביות ששלחו מבטים מצועפים דווקא אליך ולעניבה האדומה המהממת שלבשת, למרות נוכחותן המרתקת של נערת החלל (ככה קראת לה לא?) והגרציה לבושת השחורים, שהגיעה הפעם עם תסרוקת מפתיעה; וכמובן, למרות שתי המארחות היפהפיות שעמדו שם בכניסה והמלצרית הפיצפונת עם המבט השובב – למרות כל אלה; אני עומד בתוקף על כך שהדבר הכי טוב שיש במסעדה ההיא זה השירותים. היית שם? למיטב זכרוני לא. ובכן, אתה נכנס שם לשירותים… אפלה… יש ספוט שמאיר חלושות על הכיור המהודר עם שתי קערות של פרחים יבשים שמפיצים ריח מתוק ומשכר, ומעבר לדלת השנייה, אסלה מהודרת, ועוד ספוט שמאיר עליה באוירה רומנטית ומיוחדת, ובאורח פלא… מוסיקה טובה. שם בשירותים. מדהים. אני אכן מסכים עם הערכותיך לגבי האוכל, האינטימיות והקשר המיוחד. אבל, אולי מתוך צניעות, לא הדגשת מספיק את מימד הסיפור. תגיד לי סופר יקר, מה שווים הכיבושים הוירטואליים שאתה משייך לי מול החוויות הארוטיות שאתה חווה… כל האדומות שלי (שלוש בדיוק… ) הן כלום ליד החוויות המסעירות שלך. ואנחנו ישבנו שם, צמאים לעוד ועוד ועוד… ואתה… קמצן שכמוך, גם מאחר, וגם מביא לנו סיפור אחד??!! ומתי זה קרה… לפני 10 שנים? תגיד לי…. בשביל זה אני חותך יום עבודה ומזיז את עצמי עד הרצליה….? בפעם הקודמת לפחות, היה אקשן אמיתי. עד היום אני מנסה לאתר בצ`ט את המסעירה הזו, ללא הצלחה בשלב זה, אבל ת`יודע… עוד ידי נטוייה. והפעם מה… ונצואלה? אקוואדור? מילא כאן קרוב… רודוס, קפריסין… ו…אוטובוס? מי נוסע באוטובוס… מה זה בכלל אוטובוס… אבל אני ראיתי… ראיתי את נערת החלל (מה… באמת נופלים סביבה חללים שבור לב?) ואת לבושת השחורים עם השיער הפזור, פעורות פה, ונדהמות מעוצמת החוויה שתיארת. אפילו הברביות זקפו שם אוזניים והאזינו בקשב רב (בוודאי שמת לב…). ראיתי את ההיא עם העקבים מסתכלת עליך בתשוקה כזו… איך קנאתי… בפעם הבאה… גם אני בא בעניבה אדומה. ואני… חשתי כמובן בריגוש המיוחד הזה. ומה… ואחרי שהלכת, לידיעתך, לקחתי את עצמי בקושי לפינה המקסימה ההיא, לשירותים. ופתאום… נכנסת אחת המארחות האלה שהיו בכניסה, לטפל בסידור הפרחים… נו, טוב. אתה יודע... הספוטים... המוסיקה... ניחוח הפרחים... מה שהיה שם… זה הסיפור לפעם הבאה… סקסופון (לפני כ... כמה אמרת? שנה וחצי? שיו... איך שהזמן עובר לי...)
 

מו שיקו

New member
Y Y Y

חבריה, איך שאתם תאהבו לבוא אלי לביקור של כמה ימים... נראה לי שלא נלך לישון כמה ימים
 

ק-ס-ו-מ-ה

New member
על מה אתם מדברים?

מבזבזים מילים כה יפות ומסוגננות במלחמת פיות......... נו, טוב..........לפחות נהנייתי מהניסוח אם לא מהתוכן.....
 

נגה...

New member
אין ספק...........................

כמה ימי מנוחה יביאו לצמחיה ..אופס צמיחה לא??!! .............................................. .............................................. .............................................. נגה. הבחירה הייתה זירת הפשע או מכת שמש
 
מושיקו

צ´מע, אם כבר עושים את כל הדרך, נראה לך שפנינו מועדות לשינה? רק תאר לך את כמויות השתיה בטיסה, הרי נגיע אליך הזויי אלכוהול, וסקסו, אתה יודע, עם הקלאסה וה"צ´ארם" שלו - הן הרי מתמגנטות אליו בכל מקום, נראה לך שהמקומיות יתנו לו בכלל ללכת לישון? חוץ מזה, מוש, יש לנו די הרבה מה להשלים מאז ימי "ארז", לא ככה? צ´או
 

מו שיקו

New member
כן, יש לנו

הרבה השלמות לעשות לגבי סקסו, אז בינינו, שלא יישמע...הרי רק בגלל כישוריו הממגנטים אנחנו מחברים אותו לפרוייקט ......ובגלל הסיכומים הציוריים כמובן יאללה בואו כבר
 

אורית 36

New member
../images/Emo140.gif

אהבתי כל רגע. ממי שהיה וממי שלא היה-והיה אוהבת אפילו את התזכורות הקטנות שלכם. אורית
 

מו שיקו

New member
ואללה סקסו

מה אני אגיד לך כשהילדות כאן , לא צריך גיישות ולא בטיח ...אבל , קצת מגרד לי בגב, בצד שמאל
 
הנה

גם הגרציה האולטימטיבית הגיעה...
ואני דווקא לא זוכר אותך מהשירותים. אותך אני זוכר עוסה לי מתחת לשולחן. הרדליים, את יודעת... איפה שאת אובבת... נשבע לכם. עוד גרציה אחת (עם סימן קריאה) ואני פותח מוסך. סקסופון
 
למעלה