מתפוררת בעולם המראה
New member
בוחרת לברוח - H-)
תנסו......תתחילו....מה אכפת לכם........מקסימום תפסיקו באמצע!!!!! אני יודעת שאני כותבת הרבה שטויות בתקופה זו,למרות שבשבילי בכל מילה מסתתרת האמת שלי וההגין שלי, גם אם נכונים וגם אם לא!כל פעם אני מעודדת את עצמי מחדש שאני צריכה לוותר על עצמי ומחפשת את פיתרונות הבריחה! יכולה להשקיע אני את כל כוחותי ומאמצי לבריחה, במקום לחפש את הפיתרון ולהפתר מהבעיה!את האמת שאולי אם הייתי מתמודדת ומנסה יותר קשה לעבוד על הקטע של להפסיק להכנע כל כך בקלות כי אני מסוגלת, לא הייתי מגיעה למצבי הנוכחי!אני בורחת כשהחיים נראים לי מאיימים,אבל בעצם אין לאן לברוח,ואני בורחת רק מעצמי ואחר כך הכל חוזר שוב כי אין מה לעשות אבל לצערי ככה בנוי העולם,והנה אני רואה אותי נופלת שוב ושוב לתהום של הפרעות האכילה מאותן הסיבות בידיוק,לאותם המקומות בידיוק אני נופלת גם!ולמה,כי אני בוחרת לא להתמודד עם הלחץ והפחדים ולהתמודד במקום זה עם דברים אחרים,שאולי יותר קל לי להתמודד איתם!כן...אז אצלי הפיתרון המהיר הוא באנורקסיה......אצל אחרים זה יכול להיות בולמיה.......או אכילת יתר.......או אפילו יש כאלה שאצלם גם וגם או כל מיני בינהם, זה לא האישו!....ונכון אוכל זה דבר שמעסיק את כולנו!ואחראי על קיומנו כך שבין כה לכולם יש חשיבות רבה אליו,רק שאנחנו מקטינים בערכו(או לפחות אני יודעת שאני)!!! על מה שאני הולכת לומר אני בטוחה שיהיו ספקות.....אבל מה לעשות אני לא מדברת על מדע מדויק ולא מתמטיקה.........(ככה אני חושבת ולא מבקשת תיקונים מאף אחד,לכל אחד יש את זכותו להביע את דעתו ומחשבותיו,ולא מפריע לי שיספרו מהם....)....גם פליז אל תכעסו....ככה אני מתייחסת לבעיה שלי! אז.......... אנשים אומרים לי שהם עושים את זה בשביל להרזות......לקבל גוף מושלם......להיות בכלל מושלמים.......אבל תכלס........כולם יודעים שלהיות מושלמים זה לעולם לא אפשרי........ואם הגוף יהיה מושלם משהו אחר לא ימצא חן........יכול להיות שזה רחוק מלהיות ברור כי תמיד טוב שנשאף אליו אבל תלוי מה אנחנו באמת מוכנים לוותר בשבילו, וכשהוא יבוא הרי זה יהיה משהו אחר שאליו נשאף הפעם!!!! לכן הגעתי למסקנה....(את האמת!אני לא מאמינה שהדברים האלה נכתבים על ידי ויוצאים מפי, אבל כפי שאמרתי בכל דבר שאני כותבת או אומרת יש את האמת שלי)......אז מסקנתי היא שאני לא מחפשת את השלמות, אלא דרך ההרעבה אני בורחת ובורחת......רק שאין לי תכלס לאן.....כי זה יכול לרדוף אחרי כל החיים!ואני עלולה לסחוב את זה סחור סחור.....להתקדם וברגע שחוזרת אני לשיגרה הבעיה שוב תצוץ, בגלל זה אני רוצה להמשיך ולנצל את הבעיה ופוחדת לטפל בה ולשחרר אותה לחופשי!!!!!!!!ובגלל זה אני נלחמת להמשיך בצורת הבריחה המעוותת שלי כל הזמן!.....(רגע.....תתקנו אותי אם אני לא מדברת בהגיון?!)......אז עכשיו אני אחליט!להמשיך לברוח לכל החיים........או לטפל כשעוד הגוף שלי לא מת(להזכירכם שהייתי יכולה להיות עכשיו מתה עם היו מטפלים ולוקחים אותי יומיים או שלושה אחרי לביה``ח...והתחננתי שיעשו את זה......וניסיתי לשכנע.......ואפילו כמעט שהצלחתי....וסחבו אותי בכח לביה``ח....ושמה עשו את הבדיקות והבינו שמה את חומרת המצב כשראו את תוצאות הבדיקות וזה כבר לא היה תלוי לא בי, ולא בהורי!!!) וישנם דרכים!מה שבינתיים אני עושה...זהו פיתרון זמני עד שיגיע התור שלי ויתפנה לי מקום במקום מסויים!אבל גם זה טוב בתור התחלה.....(טיפול פסיכולוגי........להבין ממה אני בורחת ואיך להתמודד, כנראה שיתווסף לזה טפול תרופתי....כדי להקל עלי ועל מצבי הרוח הדיכאוניים שלי, והשגחה של ההורים.....כי כל עוד אני לא בביה``ח הם לקחו על עצמם את האחריות שלא אתדרדר שוב......אני יודעת שזה לא יעזור עם ההורים......אבל זה בהחלט זמני! נ.ב אני מבקשת כל הזמן סליחות והתנצלויות, כי אין מה לעשות, אבל בין היתר הביטחון העצמי הענקי שהיה לי ירד בהדרגה עקב המחלה(כמו מאין תופעת לוואי), אני פוחדת לאבד שוב אנשים שאני אוהבת ושטוב לי להיות איתם(וזה בהחלט גם אתם!)וזה בידיוק אותו הדבר בשבילי כמו שאני אף פעם לא יודעת להגיד.....לא!!!...אבל אני במודעות שזה לא אמור להיות ככה ולא להכל צריך להסכים, אלא יש דברים שאסור, אבל אני פשוט מסכימה להם גם כשאסור להסכים!......כנראה שתצתרכו להתרגל להתנצלויות שלי...כי יקח לי זמן לטפל בביטחון שנפגע....אבל מאמינה שהוא יחזור מתישהו! נ.ב.ב לא אפסיק לכתוב...לפחות לא עכשיו...שאני חושבת שאני מצליחה להבין דברים חשובים כל כך בזכותכם ובזכות זה שאני נותנת לעצמי דרך הכתיבה להשתחרר ולגלות דברים חדשים על עצמי!!!דברים שאולי בסופו של דבר יצילו אותי ויוציאו אותי מגלגל הקסם(שלא נראה לי כל כך טוב שאני קוראת לא ככה, כי קסם בשבילי באסוציאציות מצביע על משהו חיובי...שבהתחלה חשבתי על הפרעת האכילה באמת כדבר כזה...אבל זה בעצם כל כך שלילי והרסני!!!!!!)..... ולא אפסיק לכתוב גם כי.......אני הייתי רוצה לעזור לכם לצאת מן המעגל ולנסות שתבינו את עצמכם טוב יותר....ולהיות איתכם בכל הרגעים שאתם בוחרים לשתף אותנו....והכי הכי הכי הכי הכי חשוב לי!!!!!!!!!!!!!!! זה לאהוב אותכם ולחבק אותכם חזק חזק!מכל הלב(אל תדאגו......אשתדל לא למחוץ יותר מידי!)ולהזכיר לכם כל הזמן.......יאלה לטעון כולם את הסוללות בלילה...יש יום חדש.....התחלה חדשה......שיהיה לכם קצת כוח ורצון להצליח, כי כל יום זו יכולה להיות פתיחת דרך בשביל כולנו!!!!!!!!חוץ מזה שעוד יותר מיום.......עכשיו מתחיל חודש חדש!!!!!!!! ב-ה-צ-ל-ח-ה-!-!-!-!-!-! אוהבת אותכם עד לשמיים!!!!!!!!!!!!!!!! סליחה על המגילות שלי.......הכל מאהבה!!!!!!!!!!!!!!!!
תנסו......תתחילו....מה אכפת לכם........מקסימום תפסיקו באמצע!!!!! אני יודעת שאני כותבת הרבה שטויות בתקופה זו,למרות שבשבילי בכל מילה מסתתרת האמת שלי וההגין שלי, גם אם נכונים וגם אם לא!כל פעם אני מעודדת את עצמי מחדש שאני צריכה לוותר על עצמי ומחפשת את פיתרונות הבריחה! יכולה להשקיע אני את כל כוחותי ומאמצי לבריחה, במקום לחפש את הפיתרון ולהפתר מהבעיה!את האמת שאולי אם הייתי מתמודדת ומנסה יותר קשה לעבוד על הקטע של להפסיק להכנע כל כך בקלות כי אני מסוגלת, לא הייתי מגיעה למצבי הנוכחי!אני בורחת כשהחיים נראים לי מאיימים,אבל בעצם אין לאן לברוח,ואני בורחת רק מעצמי ואחר כך הכל חוזר שוב כי אין מה לעשות אבל לצערי ככה בנוי העולם,והנה אני רואה אותי נופלת שוב ושוב לתהום של הפרעות האכילה מאותן הסיבות בידיוק,לאותם המקומות בידיוק אני נופלת גם!ולמה,כי אני בוחרת לא להתמודד עם הלחץ והפחדים ולהתמודד במקום זה עם דברים אחרים,שאולי יותר קל לי להתמודד איתם!כן...אז אצלי הפיתרון המהיר הוא באנורקסיה......אצל אחרים זה יכול להיות בולמיה.......או אכילת יתר.......או אפילו יש כאלה שאצלם גם וגם או כל מיני בינהם, זה לא האישו!....ונכון אוכל זה דבר שמעסיק את כולנו!ואחראי על קיומנו כך שבין כה לכולם יש חשיבות רבה אליו,רק שאנחנו מקטינים בערכו(או לפחות אני יודעת שאני)!!! על מה שאני הולכת לומר אני בטוחה שיהיו ספקות.....אבל מה לעשות אני לא מדברת על מדע מדויק ולא מתמטיקה.........(ככה אני חושבת ולא מבקשת תיקונים מאף אחד,לכל אחד יש את זכותו להביע את דעתו ומחשבותיו,ולא מפריע לי שיספרו מהם....)....גם פליז אל תכעסו....ככה אני מתייחסת לבעיה שלי! אז.......... אנשים אומרים לי שהם עושים את זה בשביל להרזות......לקבל גוף מושלם......להיות בכלל מושלמים.......אבל תכלס........כולם יודעים שלהיות מושלמים זה לעולם לא אפשרי........ואם הגוף יהיה מושלם משהו אחר לא ימצא חן........יכול להיות שזה רחוק מלהיות ברור כי תמיד טוב שנשאף אליו אבל תלוי מה אנחנו באמת מוכנים לוותר בשבילו, וכשהוא יבוא הרי זה יהיה משהו אחר שאליו נשאף הפעם!!!! לכן הגעתי למסקנה....(את האמת!אני לא מאמינה שהדברים האלה נכתבים על ידי ויוצאים מפי, אבל כפי שאמרתי בכל דבר שאני כותבת או אומרת יש את האמת שלי)......אז מסקנתי היא שאני לא מחפשת את השלמות, אלא דרך ההרעבה אני בורחת ובורחת......רק שאין לי תכלס לאן.....כי זה יכול לרדוף אחרי כל החיים!ואני עלולה לסחוב את זה סחור סחור.....להתקדם וברגע שחוזרת אני לשיגרה הבעיה שוב תצוץ, בגלל זה אני רוצה להמשיך ולנצל את הבעיה ופוחדת לטפל בה ולשחרר אותה לחופשי!!!!!!!!ובגלל זה אני נלחמת להמשיך בצורת הבריחה המעוותת שלי כל הזמן!.....(רגע.....תתקנו אותי אם אני לא מדברת בהגיון?!)......אז עכשיו אני אחליט!להמשיך לברוח לכל החיים........או לטפל כשעוד הגוף שלי לא מת(להזכירכם שהייתי יכולה להיות עכשיו מתה עם היו מטפלים ולוקחים אותי יומיים או שלושה אחרי לביה``ח...והתחננתי שיעשו את זה......וניסיתי לשכנע.......ואפילו כמעט שהצלחתי....וסחבו אותי בכח לביה``ח....ושמה עשו את הבדיקות והבינו שמה את חומרת המצב כשראו את תוצאות הבדיקות וזה כבר לא היה תלוי לא בי, ולא בהורי!!!) וישנם דרכים!מה שבינתיים אני עושה...זהו פיתרון זמני עד שיגיע התור שלי ויתפנה לי מקום במקום מסויים!אבל גם זה טוב בתור התחלה.....(טיפול פסיכולוגי........להבין ממה אני בורחת ואיך להתמודד, כנראה שיתווסף לזה טפול תרופתי....כדי להקל עלי ועל מצבי הרוח הדיכאוניים שלי, והשגחה של ההורים.....כי כל עוד אני לא בביה``ח הם לקחו על עצמם את האחריות שלא אתדרדר שוב......אני יודעת שזה לא יעזור עם ההורים......אבל זה בהחלט זמני! נ.ב אני מבקשת כל הזמן סליחות והתנצלויות, כי אין מה לעשות, אבל בין היתר הביטחון העצמי הענקי שהיה לי ירד בהדרגה עקב המחלה(כמו מאין תופעת לוואי), אני פוחדת לאבד שוב אנשים שאני אוהבת ושטוב לי להיות איתם(וזה בהחלט גם אתם!)וזה בידיוק אותו הדבר בשבילי כמו שאני אף פעם לא יודעת להגיד.....לא!!!...אבל אני במודעות שזה לא אמור להיות ככה ולא להכל צריך להסכים, אלא יש דברים שאסור, אבל אני פשוט מסכימה להם גם כשאסור להסכים!......כנראה שתצתרכו להתרגל להתנצלויות שלי...כי יקח לי זמן לטפל בביטחון שנפגע....אבל מאמינה שהוא יחזור מתישהו! נ.ב.ב לא אפסיק לכתוב...לפחות לא עכשיו...שאני חושבת שאני מצליחה להבין דברים חשובים כל כך בזכותכם ובזכות זה שאני נותנת לעצמי דרך הכתיבה להשתחרר ולגלות דברים חדשים על עצמי!!!דברים שאולי בסופו של דבר יצילו אותי ויוציאו אותי מגלגל הקסם(שלא נראה לי כל כך טוב שאני קוראת לא ככה, כי קסם בשבילי באסוציאציות מצביע על משהו חיובי...שבהתחלה חשבתי על הפרעת האכילה באמת כדבר כזה...אבל זה בעצם כל כך שלילי והרסני!!!!!!)..... ולא אפסיק לכתוב גם כי.......אני הייתי רוצה לעזור לכם לצאת מן המעגל ולנסות שתבינו את עצמכם טוב יותר....ולהיות איתכם בכל הרגעים שאתם בוחרים לשתף אותנו....והכי הכי הכי הכי הכי חשוב לי!!!!!!!!!!!!!!! זה לאהוב אותכם ולחבק אותכם חזק חזק!מכל הלב(אל תדאגו......אשתדל לא למחוץ יותר מידי!)ולהזכיר לכם כל הזמן.......יאלה לטעון כולם את הסוללות בלילה...יש יום חדש.....התחלה חדשה......שיהיה לכם קצת כוח ורצון להצליח, כי כל יום זו יכולה להיות פתיחת דרך בשביל כולנו!!!!!!!!חוץ מזה שעוד יותר מיום.......עכשיו מתחיל חודש חדש!!!!!!!! ב-ה-צ-ל-ח-ה-!-!-!-!-!-! אוהבת אותכם עד לשמיים!!!!!!!!!!!!!!!! סליחה על המגילות שלי.......הכל מאהבה!!!!!!!!!!!!!!!!