בודיקיאה
היא ישבה על המיטה עם החיוך החולמני שלה. "את מוכנה לעונג הבא?" הוא שאל אותה בזמן שהוא צופה בה קמה ומתעוששת מהאורגזמה שלה. זה לא היה קשה בשבילו, הוא הכיר כל נקודה שצריך ללטף, לנשק, לנשוך או ללחוץ. הן תמיד נהנו מהמגע המיוחד שלו. "תתלקחי, אני רוצה אותך נקיה". כמובן ללא חדירה. הוא היה צייד מזן מיוחד. חיפש את החלשות של העדר אלו שקל להפוך לשלו. כאלו שתמורת עונג ישתעבדו לרצונו. הוא בחור יפה, גבוה וחכם. דמות מספקת כדי לשבות את אלו המחפשות שובה. הוא תמיד ידע מה לומר להן, הוא תמיד ידע איפה לגעת כדי לעשות בהן כרצונו. הוא עשה הכל למטרה זו אחרות מפנקות או טיול רומנטי. כך שמהן הן היו כמו חומר בידי היוצר. רק מדבר אחד הוא נמנע. את בטוליו הוא שמר בקפדנות ורובן בכלל אל התיחסו לכך שאין חדירה. העונג ממנו היה חזק מדי. זו הייתה לא שונה. "ילדה" בלונדינית חמודה. קצת שמנמנה וחסרת ביטחון אחרי שחברה הקודם דפק וזרק. בת 22 תלמידה לחינוך. היא לא הייתה רגילה לחיזור מגברים מסוג זה. גברים שתמיד נראו לה שונים אסרטיבים ובטוחים בעצמם. ערבוב של דוגמן מצליח ולוחם ברברי. כאלו שיציטו בה אש של תשוקה בלטי מרוסנת. לאחר כמה דקות היא חזרה לחדרה מריחה משמפו הדרים. "בואי אחרי". הוא נכנס לחדר שונה, חדר שהיא לא ראתה בביתו עד עכשיו. החדר היה גדול יחסית במרכזו עמד זקוף סוג של משטח גדול עליו חוברו מסר מוטות ורצועות עור. בצד עמדה כורסה וקטריאנית שכנפיה המשענת שלה יותרים צל עמוק על היושב בה. שני הפנסים היחדים בחדר האירו רק את הבמה מה שהוסיף לצל העמוק של הכורסה.הוא הוביל אותה למשטח חיבר בהתחלה את ידע למוטות, סגר שני רצועות עור סביב בטנה וירכיה, את רגליה חיבר למוטות ארוכים יותר. היא לא נרעדה אך הייתה לא בטוחה מה הלאה. הוא הביט בעייניה לראות מה בתוכן. הוא חיפש את הפחד או את הציפיה. את הכאב שעומד לבוא או את העונג שנובע מאותו הכאב.היא לא הייתה הראשונה. לפניה עברו בחורות ובחורים שונים. כולם היו החלשים של העדר כאלו שהוא יכל להריח בהם את הריח של העבדות. ריח מתוק של תפוח נרכב בסלסלה של תפוחים בשלים. הוא יכל לראות בעיני המבקר את עבדותו. תמיד היה שמח לתלוש מהעדר את אלו שהיו נהנים מהשפלה ומשליטת האדון. רבים ורבות מאלו שעברו תחת ידיו הוא ראה במועדיונים שונים קשורים לאדון או מלכה. קשורים בשרשרת או מתרפסים. "אז נתחיל, יש כאן חוקים פשוטים. את השפחה שלי אני יעשה בך כרצוני ואת תתענגי על כל רגע של שפלותך. אך למרות הכל יש לך מוצא, מילה בטוחה. זה לא משנה לי אם תצרכי מכאב או מעונג, תבקשי רחמים או שאפסיק הדבר היחידי שיעצור את המשחק זו המילה הבטוחה. את מבינה" היא אמרה שכן וחזרה על המילה הבטוחה שלושה פעמים. הוא התישב בכורסה לחץ על כפתור הבמה התרוממה כך שהיא נתלתה במאוזן שפניה כלפי הריצפה. היא הרימה את הראש כך שתוכל לראותו. בעיניה עדין היו סימני שאלה רבים. הוא התרומם והקיף את המשטח. היא לא יכולה לראות אותו שנעמד מהצד של רגליה. מעביר יד, מלטף את רגליה רגליה. מוציא מתוך המשטח אלקטרודות ומחבר לשפתיה הכוס שלה תוך שהוא מהרהר בקול "לא את לא מודרנית את קלטית, ברברית, דרואידית". מרמקולים חבוים התחילה לנגן מוזיקה, dead can dance שרים בלטינית וקלטית. הוא חזר לכיסא מוצי שוט קצר. התחיל להצליך על בטנה על ירכיה. כל הצלפה חזקה מקודמה מותירה סימן אדום על העור הלבן. היא שותקת ספק סימן של כאב ספק של עונג. הוא ממשיך להצליף כל הצפלה במקום רגיש יותר ויותר אם זה החזקה והפטמות, אם זה הכוס ושפתיו. בין הצלפה להצלפה נוגע לא נוגע בדגדן מעביר גל של כאב וגל של עונג לגופה. מפסיק ויוצא מהחדר. היא נשארת תלויה באויר לא יודעת אך מצפה. לאחר זמן קצרה היא רואה על הקיר צללית של להבה מרקדת. היא מהופנטת לנר ביד של צילו על הקיר. היא רואה את הנר מתרומם ברווח בין גבה למשטח. מרגישה טיפות של שריפה על גבה ועכוזה, אך עדיין שותקת. ואז קור פתאומים חודר לתוכה.הוא הכנסי קובית קרח אחת לתוכה וזו נמסה בחום גופה. טיפת שאווה נוספת על גבה וקובית קרח נופת בתוכה כל פעם חור אחר. טיפה על הגב קרח בכוס, טיפה על הגב קוביה באחוריה, טיפה על גאווה קוביה בפה. היא שותקת ספק סימן של כאב ספק של עונג. הוא מכבה את הנר בנשיפה אחת מרים את ראשה מביט בעיניה "אז אני מבין שלא אשמע ממך צעקה". עוד מבט קצר וסטירה על פניה. המוזיקה ממשיכה. הוא רוצה צעקה או של כאב או של עונג הוא ניזון מצעקות אלו. יוצא מהחדר ניגש לארון יש שם מבחר נהדר של כלים למשחרים אלו. ויברטורים בגדלים שונים מ 5 ס"מ ועד 25 ס"מ, שוטים שונים, סוללות עם אלקטרודות, משקולות תליה לפטמות או לכוס, חרוזים נוצות וכל דבר אחר שמטרתם ספק כאב ספק עונג. הוא בוחר שני כלים גבריים מגומי 20 ס"מ גודלם שמתחברים למנוע קטן. הם גדולים מספיק לענג אך לא בלי כאב, או להפך מספיק גדולים לכאיב אבל לא בלי עונג. חוזר לחדר מחבר את המנוע למשטח כל שבוכנותיו מול שני החורים שלה. מחבר את הכלי זין לבוכנות ומחדיר. "אני רוצה צעקה" ומפעיל הבוכנות נעות לתוכה והחוצה. בישבנה יש כאב ובכוס עונג. שוב אותה תערבות. אך היא בשלה שותקת הוא מלטף את פטמותיה מעביר את ידו על פניה והיא בשלה שותקת. המכונה מגבירה את הקצב. היא שותקת. המצים נוזלים על ריצפת האבן, היא שותקת. הוא מביט בעיניה מצפה לכאב או לעונג מושפל. "אני רוצה אותך בתוכי". הוא לא ידע אישה אף פעם, שכב עם עשרות בחורים בחורות אך לא הייתה חדירה אחת. הוא פחד לאבד את השליטה על עצמו. גם את המשחקים האלו הוא היה גומר בעצמו, בידו. והיא דורשת בחוצפה את בטוליו. היא שלא נתנה לו צעקה דורשת את כל מה שיקר לו. "אני אומר מה אני רוצה ואת מצבעת, הבנת שפחה". ואז צעקה, מילת הבטחון. הכל נעצר המשטח ירד ושוחררות הרצועות. הוא הניח שהיא סבלה בשביל משהו אך הבינה שלא תקבל לכן גם עצרה. הוא הביט עליה אבל בעיניה היה משהו שונה, לא הייתה בהם שפלות אלא מוסר אדונים, דרישה של מלכה קלטית העומדת על גוויות חייל רומי, דרישה של אלת מלחמה חסרת רסן, דרישה של כובש אדון ומשחיט. היא הניחה את ידה עדיין עם הסימנים אדומים של הרצועות על חזהו ודוחפת אותו לכורסה. הוא רצה להתנגד אבל לא יכל. היא המלכה, האלה. היא דחפה אותו לכורסא כך שזיקפתו ממתינה לה."אני אקח את מה שארצה" היא אמרה והתישבה במכה על זיקפתו והחלה לרדת ולעלות בקצב שלה. הוא רצה לומר משהו אבל לא יכל, עבדים לא מדברים ללא אישור המלכה.רק עכשיו הוא מבין מה ראה בעיניה ולמה לא זכה לצעקה שרצה. היא לא הייתה אחת מהעדר הייתה הייתה הזאב בעור של כבשה.
היא ישבה על המיטה עם החיוך החולמני שלה. "את מוכנה לעונג הבא?" הוא שאל אותה בזמן שהוא צופה בה קמה ומתעוששת מהאורגזמה שלה. זה לא היה קשה בשבילו, הוא הכיר כל נקודה שצריך ללטף, לנשק, לנשוך או ללחוץ. הן תמיד נהנו מהמגע המיוחד שלו. "תתלקחי, אני רוצה אותך נקיה". כמובן ללא חדירה. הוא היה צייד מזן מיוחד. חיפש את החלשות של העדר אלו שקל להפוך לשלו. כאלו שתמורת עונג ישתעבדו לרצונו. הוא בחור יפה, גבוה וחכם. דמות מספקת כדי לשבות את אלו המחפשות שובה. הוא תמיד ידע מה לומר להן, הוא תמיד ידע איפה לגעת כדי לעשות בהן כרצונו. הוא עשה הכל למטרה זו אחרות מפנקות או טיול רומנטי. כך שמהן הן היו כמו חומר בידי היוצר. רק מדבר אחד הוא נמנע. את בטוליו הוא שמר בקפדנות ורובן בכלל אל התיחסו לכך שאין חדירה. העונג ממנו היה חזק מדי. זו הייתה לא שונה. "ילדה" בלונדינית חמודה. קצת שמנמנה וחסרת ביטחון אחרי שחברה הקודם דפק וזרק. בת 22 תלמידה לחינוך. היא לא הייתה רגילה לחיזור מגברים מסוג זה. גברים שתמיד נראו לה שונים אסרטיבים ובטוחים בעצמם. ערבוב של דוגמן מצליח ולוחם ברברי. כאלו שיציטו בה אש של תשוקה בלטי מרוסנת. לאחר כמה דקות היא חזרה לחדרה מריחה משמפו הדרים. "בואי אחרי". הוא נכנס לחדר שונה, חדר שהיא לא ראתה בביתו עד עכשיו. החדר היה גדול יחסית במרכזו עמד זקוף סוג של משטח גדול עליו חוברו מסר מוטות ורצועות עור. בצד עמדה כורסה וקטריאנית שכנפיה המשענת שלה יותרים צל עמוק על היושב בה. שני הפנסים היחדים בחדר האירו רק את הבמה מה שהוסיף לצל העמוק של הכורסה.הוא הוביל אותה למשטח חיבר בהתחלה את ידע למוטות, סגר שני רצועות עור סביב בטנה וירכיה, את רגליה חיבר למוטות ארוכים יותר. היא לא נרעדה אך הייתה לא בטוחה מה הלאה. הוא הביט בעייניה לראות מה בתוכן. הוא חיפש את הפחד או את הציפיה. את הכאב שעומד לבוא או את העונג שנובע מאותו הכאב.היא לא הייתה הראשונה. לפניה עברו בחורות ובחורים שונים. כולם היו החלשים של העדר כאלו שהוא יכל להריח בהם את הריח של העבדות. ריח מתוק של תפוח נרכב בסלסלה של תפוחים בשלים. הוא יכל לראות בעיני המבקר את עבדותו. תמיד היה שמח לתלוש מהעדר את אלו שהיו נהנים מהשפלה ומשליטת האדון. רבים ורבות מאלו שעברו תחת ידיו הוא ראה במועדיונים שונים קשורים לאדון או מלכה. קשורים בשרשרת או מתרפסים. "אז נתחיל, יש כאן חוקים פשוטים. את השפחה שלי אני יעשה בך כרצוני ואת תתענגי על כל רגע של שפלותך. אך למרות הכל יש לך מוצא, מילה בטוחה. זה לא משנה לי אם תצרכי מכאב או מעונג, תבקשי רחמים או שאפסיק הדבר היחידי שיעצור את המשחק זו המילה הבטוחה. את מבינה" היא אמרה שכן וחזרה על המילה הבטוחה שלושה פעמים. הוא התישב בכורסה לחץ על כפתור הבמה התרוממה כך שהיא נתלתה במאוזן שפניה כלפי הריצפה. היא הרימה את הראש כך שתוכל לראותו. בעיניה עדין היו סימני שאלה רבים. הוא התרומם והקיף את המשטח. היא לא יכולה לראות אותו שנעמד מהצד של רגליה. מעביר יד, מלטף את רגליה רגליה. מוציא מתוך המשטח אלקטרודות ומחבר לשפתיה הכוס שלה תוך שהוא מהרהר בקול "לא את לא מודרנית את קלטית, ברברית, דרואידית". מרמקולים חבוים התחילה לנגן מוזיקה, dead can dance שרים בלטינית וקלטית. הוא חזר לכיסא מוצי שוט קצר. התחיל להצליך על בטנה על ירכיה. כל הצלפה חזקה מקודמה מותירה סימן אדום על העור הלבן. היא שותקת ספק סימן של כאב ספק של עונג. הוא ממשיך להצליף כל הצפלה במקום רגיש יותר ויותר אם זה החזקה והפטמות, אם זה הכוס ושפתיו. בין הצלפה להצלפה נוגע לא נוגע בדגדן מעביר גל של כאב וגל של עונג לגופה. מפסיק ויוצא מהחדר. היא נשארת תלויה באויר לא יודעת אך מצפה. לאחר זמן קצרה היא רואה על הקיר צללית של להבה מרקדת. היא מהופנטת לנר ביד של צילו על הקיר. היא רואה את הנר מתרומם ברווח בין גבה למשטח. מרגישה טיפות של שריפה על גבה ועכוזה, אך עדיין שותקת. ואז קור פתאומים חודר לתוכה.הוא הכנסי קובית קרח אחת לתוכה וזו נמסה בחום גופה. טיפת שאווה נוספת על גבה וקובית קרח נופת בתוכה כל פעם חור אחר. טיפה על הגב קרח בכוס, טיפה על הגב קוביה באחוריה, טיפה על גאווה קוביה בפה. היא שותקת ספק סימן של כאב ספק של עונג. הוא מכבה את הנר בנשיפה אחת מרים את ראשה מביט בעיניה "אז אני מבין שלא אשמע ממך צעקה". עוד מבט קצר וסטירה על פניה. המוזיקה ממשיכה. הוא רוצה צעקה או של כאב או של עונג הוא ניזון מצעקות אלו. יוצא מהחדר ניגש לארון יש שם מבחר נהדר של כלים למשחרים אלו. ויברטורים בגדלים שונים מ 5 ס"מ ועד 25 ס"מ, שוטים שונים, סוללות עם אלקטרודות, משקולות תליה לפטמות או לכוס, חרוזים נוצות וכל דבר אחר שמטרתם ספק כאב ספק עונג. הוא בוחר שני כלים גבריים מגומי 20 ס"מ גודלם שמתחברים למנוע קטן. הם גדולים מספיק לענג אך לא בלי כאב, או להפך מספיק גדולים לכאיב אבל לא בלי עונג. חוזר לחדר מחבר את המנוע למשטח כל שבוכנותיו מול שני החורים שלה. מחבר את הכלי זין לבוכנות ומחדיר. "אני רוצה צעקה" ומפעיל הבוכנות נעות לתוכה והחוצה. בישבנה יש כאב ובכוס עונג. שוב אותה תערבות. אך היא בשלה שותקת הוא מלטף את פטמותיה מעביר את ידו על פניה והיא בשלה שותקת. המכונה מגבירה את הקצב. היא שותקת. המצים נוזלים על ריצפת האבן, היא שותקת. הוא מביט בעיניה מצפה לכאב או לעונג מושפל. "אני רוצה אותך בתוכי". הוא לא ידע אישה אף פעם, שכב עם עשרות בחורים בחורות אך לא הייתה חדירה אחת. הוא פחד לאבד את השליטה על עצמו. גם את המשחקים האלו הוא היה גומר בעצמו, בידו. והיא דורשת בחוצפה את בטוליו. היא שלא נתנה לו צעקה דורשת את כל מה שיקר לו. "אני אומר מה אני רוצה ואת מצבעת, הבנת שפחה". ואז צעקה, מילת הבטחון. הכל נעצר המשטח ירד ושוחררות הרצועות. הוא הניח שהיא סבלה בשביל משהו אך הבינה שלא תקבל לכן גם עצרה. הוא הביט עליה אבל בעיניה היה משהו שונה, לא הייתה בהם שפלות אלא מוסר אדונים, דרישה של מלכה קלטית העומדת על גוויות חייל רומי, דרישה של אלת מלחמה חסרת רסן, דרישה של כובש אדון ומשחיט. היא הניחה את ידה עדיין עם הסימנים אדומים של הרצועות על חזהו ודוחפת אותו לכורסה. הוא רצה להתנגד אבל לא יכל. היא המלכה, האלה. היא דחפה אותו לכורסא כך שזיקפתו ממתינה לה."אני אקח את מה שארצה" היא אמרה והתישבה במכה על זיקפתו והחלה לרדת ולעלות בקצב שלה. הוא רצה לומר משהו אבל לא יכל, עבדים לא מדברים ללא אישור המלכה.רק עכשיו הוא מבין מה ראה בעיניה ולמה לא זכה לצעקה שרצה. היא לא הייתה אחת מהעדר הייתה הייתה הזאב בעור של כבשה.
