זאת בדיוק הגישה הלא נכונה לחיים!
אין כאן שייכות לחילוניות. כל הדתות יוצאות מאותה נקודת הנחה שהכל זניח וחולף בעולם הזה, לכן המטרה הראשונה של דת זה להעניק לך תחום פעולה שבו כביכול נדמה לך שכל מה שאתה עושה יש לו משמעות. ומכיוון שהכל אכן חולף ולשום דבר אין אחיזה קבועה במציאות, הדת גם מספקת לך ערך שהוא כביכול נצחי ואין סופי. אצל המונותאיסטים הערך הזה נקרא אלוהים, ואצל הבודהיסטים האלוהים הזה מתבטא כאנרגיה מסויימת שכוללת בתוכה את כל הקיום. לערך הזה מתווספים טקסים ופולחנים למינהם, ואילו מבוצעים בדיוק מופטי על מנת שלא לנפץ את האשלייה הזאת שאמורה להשאיר אותך עם אחיזה בעולם הזה.
נקודת ההנחה שהחיים חסרי משמעות היא שגוייה. המשמעות היא ערך שנגזר מתוכך ומתוך הדברים שאתה מאמין בהם כנצחיים או לא, שכן הנצחיות לעומתך מעניקה לדבר מסויים ערך עליון. לחיים יש משמעות, אם לא הייתה משמעות אז כנראה הדבר הנכון ביותר לעשות היה לשבת כל החיים על איזה הר או בתוך איזו מערה ולמלמל פסוקים שאמורים להרגיע את רוחם של האלים. איפה היינו היום אם אלברט איינשטיין היה מוכר את הפרארי שלו כדי לשבת על גבעה צחיחה ולשאול "למה", או עוד אנשים שבזכות האמונה שלהם בדבר גדול יותר הביאו אותנו עד הלום. למזלינו להם אפילו בחייהם הקשים הייתה משמעות הרבה יותר גדולה מלרוב בני האדם.
בודהיזם אם כבר מושכת מערביים מסיבה אחת. היא אנוכית ואגוצנטרית בדיוק כמו תרבות המערב. היא מתרכזת קודם כל בך כאיזה שהוא גורם שצריך לעבוד בצורה נכונה ע"מ שתוכל לקיים חלק מחברה, כאשר בפועל זה צריך להיות הפוך. "רגע תן לי לחדש את האנרגיות שלי ואז אתפנה אלייך" או, "עכשיו זה הזמן שלי לעשות מדיטציה ועלי להתרכז בעצמי". אלה הדברים שמושכים את המערביים, אשליות של קסם ומאגייה טבעית שאמורות להביא מרגוע לדעת שכל חייה רודפת אחר דברים שללא קשר לבודהיזם או סיינטולוגיה או איך שלא תקרא לזה ידועים מראש כזניחים וחסרי משמעות. בורים ועמי ארץ שתכליתם בדברים חולפים כגון הרדיפה אחר כסף וממון, והרדיפה אחר קריירה שאמורה להביא אותך לפסגת העולם רק כדי לגלות שלא שינית דבר וחצי דבר במציאות. ולא הועלת עם בני האדם והחברה בה אתה חי בשום צורה חיובית מלבד סיפוק תחושת השלווה הפנימית שלך.
מה קורה לכל אותם אנשים שפתאום ביום בהיר אחד מגלים שהחיים שלהם ריקים מתוכן, ושהערך המוחלט שלהם שווה לזה של גרגיר חול, סיפורים לא חסר. החל מעשירי עשירים שזונחים את כל ממונם לטובת כוך מבודד בהודו ועד לעניים קלי דעת שמחליפים את עוניים האחד באחר. ובמה זה יועיל עכשיו למציאות החיים חסרי המשמעות? בכלום!. וכמובן שעליהם קודם להתבודד ולרכז את האנרגיות שלהם בתוך עצמם על מנת שיוכלו להרגיש שלמים עם העולם ולקבל את זה שהמציאות נשארה זהה לחלוטין בין אם בחרו לעשות כך או אחרת.
עכשיו דבר חשוב שתבין. יש מה שנקרא בודהיזם, ויש את הנגזרת המשווקת למערב שנקראת "ניו-אייג'". באותה מידה שיש קבליסט שיושב על ראש הר בצפת ומאמין באמונה שלמה, לזמרת פופ שיושבת על שפת הבריכה וקוראת ספר בשם "קבלה ליום-יום". זה לא משנה אם תשב שעה ביום לדקלם מאנטרות או לקרוא פרקי תהילים או לרנן למילות הספר מובי דיק. זה הכל קשקושים שנועדו להכיל את קלי הדעת ואילו שמחפשים איזה שהוא הוקוס פוקוס שפתאום ימלא את החיים שלהם בתוכן.
המלצה שלי. שמור את הכסף שלך ותמשיך לנסוע בפרארי אם זה מה שעושה לך טוב. ואם הריקנות עדיין אוכלת בך, תקדיש חלק מהעשייה שלך להטיב עם בני האדם סביבך ותגלה פתאום כמה משמעות יש לחיים גם בלי בודהיזם וחרטע. כמו ביל גייטס, אפשר גם להיות עשיר וגם להיות בן אדם. והרבה יותר קל להטיב עם כסף מאשר לזנוח הכל ולקבל את זה שכך העולם.