בודד

i l u v a t a r

New member
בודד

כל כך בודד פה ושעמם מכירים את ההרגשה? שוב שבת נכנסה, בעקשנות כמו בכל שבוע האורות בחדרים נסגרו וכך גם המחשב והטלוויזיה כל כך משעמם, תקוע בין 4 קירות לבד, אני ועוד 3 אנשים משועממים כמוני שיושבים ביחד בשתיקה וקוראים את העיתון של שבת אין מה לעשות אי אפשר לחלל שבת מולם טוב נשארו רק עוד 24 שעות עוד 22 הזמן לא עובר אני יכול לצאת החוצה להסתובב ברחוב אבל אז אני ארגיש בבהירות כמה אני לבד אני מזכיר לעצמי שיש אנשים שנהנים מהשבת אבל אני לא, לא עומד בזה אני נכנס כגנב לחדר ורואה טלוויזיה על ווליום שקט משעמם אני מפעיל את המחשב בשקט בשקט ויושב בחושך מדפדף באתרים אחד אחרי השני, הבל הבלים הכל כל כך שטחי זה כבר שנים ככה מה הבעיה בשבת הזאת אני לא ידוע אני נכנס לפורום וכותב ספק מתוך שעמום ספק מתוך בקשה להזדהות יושב בחושך וכותב בודד
 
המון סימפטיה...

ואולי תנסה להתנחם בזה שיש כאלה שהיו מתים אפילו לטלויזיה\מחשב בשקט... אני יודע, זה די נחמת טיפשים. בכל מקרה, אומרים שהכל עובר, ואומרים שיהיה טוב. אז רק שיעבור לך כמה שיותר מהר... (;
 

yaniv1216

New member
מזדהה

זה היה מנת כל אחד ואחת כמעט בתקופה כל שהיא בשלבים של היציאה.. תתחיל לקוות שזה יגמר מה שיותר מהר.. ואני לא יודע למה אני מגיב לך.. או בגלל שמשעמם לי.. או בגלל שאני לא רוצה שתחוש בודד.. (תלוי בך.. :) לילה טוב..)
 
רק סימפטיה

כשאני יושב בחושך בחדר וגולש בשקט באינטרנט, לא בגלל שזה סוד שאני חילוני, אלא שזה פאסט נישט לחלל שבת בבית מול כולם, ומתבאס כי שוב במקום לבלות ביום שישי אני תקוע ביישוב, אז יש לי רק סימפטיה אליך. וביום חמישי חזרתי מהצבא וגיליתי שיש צום, אז אני צריך להתגנב למטבח ולאכול, ולא שמישהו משלה את עצמו שאני צם, אלא שזה לא נעים לפתוח שולחן ליד אנשים שצמים. אז אין מה לעשות, זו פשוט תקופה שעוברת, ואנחנו עדיין צעירים, ויום אחד, והוא לא כל כך רחוק, נעמוד ברשות עצמנו ונוכל לעבור על קלה כבחמורה בלי שזה יוציא למישהו את העין. ובברכת חזק חזק ונתחזק בעד עמינו ובעד ערי אלוהינו, מהמצפה לחורבן שלם.
 

uri80

New member
זה בסדר, עוד מעט יש לך צבא ותתגעגע

לחזור הביתה בשבתות. בינתיים תסחוב. אנחנו כאן, תעדכן.
 
לההה...

בחלק מהמקרים (כשאתה עם חברה טובים) השבתות בבסיס יותר כיפיות מהשבתות המשמימות בבית. אפילו אם אתה טוחן שמירות כל השבת. אבל מה אני מבין בצבא...
 

urmey

New member
כבר אמרתי לך שאתה כותב טוב?

יאללה, לך תתאמן על הגיטרה...
 

soelistit

New member
מוכר עד הבהונות

נסיונות חוזרים ונשנים ליצירת קשר עם העולם - כדי לא לחוש בודד במערכה.... אבל בסופו של יום - להשאר איתו..... עם הלבד הנצחי - שככל הנראה יצטרך להפוך לידידנו הלא רצוי אולי - אבל הקרוב ביותר..... ובמקביל - נסיונות חילוץ מהאוירה החונקת ששוררת בדחיסות יתירה יש לציין - באיזור... העמדת הפנים הזו - המשחק הכפול - שלא מניח לנו לפעול ולעשות וללכת ולנסוע ולדהור לאן שחפצה נפשנו.... כי יש דו"ח למלא - ולא רוצים להעלות את רף נקודות העונשין, ולא להביא למתיחות - אקטיבית או פסיבית - שרק תכביד על זרימת החמצן - שגם ככה מתנהל מאבק עיקש ויומיומי לאספקה שוטפת וסדירה שלו....
 
מכירה את ההרגשה

כשגרתי בקיבוץ דתי נאלצתי לשמור שבת.הדבר שימעם אותי עד מוות. הכל אסור אסור אסור אסור. אז בחדר הייתי מדליקה גפרור או כותבת משהו.. אין דבר יותר משעמם משבת.(במובן דתי)
 
יותר מידי מוכר.

כתבתי גם הודעה בנושא לא מזמן. אני כל-כך תקועה במצב שלך. לגמרי. וההתגנבויות האלה...וכשמישהוי דופק\ת בדלת או כשאני יוצאת לשירותים ומשאירה את המחשב דלוק...החשש הזה שמישהוי ת\יראה אותי... נו, כמה זמן נשאר לך לחיות ככה? שיעבור מהר
(מקווה שגם לי יעבור מהר. חלאס! נמאס!)
 
למעלה