בודד

בודד

ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" של אבא בנדויד מצאתי דבר תמוה. בערך "בודד" הוא כותב: "האיש חי בודד ומת בודד, - כלומר מבודד מחברת בני אדם. (אין עצמים 'בודדים')". הוא לא מביא הסברים בספרו (הוא מכריז על כך בתחילת הספר) וקשה לי להבין את מקור הקביעה. חיפשתי בספרים אחרים (אבינרי, סיוון, י' פרץ) ולא מצאתי על כך דבר. רק בספר של יעקב רבי "שיחות על עברית" הוא מצטט מילה במילה את אבא בנדויד. מצאתי בהושע ח' ט' את הפסוק כִּי-הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר, פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ; אֶפְרַיִם, הִתְנוּ אֲהָבִים. מצאתי גם בספרות העברית שימושים במילה 'בודד' שלא עם אדם דווקא: יהודה הלוי (בשירו 'קרובה') וגם משה אבן עזרא (בשירו 'מה לי וזמן יכאיב כואב') כותבים 'על גג בודד' ['על גג בודד' נמסך בוודאי על הפסוק מתהלים ק"ב ח': שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה-- כְּצִפּוֹר, בּוֹדֵד עַל-גָּג.] גם משוררים מאוחרים יותר משתמשים במילה 'בודד' לגבי עצמים: ביאליק, אשנב בודד (בתיקון חצות), ציפור בודד (בהתעוני חרבוני צהריים), כפר בודד (בבנות שפיה), אי בודד (בהבריכה ובאגדת שלושה וארבעה); ברנר מביא כניצוץ בודד (במעולם ספרותנו), ברדיצ'בסקי חזיון בודד (בדוד פרישמן) ועוד ועוד. למישהו יש רעיון מאיפה באה הקביעה של בנדויד?
 

דוד311

New member
להערכתי

אולי הכוונה היא להשתמש ב'בודד' רק במשמעות של lonely, ולא 'בודד' במשמעות 'אחד בלבד' או 'בודדים' במשמעות 'מעטים'.
 

sailor

New member
וזה הדבר הבודד שמפריע לך

מכל מה שאבא בנדויד ציוה? לי הכי מפריעה הדרך בה כתב את שמו, על כל היתר אני LOL.
 
כך המשמעות במקורות.

האיש היה בודד = האיש היה לבדו. (משמעות דומה, לא זהות מוחלטת). פרא בודד = פרא לבדו, בלי פרדים נוספים. אבל: => הוא מצא מטבעות בודדים = הוא מצא מטבע לבדם. בוודאי תסכימי שהצד השמאלי של המשוואה האחרונה לא נשמע טוב, וכך גם רואה בנדויד את הצד הימיני של המשוואה. המקורות שהבאת מתאימים למשמעות של "לבד", מלבד אלה מהספרות החדשה יחסית, שבנדויד כנראה לא ראה בה מקור מוסמך.
 
תודה. אתה צודק.

אלא שבינתיים חלק מהמילים האלה כל כך השתגרו, שקשה לתאר ש'אי בודד' יהפוך ל'אי יחיד'. אבל אולי הוא לא דייק כשאמר ש'עצמים' לא יכולים להיות 'בודדים'.
 
תלוי

שימי לב להבדל המשמעות בשני המשפטים הבאים: 1) הספינה נטרפה והוא הגיע לחופיו של אי בודד. 2) דני ביקר באיים רבים במהלך ההפלגה, ואילו יוסי עצר רק באי בודד. ייתכן שהמשפט הראשון יהיה קביל בעיני בנדויד, אך לא כך המשפט השני.
 
יכול להיות.

הדוגמאות שהוא מביא הן באמת של 'בודדים' במובן של 'יחידים'. אבל בכל זאת הקביעה הכללית שלו תמוהה. טוב, לשאול אותו כבר אי אפשר.
 

Orsp

New member
תשובה עקיפה מ"יד הלשון" לאבינרי:

102 – "בפסוק בודד באיוב". 287, 585 – "משמוש בודד וזר". 56 – "ענבים בודדים שנשרו מן האשכול". 323 – "אך לא באנו לעסוק בתקוני כתובים. כוונתנו לתקן את דרך הכתיבה החדשה ולציין עם זה שאין ללמוד מכתובים בודדים, שהם בבחינת 'מקרא מסורס'". 250 – "אמנם מצאנו במקרא דוגמאות בודדות לשמוש המשובש..." 587 – "דוגמאות בודדות". לפחות שלושה מופעים נוספים נמצאו ב"לשון וסגנון" (א. בן־אור ואבינרי).
 
תודה. המילה 'בודד' כל כך השתרשה בשפה

(ולא רק כנאמרת על בני אדם) שהדברים של בנדויד תמוהים בעיניי.
 
למעלה