אנילי מילי
New member
בודד
ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" של אבא בנדויד מצאתי דבר תמוה. בערך "בודד" הוא כותב: "האיש חי בודד ומת בודד, - כלומר מבודד מחברת בני אדם. (אין עצמים 'בודדים')". הוא לא מביא הסברים בספרו (הוא מכריז על כך בתחילת הספר) וקשה לי להבין את מקור הקביעה. חיפשתי בספרים אחרים (אבינרי, סיוון, י' פרץ) ולא מצאתי על כך דבר. רק בספר של יעקב רבי "שיחות על עברית" הוא מצטט מילה במילה את אבא בנדויד. מצאתי בהושע ח' ט' את הפסוק כִּי-הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר, פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ; אֶפְרַיִם, הִתְנוּ אֲהָבִים. מצאתי גם בספרות העברית שימושים במילה 'בודד' שלא עם אדם דווקא: יהודה הלוי (בשירו 'קרובה') וגם משה אבן עזרא (בשירו 'מה לי וזמן יכאיב כואב') כותבים 'על גג בודד' ['על גג בודד' נמסך בוודאי על הפסוק מתהלים ק"ב ח': שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה-- כְּצִפּוֹר, בּוֹדֵד עַל-גָּג.] גם משוררים מאוחרים יותר משתמשים במילה 'בודד' לגבי עצמים: ביאליק, אשנב בודד (בתיקון חצות), ציפור בודד (בהתעוני חרבוני צהריים), כפר בודד (בבנות שפיה), אי בודד (בהבריכה ובאגדת שלושה וארבעה); ברנר מביא כניצוץ בודד (במעולם ספרותנו), ברדיצ'בסקי חזיון בודד (בדוד פרישמן) ועוד ועוד. למישהו יש רעיון מאיפה באה הקביעה של בנדויד?
ב"מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה" של אבא בנדויד מצאתי דבר תמוה. בערך "בודד" הוא כותב: "האיש חי בודד ומת בודד, - כלומר מבודד מחברת בני אדם. (אין עצמים 'בודדים')". הוא לא מביא הסברים בספרו (הוא מכריז על כך בתחילת הספר) וקשה לי להבין את מקור הקביעה. חיפשתי בספרים אחרים (אבינרי, סיוון, י' פרץ) ולא מצאתי על כך דבר. רק בספר של יעקב רבי "שיחות על עברית" הוא מצטט מילה במילה את אבא בנדויד. מצאתי בהושע ח' ט' את הפסוק כִּי-הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר, פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ; אֶפְרַיִם, הִתְנוּ אֲהָבִים. מצאתי גם בספרות העברית שימושים במילה 'בודד' שלא עם אדם דווקא: יהודה הלוי (בשירו 'קרובה') וגם משה אבן עזרא (בשירו 'מה לי וזמן יכאיב כואב') כותבים 'על גג בודד' ['על גג בודד' נמסך בוודאי על הפסוק מתהלים ק"ב ח': שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה-- כְּצִפּוֹר, בּוֹדֵד עַל-גָּג.] גם משוררים מאוחרים יותר משתמשים במילה 'בודד' לגבי עצמים: ביאליק, אשנב בודד (בתיקון חצות), ציפור בודד (בהתעוני חרבוני צהריים), כפר בודד (בבנות שפיה), אי בודד (בהבריכה ובאגדת שלושה וארבעה); ברנר מביא כניצוץ בודד (במעולם ספרותנו), ברדיצ'בסקי חזיון בודד (בדוד פרישמן) ועוד ועוד. למישהו יש רעיון מאיפה באה הקביעה של בנדויד?
