בודדה במערכה

[פ ר פ ר י ם בבטן]

בודדה במערכה

אני אמנם לא זוג במשבר אבל זוג בבדידות גדולה
אני בת 24 ואני חצי שני של טייס בן 25. טייס שעובד חודש-חודש. חודש איתי בבית וחודש ביבשת אחרת
יש לי ימים שכל מעשי סובבים סביב הרגעה עצמית, סביב להגיד לעצמי שמה שאני רואה זאת האמת, שאין סיבה לחשוב על דברים שאינם קיימים
אבל זה כל כך קשה, כל כך הרסני.. כל המחשבות על כל האפשרויות שיש לו שם בחוץ
והמחשבה הכואבת שבבית זאת אני - רק אני, הפשוטה, הרגילה, שאולי לא מספיק מושכת, אולי אני זה לא מספיק
כל כך הרבה דמעות יורדות לי כשאני לא שומעת ממנו עד הלילה
אנחנו רגילים לדבר כל יום בערך 3 פעמים בסקייפ, לפעמים שיחות ארוכות ולפעמים אין כל כך על מה לדבר וזה קצר אבל נעים
אני לא יודעת איך אני עושה את זה, בלי שום הבטחה, עם חור שחור מלפניי
והאהבה, זה מספיק בשביל לעבור את זה כל חודש מחדש??

אני יכולה לאמר בוודאות שאין לו שום דבר מהצד, אבל הסיכוי הקטן שאולי דווקא עכשיו כרגע הוא יושב עם בחורה אחרת, זה גומר אותי כל כך חזק
ביום שהיכרנו לא יכלנו להיפרד והינו עד הבוקר יחד, ויום לאחר מכן הגיע אליי עם תחתונים ומברשת שיניים. מהיום הראשון זה היה ברור לנו שאנחנו אחד לשניה
אנחנו כמעט שנה יחד ואני לא יכולה להמשיך לקבור את הרגש הזה שפועם בי. לא יודעת אם זו קנאה דווקא מהחשש לאפשרות שיבגוד כי אני לא מאמינה שזה יקרה אלא יותר קנאה בו, שהוא יוצא לבלות ואני פה לבד. שהוא רואה עולם, נהנה ולא דופק חשבון ואני - מי אני? בסך הכל זאת שמבשלת, מגהצת, מנקה ועובדת 5 וחצי שעות ביום בשביל להיות תמיד זמינה בבית
איך מתמודדים עם הבלון הזה שיש עמוק בחזה בלי להקשות עליו? הוא נשבר אם הוא רואה אותי בוכה ומזיל דמעה בעצמו ואני מפחד שאם יראה כמה קשה לי הוא פשוט יעזוב
לבד לי

 

[Aski7]

יש לי חדשות טובות ורעות

הרעות:
את וויתרת על עצמך לגמרי בשביל להיות זמינה אליו כשהוא עוצר לפעמים לתת לך זמן מחייו המרגשים.
את מוותרת בטח על חברים על התפתחות רק לא לפספס את השיחה הקצרה הזו.
הוא תמיד יודע שתהי שם.. וזה בהחלט פחות מרגש. אין לך הרבה מה לספר..
בקיצור אני כן רואה איך את רק רהיט ישן ומוכר בתמונה הכללית שלו והוא כן יחפש ריגושים בחוץ אני לא חושבת יבגוד אבל זה יקרוץ לו.
החדשות הטובות:
הבעיה היא בך אך כך גם הפתרון ועדין לא מאוחר מדי.
אולי דווקא לא תהיי זמינה תמיד?
ולא כי את מסננת אלא כי את יוצאת, כי את עובדת כי את עם חברות כי את עושה דברים..
כי את בחדר כושר.. כי את חיה ונהנית.
ואז הוא יחשוב איפה היא כשאני פה עובד אבל את תתני לו ביטחון כי את כן אוהבת..
ויהיה לכם יותר על מה לדבר כי גם את מכניסה דברים חדשים מבחוץ רוח חדשה..
ותתגעגעו אפילו יותר.

תביני שגם אם הוא היה חי איתך בבית הית צריכה לעשות את זה אבל את במקום למקד אנרגיות במשהו חיובי מפתחת פחדים וחרדות ומזינה אותם יום יום. שחררי.
תדברי על זה עם חברות ותשתפי אבל אל תתני לזה כזה משקל.
די לבכות וקחי את עצמך בידיים.
בכל מערכת יחסים אסור לאבד את האני,
זה מה שמוביל למערכת יחסים בריאה יותר.

אני ממש מקווה שתצליחי.

 

[פ ר פ ר י ם בבטן]

זה מאוד נכון

וכן, אני יודעת שאין לי שום הבטחה כשהוא בבית קרוב קרוב כי מי שרוצה לחפש בחוץ, ימצא גם כשהוא צמוד
אנחנו לא תמיד זמינים אחד לשניה מבחינת שיחות, אם אני יוצאת לבלות אני מדברת איתו לפני שאני יוצאת ומקסימום שולחים סמס ואומרים לילה טוב
הוא ירגיש מאוד לא נוח אם אני אוותר על חברות \ על כל דבר אחר שבו חשקה נפשי באותו הרגע - רק בשביל לדבר איתו. זה נראה לי תלותי ותמיד נדבר בסוף היום ככה שאין צורך לוותר על כלום.

הוא אומר ש"הרהיט הישן והמוכר" זה מה שמסב לו אושר וזה מה שהוא בחר על פני כולן...
וברור לי שהבעיה בי. אבל זאת באמת בעיה? האם אני אמורה לעצום עיניים ולהגיד "זה מה יש" ולהשלים עם זה? כי אני מרגישה שאני לא חייבת...
הרי לא מדובר בחבר שאני פוגשת בסופי השבוע כי שנינו צעירים ואני מתגעגעת. מדובר בבן הזוג שלי, שגר איתי מהיום שנפגשנו ואיתי כל הזמן שפתאום נעלם לי לחודש שלם שוב ושוב ושוב.
אני ממעיטה לדבר על זה איתו כי הוא מרגיש אשם. הוא תמיד אומר לי שאם מישהו מאיתנו צריך לדאוג אז זה הוא ולא אני ושהוא אוהב ושאני מתעסקת בסיפורים שאני מזינה בעצמי.
אין לי חברות של ממש. אנחנו חיים בחו"ל וחיי החברה שלי זה הישראלים שכולם הורים בעצמם ולחלקם יש ילדים בני גילי. אמנם הם אלו שיכולים להכיל ולעודד ולתת עצה טובה ומנוסה הרבה יותר מאם היו לי חברות בנות גילי אבל לא נוח לי לפתוח עולם כל כך פגיע בפני אנשים. הם שואלים אבל אני לא פותחת את זה

תודה לך

 

[Aski7]

זה פרט מאוד חשוב

שאת חיה בחול..
השאלה שלי כמה זמן כבר?

כי אם זה רחוק מהבית מבחינתך מההורים והמשפחה והחברות זה אמור להיות מאוד קשה.
אני גם גרה בחול עם חבר שלי כבר שנתיים וחצי והיו לי תקופות מאוד קשות עד שהכרתי פה חברים חדשים..
אי אפשר שהבן זוג יהיה הכל..

אני מאמינה לך שהמציאות הזו מאוד קשה.. אבל את פוגעת בעצמך יותר..
וחבר שלך צודק את מזינה את עצמך והפחדים שלך בסיפורים.,
אולי תלכי לאשת מקצוע? בשביל לדבר עם מישהו שהוא לא במעגל הישראלים הזה שלך?
וינה רשמה לך נכון את זו שתצרי את המציאות שאת כל כך מפחדת ממנה

 

[V i n a]

את עדיין לא בודדה במערכה.

אולי רק מרגישה כך, אבל אם תמשיכי בדרך בה את הולכת כעת - אין ספק שבקרוב מאוד אכן תהיי.
הסיטואציה שאת מתארת היא אכן לא נוחה, אבל הכל עניין של השקפה.

דבר ראשון, אם הבחור שלך כן או לא עשה מי שעשה והיכן שעשה, לעולם לא תדעי.. ואני חושבת שזו נקודה שכדאי שתשלימי איתה.
הסיטואציה מאפשרת לבחור צעיר לנפוש כל חודש במקום אחר בעולם, והפיתויים אולי רבים מבארצינו הקטנטונת, מה גם שתמיד יש את "אפקט החו'ל" שלא מזיק.
אולי הוא היה עם המון בחורות ואולי עם אף אחת. אין מצב שתדעי בוודאות, לכן עצתי לך: שחררי..

לפעמים אנחנו כ"כ מפחדים ממשהו, שבלי לשים לב - אנחנו יוצרים אותו..
כרגע את אוכלת לעצמך את הראש עם מחשבות היה\לא היה, משערת, מריצה לעצמך סרטים, והכי גרוע - מתחילה לאבד ביטחון.
בדרך הזו את תיצרי במו ידייך את הסיטואציה שמפחידה אותך יותר מכל.

אם אין לך דרך לדעת בוודאות, הרי שכל שנותר לך זה לשאול את עצמך אם את מסוגלת להתמודד (ולהישאר שפויה) עם בחור שמספק לך המון סיטואציות להיות לבד,
והמון סיטואציות דימיוניות שאת יכולה להריץ לעצמך בראש כשאת מטריפה את עצמך..
כי כרגע נראה שאת לא יכולה .. "רק אני, הפשוטה, הרגילה, שאולי לא מספיק מושכת, אולי אני זה לא מספיק"..
את מתחילה לפקפק בערכך ולאבד ביטחון עצמי וכך בדיוק את הופכת את עצמך לאותה בחורה שאת מפחדת שהוא אולי רואה בך..


הטייס שלך התאהב בך מסיבה מסוימת.. כנראה שאת לא באמת פשוטה, רגילה, ומשעממת בעיניו.
ואולי, בכל זאת, הסיטאוציה כבדה ומאתגרת מדי עבורך ולא נבנה בסיס חזק מספיק ביניכם כדי לתמוך במצב הזה.
שאלה שלדעתי, תצטרכי לשאול את עצמך.

בהצלחה.

 

[מבקר גבולות]

שאלה

אם היית יודעת בוודאות שהוא נוסע רק למקומות בהם הוא פוגש גברים שעירים ומכוערים, בלי בנות בכלל. היית מאושרת?

 

[nirity1]

זה מזכיר לי משהו

מישהו שאני מכירה, טייס. נשוי + 2 , עזב את אשתו בשביל הדייל....אבל אני לא חושבת שזה מה שהיא רוצה לשמוע....

 

[מבקר גבולות]

לא התכוונתי לזה...

התכוונתי אם עצם הריחוק ממנו פוגע בה, או הקנאה, שאלו שני דברים שונים לגמרי.

 

[nirity1]

הבנתי

 

[סטנגה Joe]

זה מה יש

בזה בחרת ואת צריכה לדעת במה זה כרוך.
אולי תהפכי לדיילת?

 

[נומלה]

איך מתמודדים?

מיצרים שגרת חיים איכותית שאיננה סובבת מסביב לבן הזוג. זה נכון גם כשבן הזוג חוזר כל ערב אחרי העבודה הביתה, ונכון עוד יותר כאשר אתם נפגשים חודש כן חודש לא.

במילים אחרות: מה את עושה עם עצמך בחיים? עבודה? לימודים? שאיפות?

 

[cherryblossom3]

אולי את פשוט לא בנויה לסוג כזה של קשר?

קורה...
נשמע שאת צריכה מישהו שיחיה איתך על בסיס יומי והקשר בצורתו הנוכחית מוציא ממך חרדות.

 

[nirity1]

את יוצרת דרמה מיותרת

ברור שהוא יכול לבגוד בך. אבל גם אם הוא לא היה טייס הוא היה יכול לבגוד בך.
אני מבינה שקשה לך בחול לבד....( בהחלט מוכר לי ) אבל את חייבת לצאת ולהנות קצת.
אם סוג המערכת יחסים הזו לא טוב לך. אז תעזבי. אם את רוצה להישאר איתו אז תשחררי...

 

[אייבורי]

אני בעד שתתחילי קצת לקרוא ספרים

ותפסיקי עם הטלנובלות

זה לא עושה לך טוב.

 

[newron26]

זה הכול במציאות שאת יוצרת בעצמך ....

אחרי המעשים נמשכים הלבבות ...

אבל אצלך את מכניסה את עצמך לחרדות מיותרות, גם אם הוא היה שוטף כלים כל ערב במסעדה - הוא עדיין היה יכול לשכב כל לילה עם המלצרית.
זה לא משנה מה הוא עושה - למה אתם לא מתחתנים - אם אתם כל כך רציניים ? ילדים ? משהו שיסמן את האבתכם ומחויבותיכם אחת לשני ?

ולמה את לא יוצאת עם חברות ?? הולכת לחוגי בית ? מנויי לחדר כושר ?
למה את צריכה לשבת בבית ולהחנק עד שהוא חוזר ? כי הוא טייס או כי זה נוח מידי לשבת מול הטמבלויזיה ולדאוג ??

כמה זמן אתם ביחד בכלל ??

 

[השינגימל]

איזונים

אולי איפה שהוא עמוק בנפש, יש לך גם פחד שאת עשויה לבגוד בו? ובגלל זה החרדות?
בכל אופן, מבחינת פניות, בדיוק כמו שהוא יכול, גם את יכולה.
את זו ששמה את עצמך במקום של האשה הקטנה. טייס מרוויח טוב, את יכולה לשלם למישהו לכביסה ולנקיונות, וללכת לעשות דברים קצת יותר מרגשים. מה זה נותן לך, לשמר את המקום שלך בעיני עצמך כקטנה, חלשה, תלותית, ופגיעה?

 

[shirael]

חכמה

 

[יסמין1983]

ומה נראה לך,

שאם היה גר איתך כל השנה לא היו לו פיתויים?
מי שרוצה לבגוד בוגד, ומי שרוצה לשמור אמונים - שומר, לא משנה אם הוא בקצה השני של העולם או מטר ממך.

 

[מדומיינת]

עניין הבגידה פחות בעייתי

מי שרוצה לבגוד יבגוד, ומי שלא רוצה לא יבגוד, בגידה לא מתרחשת ברגע אלא תהליך שאפשר תמיד לעצור אותו.

הבעיה לדעתי היא שאת לא רואה אותו במשך חודש, זה מטורף, יש אפשרות שתסעי אליו? נגיד תפגשו לפחות סופ"ש אחד בחודש שהוא עובד? אין איזשהן טיסות מוזלות ודברים וכאלה שאפשר לארגן לך?
הוא לא יכול לעבוד שבועיים-שבועיים?

כואב לי הלב מלחשוב על חודש חודש.. מצטערת שזה לא מנחם

 

[פ ר פ ר י ם בבטן]

לא...

אין אופציה אחרת... לפעמים זה שבועיים בבית וחודש בעבודה ולפעמים זה חודש בעבודה ו8 שבועות בבית.. תלוי בעונה - בחורף הוא יותר בבית ובקיץ יותר בעבודה
לנסוע אליו זה חסר טעם. רוב העבודות שלו הן במרחק 2 טיסות ואם זה רק לסופ"ש זה לא שווה את זה. אם יש אירוע חריג הוא יכול להודיע מראש לשנות לו"ז (עכשיו הוא דאג להיות ביום ההולדת שלי בעוד 3 שבועות למשל)
גם הוא היה מעדיף לעבוד שבועיים שבועיים אם זה היה תלוי בו... אף אחד לא ממש נהנה לשהות חודש במלון עם מזוודות
וגם לי כואב הלב דרך אגב

אבל - לומדים איך לפרוק את הכאב. לפעמים זו שיחה לאחותי ולפעמים זה להתבכיין לפורום בתפוז ולשמוע עצות ממנוסים ממני.
תודה לכולם