בוב דילן

[melancholy man]

Saved...

תיהיה לי בריא פנריז

 

[נרקומן ציבור]

bringing it all back home

אלבום שהוא גם נגיש יחסית מבחינה מוזיקלית וגם בעל רבדים עצומים והמון הומור מבחינה טקסטואלית, בעיני זו נקודת מוצא מאוד נכונה, אם יש כזו. בתור אלבום שתופס את דילן במעבר בין שירי פולק אקוסטיים לבלוז רוק, ובעיקר בהתפרצות אדירה של יצרתיות, אני חושב שניתן לדלות ממנו הכי הרבה בתור הקשבה ראשונית.