את זה היא העתיקה ממסורת ישראל. לא חוכמה.
מה שהיא כתבה זה מסדר עריכת כפרות:
כיצד עורכים את הכפרות
אוחזים את התרנגול (או את סכום הכסף) ביד, ואומרים את הפסוקים הבאים:
בְּנֵי אָדָם יוֹשְׁבֵי חשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי וּבַרְזֶל:
יוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק:
אֱוִילִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ:
כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת:
וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם:
יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם:
יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם:
אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף. לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ:
וַיְחֻנֶּנּוּ וַיֹּאמֶר פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שַׁחַת מָצָאתִי כֹפֶר:
והמקור הוא:
תהילים פרק קז
א הודו ליהוה כי-טוב: כי לעולם חסדו.
ב יאמרו, גאולי יהוה-- אשר גאלם, מיד-צר.
ג ומארצות, קיבצם: ממזרח וממערב; מצפון ומים.
ד תעו במדבר, בישימון דרך; עיר מושב, לא מצאו.
ה רעבים גם-צמאים-- נפשם, בהם תתעטף.
ו ויצעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצוקותיהם, יצילם.
ז וידריכם, בדרך ישרה-- ללכת, אל-עיר מושב.
ח יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
ט כי-השביע, נפש שוקקה; ונפש רעבה, מילא-טוב.
י יושבי, חושך וצלמוות; אסירי עוני וברזל.
יא כי-המרו אמרי-אל; ועצת עליון נאצו.
יב ויכנע בעמל ליבם; כשלו, ואין עוזר.
יג ויזעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצוקותיהם, יושיעם.
יד יוציאם, מחושך וצלמוות; ומוסרותיהם ינתק.
טו יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
טז כי-שיבר, דלתות נחושת; ובריחי ברזל גידע.
יז אווילים, מדרך פשעם; ומעוונותיהם, יתענו.
יח כל-אוכל, תתעב נפשם; ויגיעו, עד-שערי מוות.
יט ויזעקו אל-יהוה, בצר להם; ממצוקותיהם יושיעם.
כ ישלח דברו, וירפאם; וימלט, משחיתותם.
כא יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
כב ויזבחו, זבחי תודה; ויספרו מעשיו ברינה.
כג ] יורדי הים, באונייות; עושי מלאכה, במים רבים.
כד ] המה ראו, מעשי יהוה; ונפלאותיו, במצולה.
כה ] ויאמר--ויעמד, רוח סערה; ותרומם גליו.
כו ] יעלו שמיים, יירדו תהומות; נפשם, ברעה תתמוגג.
כז ] יחוגו וינועו, כשיכור; וכל-חכמתם, תתבלע.
כח ] ויצעקו אל-יהוה, בצר להם; וממצוקותיהם, יוציאם.
כט יקם סערה, לדממה; ויחשו, גליהם.
ל וישמחו כי-ישתוקו; וינחם, אל-מחוז חפצם.
לא יודו ליהוה חסדו; ונפלאותיו, לבני אדם.
לב וירוממוהו, בקהל-עם; ובמושב זקנים יהללוהו.
לג ישם נהרות למדבר; ומוצאי מים, לצימאון.
לד ארץ פרי, למלחה; מרעת, יושבי בה.
לה ישם מדבר, לאגם-מים; וארץ צייה, למוצאי מים.
לו ויושב שם רעבים; ויכוננו, עיר מושב.
לז ויזרעו שדות, וייטעו כרמים; ויעשו, פרי תבואה.
לח ויברכם וירבו מאוד; ובהמתם, לא ימעיט.
לט וימעטו וישוחו-- מעוצר רעה ויגון.
מ ] שופך בוז, על-נדיבים; ויתעם, בתוהו לא-דרך.
מא וישגב אביון מעוני; וישם כצאן, משפחות.
מב יראו ישרים וישמחו; וכל-עוולה, קפצה פיה.
מג מי-חכם וישמור-אלה; ויתבוננו, חסדי יהוה.
שבת שלום!