בוא נעשה סקר
- פותח הנושא ~נשיקה~
- פורסם בתאריך
מיכל מנדל!
New member
שני מתוקה שוב סבלנות
שני מתוקה!!! תמשיכי להמתין בסבלנות. כרגע מיניתי את איל לתת לך את הרמזים. אני מאמינה שתשובות מפי אדם מסורתי יהיו הרבה יותר אפקטיביות מתשובות של אחת חילונית כמוני. חוץ מזה כבר גילית לי שאת ילדה צעירה בת 13 שנים. זה מסביר לי מדוע אין לך סבלנות. הרי את המצאת את הסקר. עד שלא תהינה תשובות של כל משתתפי הפורום אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה. שמת לב שיש גם תשובות של כאלה שלא מאמינים בנוכחות האל? הרבה חום ואהבה ממני מיכל.
שני מתוקה!!! תמשיכי להמתין בסבלנות. כרגע מיניתי את איל לתת לך את הרמזים. אני מאמינה שתשובות מפי אדם מסורתי יהיו הרבה יותר אפקטיביות מתשובות של אחת חילונית כמוני. חוץ מזה כבר גילית לי שאת ילדה צעירה בת 13 שנים. זה מסביר לי מדוע אין לך סבלנות. הרי את המצאת את הסקר. עד שלא תהינה תשובות של כל משתתפי הפורום אנחנו לא יכולים להמשיך הלאה. שמת לב שיש גם תשובות של כאלה שלא מאמינים בנוכחות האל? הרבה חום ואהבה ממני מיכל.
מיכל מנדל!
New member
יופי ילדה טובה!!!
נשיקונת מתוקונת!!! עכשיו אני אוהבת אותך יותר. מי זה איל? זה tilyao ידידנו. אז יאלה ביי!!! אוהבת אותך מאד מאד. מיכל
נשיקונת מתוקונת!!! עכשיו אני אוהבת אותך יותר. מי זה איל? זה tilyao ידידנו. אז יאלה ביי!!! אוהבת אותך מאד מאד. מיכל
אלמנה כחולה
New member
כל כך הרבה צביעות
כל כך הרבה צביעות והתנשאות כל כך הרבה קביעות שאיני יודעת מאיין הגיעו לך? מה את יודעת עלי??? אני??? מרירה??? כעוסה??? בגלל שאני חושבת/יודעת/מאמינה שאין אלוהים? תראי - אני מצטערת על אביך אך לא נגעת במוות, ראית אותו, חשת אותו אך לא נגעת בו. אני, שנגעתי בגופת אחי, הכחול, יום לפני שמת, יומיים אחרי שמוחו מת בגיל 21 שישבתי ליד גופת אימי המנוחה לילה שלם, בגיל 23, שאישי האהוב מת לי כל זה אך רק כשאני בעצמי הייתי במצב של מוות קליני כשהייתי במצב של סכנת חיים כשהייתי במגע עם המוות בעצמו. המוות שלי! אז נגעתי במוות. רק אז. אבל אני לא אדם מריר ולא אדם כועס אני בחורה שמחה וחזקה סומכת על עצמי, חיה את חיי ומגדלת את שלושת ילדי בשמחה באור ואהבה! חיה בשלום עם חברים ומשפחה ושכנים ולא סומכת על שום דמות, אלוהית, דמיונית או אחרת ש``תציל`` אותי או את נשמתי החיים הם כשלעצמם, והאנשים הם כשלעצמם והם מה שנעשה מהם לא פיקציות שיחזקו אותנו או יעשו לנו וכו הרוחניות היא מתוכנו ולא ממשהו חיצוני כל הדחיה שיש לי לאנשים דתיים מתמצים בתשובתך את כל כך יודעת כל כך בטוחה וכל מי שלא חושב כמוך הוא כועס, מריר או השד יודע מה בטח חייו אינם חיים והוא חסר ערכים ושימחה, אור ואהבה ב א מ ת?? צר לי לחדש לך להפריך את תפישת עולמך הבטוח ואם יש בי כעס זה על אנשים כמוך או על אנשים אגואיסטים, מפונקים, מסתמכים על אחרים וכו רבאק יש בנו, בי כוחות והם צריכים להושיע אותנו כל אחד שיסמוך על עצמו וכולנו נהיה מאושרים יותר אם יותר אנשים היו כך העולם היה טוב ויפה יותר לסמוך על עצמך ולעזור לאחרים ולהיות מאושרים, מסופקים, לראות את הטוב בעולם לא לסמוך על משהו דמיוני אלוהים אני אחד בפה ואחד בלב???? כלל וכלל לא מאיפה הוצאת את זה אינני יודעת אך אומר לך ניסיתי לראותו? את אלוהים??? מה זה צריך להביע? איני נותנות לחברה למלא אותי ב.. וכו וכו איזה אוסף של שטויות אנשים רבים נשענים עלי, שואבים ממני את האהבה והאופטימיות כי יותר ממני אין אנשים אופטימיים שאיבדו כל כך הרבה ובכל זאת מאמינים בעתיד טוב יותר שרואים את היפה והנפלא בחיים ששנה אחרי התאלמנות שיקמו את חייהם כל כך בעצמות כמונו ובשמחה, ובאהבה ובחוזק כמה כאלה יש?? האם את, עם האלוהים שלך, היית מסוגלת???? ל
כל כך הרבה צביעות והתנשאות כל כך הרבה קביעות שאיני יודעת מאיין הגיעו לך? מה את יודעת עלי??? אני??? מרירה??? כעוסה??? בגלל שאני חושבת/יודעת/מאמינה שאין אלוהים? תראי - אני מצטערת על אביך אך לא נגעת במוות, ראית אותו, חשת אותו אך לא נגעת בו. אני, שנגעתי בגופת אחי, הכחול, יום לפני שמת, יומיים אחרי שמוחו מת בגיל 21 שישבתי ליד גופת אימי המנוחה לילה שלם, בגיל 23, שאישי האהוב מת לי כל זה אך רק כשאני בעצמי הייתי במצב של מוות קליני כשהייתי במצב של סכנת חיים כשהייתי במגע עם המוות בעצמו. המוות שלי! אז נגעתי במוות. רק אז. אבל אני לא אדם מריר ולא אדם כועס אני בחורה שמחה וחזקה סומכת על עצמי, חיה את חיי ומגדלת את שלושת ילדי בשמחה באור ואהבה! חיה בשלום עם חברים ומשפחה ושכנים ולא סומכת על שום דמות, אלוהית, דמיונית או אחרת ש``תציל`` אותי או את נשמתי החיים הם כשלעצמם, והאנשים הם כשלעצמם והם מה שנעשה מהם לא פיקציות שיחזקו אותנו או יעשו לנו וכו הרוחניות היא מתוכנו ולא ממשהו חיצוני כל הדחיה שיש לי לאנשים דתיים מתמצים בתשובתך את כל כך יודעת כל כך בטוחה וכל מי שלא חושב כמוך הוא כועס, מריר או השד יודע מה בטח חייו אינם חיים והוא חסר ערכים ושימחה, אור ואהבה ב א מ ת?? צר לי לחדש לך להפריך את תפישת עולמך הבטוח ואם יש בי כעס זה על אנשים כמוך או על אנשים אגואיסטים, מפונקים, מסתמכים על אחרים וכו רבאק יש בנו, בי כוחות והם צריכים להושיע אותנו כל אחד שיסמוך על עצמו וכולנו נהיה מאושרים יותר אם יותר אנשים היו כך העולם היה טוב ויפה יותר לסמוך על עצמך ולעזור לאחרים ולהיות מאושרים, מסופקים, לראות את הטוב בעולם לא לסמוך על משהו דמיוני אלוהים אני אחד בפה ואחד בלב???? כלל וכלל לא מאיפה הוצאת את זה אינני יודעת אך אומר לך ניסיתי לראותו? את אלוהים??? מה זה צריך להביע? איני נותנות לחברה למלא אותי ב.. וכו וכו איזה אוסף של שטויות אנשים רבים נשענים עלי, שואבים ממני את האהבה והאופטימיות כי יותר ממני אין אנשים אופטימיים שאיבדו כל כך הרבה ובכל זאת מאמינים בעתיד טוב יותר שרואים את היפה והנפלא בחיים ששנה אחרי התאלמנות שיקמו את חייהם כל כך בעצמות כמונו ובשמחה, ובאהבה ובחוזק כמה כאלה יש?? האם את, עם האלוהים שלך, היית מסוגלת???? ל
מראות
ידידתי היקרה , את אומרת שאת לא אדם כועס ומריר , אבל הכעס והמרירות נודפים כל כך חזק מההודעות שלך... וזה לא קשור ללהאמין באלוהים או לא , זה פשוט להרגיש. הכעס הזה לא נוצר בגלל מה שמיכל אמרה , זה משהו שקיים בתוכך כבר הרבה זמן. וגם אם את שמחה ואופטימית בחייך , יש בך חלק , עמוק בפנים שאת לא מוכנה להתמודד איתו , והנגיעה באותו פצע כואב מוציאה את כל הכעס החוצה. אולי את כועסת כי אנחנו סומכים על אלוהים שעוזר לנו (ובכל זאת הכל בידיים שלנו וכבר כתבתי על זה מספיק) ולך אין על מי לסמוך... הוא לא היה שם בשבילך , אז כנראה שהוא לא קיים... האמונה באלוהים באה מבפנים , אלוהים נמצא עמוק בתוך כל אחד , ולהתחבר לאלוהים זה להתחבר לעצמך. את כבר מחוברת לאלוהים , רק את לא מגדירה את זה כך. החיים שלך מלאים מלחמות , וגם אם את נשארת אופטימית , חלק ממך נשאר פגוע , הנשמה יושבת עמוק בפנים בתוך החומות , וזועקת , מצד אחד כועסת על כל מי שפגע ומצד שני רוצה לצאת החוצה ולראות את האור שמעבר לחומות.. כל פעם שאת נכנסת לפורום אני מרגיש ששמת על עצמך שריון ענקי , ואת בכלל לא מוכנה לחשוף את הנשמה העדינה שלך. כנראה שלא שחררת עוד את כל הכאב שלך , ויש לך עוד דברים לעבוד עליהם. אז אם את כועסת על מישהו אחר (זה בכלל כלל בחיים לכל אחד) תבדקי טוב מאוד למה את כועסת , ומה בך מעורר את הכעס הזה. כי אדם אחר יכול רק ``לעורר את כעסנו`` - כלומר לעורר את הכעס שכבר קיים בתוכנו. שיהיה לך חג שמח מלא אור ואהבה יופיאל המלאך
ידידתי היקרה , את אומרת שאת לא אדם כועס ומריר , אבל הכעס והמרירות נודפים כל כך חזק מההודעות שלך... וזה לא קשור ללהאמין באלוהים או לא , זה פשוט להרגיש. הכעס הזה לא נוצר בגלל מה שמיכל אמרה , זה משהו שקיים בתוכך כבר הרבה זמן. וגם אם את שמחה ואופטימית בחייך , יש בך חלק , עמוק בפנים שאת לא מוכנה להתמודד איתו , והנגיעה באותו פצע כואב מוציאה את כל הכעס החוצה. אולי את כועסת כי אנחנו סומכים על אלוהים שעוזר לנו (ובכל זאת הכל בידיים שלנו וכבר כתבתי על זה מספיק) ולך אין על מי לסמוך... הוא לא היה שם בשבילך , אז כנראה שהוא לא קיים... האמונה באלוהים באה מבפנים , אלוהים נמצא עמוק בתוך כל אחד , ולהתחבר לאלוהים זה להתחבר לעצמך. את כבר מחוברת לאלוהים , רק את לא מגדירה את זה כך. החיים שלך מלאים מלחמות , וגם אם את נשארת אופטימית , חלק ממך נשאר פגוע , הנשמה יושבת עמוק בפנים בתוך החומות , וזועקת , מצד אחד כועסת על כל מי שפגע ומצד שני רוצה לצאת החוצה ולראות את האור שמעבר לחומות.. כל פעם שאת נכנסת לפורום אני מרגיש ששמת על עצמך שריון ענקי , ואת בכלל לא מוכנה לחשוף את הנשמה העדינה שלך. כנראה שלא שחררת עוד את כל הכאב שלך , ויש לך עוד דברים לעבוד עליהם. אז אם את כועסת על מישהו אחר (זה בכלל כלל בחיים לכל אחד) תבדקי טוב מאוד למה את כועסת , ומה בך מעורר את הכעס הזה. כי אדם אחר יכול רק ``לעורר את כעסנו`` - כלומר לעורר את הכעס שכבר קיים בתוכנו. שיהיה לך חג שמח מלא אור ואהבה יופיאל המלאך
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.