"בוא, נדבר על זה"

[Nihau]

"בוא, נדבר על זה"

בפגישה האחרונה ששיחקתי היה לי קטע מוזר שהצלחתי לתאר רק בצורה המוזרה הבאה: שחקן שמכיר את הדמות שלו מספיק יודע שלכל מצב יש כמה וכמה דרכים להגיב שיהיו תקפות למשחק דמות נכון. מתוכן השחקן בוחר את זאת שתתאים לדעתו לסיטואציה מבחינה של השלכות עתידיות, דינמיקה קבוצתית, רמת השקעה בפרטים ועוד. באותה פגישה לדמות שלי לא היתה סבלנות לשטויות שלדעתה העמיסו עליה מכל כיוון והיא רק רצתה לסיים את כל העסק כמה שיותר מהר וללכת הבייתה למצוא פינה שקטה ולא לדבר עם אף אחד שבוע. או אם אפשר למצוא מישהו שנוא אך חסר חשיבות ולפרק אותו לאט לאט במשך, בתקווה, שלושה ימים של חיים מלאי סבל. אז ברמה מסויימת פשוט נתתי לה את האופציה הראשונה - שהדמות הייתה הכי רוצה לעשות- ברוב המקרים- חוץ מהקטעים בהם ההשלכות של זה לעתיד היו יותר מידי קטלניות במיידי. כמובן שחברי לקבוצה אמרו שזה היה מאוד מוזר. אבל זה כמעט מה שהדמות שלי באמת רצתה לעשות. אם היו נותנים לה כרטיס הבייתה באותה פגישה היא הייתה לוקחת אותו במקום. מה אתם חושבים. זה לא עיניין של נכון או לא נכון זה פשוט עיניין של "גם לדמויות מגיע שיהיה להן יום רע" כפי שניסח זאת אחד מהקבוצה. וגם דמויות צריכות לפעמים לפרוק קיטור. הביצה והתרנגולת: אם שחקנים משחקים כדי לפרוק קיטור מה קורה כשדמויות רוצות לפרוק קיטור? האם תנין הוא ארוך יותר או ירוק יותר?

 

[DDN]

תנין יותר מחייך או יותר רעב?

בכל מקרה, כאחד שהדמויות שלו בד"כ מחפשות דרכים "לפרוק קיטור" אז כן, כשהדמויות רוצות לפרוק קיטור זה קורה, ולדעתי תלוי ברמת ההשקעה בפרטים. כשמשחק הדמות הוא ערך עליון בחבורה, אז משחקים את זה ולעזאזל התוצאות. כשקבוצתיות היא הערך העליון, אז זה די פוגע ברעיון ה"פריקת קיטור". היה אם את זוכרת, קטע בנוסגות' שאדריאן וקוואי נבהלו מהרצון של דומיניק "לחסל שודדים", זה היה הדרך שלה לפרוק קיטור (לא לחסל אותם, אלא להתפאר על איך היא תעשה את זה. כזכור לך, היא התקפלה בסימן ראשון של סכנה והמטירה חיצים ממקום בטוח) אלכסנדרה הייתה נוטה לטייל רחוק מהחבורה (ולעצבן את קייד, רוסקו, ננסק ופרנהייט) ולענות תשובות מסתוריות כמו "הייתי בשירותים" או "הלכתי לקטוף תותים", כשמה שהיא עשתה בעצם זה למצוא גובלינים מסכנים ולשתות את דמם.

 

[Nihau]

מקרה חמור ביותר של עצירות

זה יהיה אם ניהאו תחליט ללכת להשתעשע בשיטה החתולית על פני 3 ימים. אבל זה יהיה כל כך הרבה כיף... טוב, נראה כי אין בי רחמים רבים על נפשו הרכה של השה"מ שלי היום. עכשיו צריך למצוא אוייב שנוא אבל חלש. מממ... יש לי רעיון... שאר חברי הקבוצה לפחות לא יראו את זה.

 

[Nihau]

יבבות עד השמיים!

או לפחות אנחות קורעות לב. בעיה מכיוון לא לגמרי צפוי. זה נורא "נחמד" לתכנן קטע משחקי רצחני אבל אי אפשר להריץ אותו על ריק. לפחות השה"מ צריך להיות נוכח, פעיל ונותן משוב כדי שזה באמת יהיה קטע משחקי בעולם ולא איזה משהו סתמי שאפשר לפטור ב"טוב אז הדמות שלך עינת אותו" וזהו. זה מאבד את כל החשיבות שלו. ואם אפילו השה"מ שלי לא מוכן לשחק את זה מולי אז אין טעם להריץ את זה לבד בראש, זה לא באמת משיג את המטרה... הרשו לי לצטט בשגיאה: "זהו סיפור מאד עצוב הנושא כזה כאוב אם תשים תחבושת לא יעזור לך שנתיים...."

 

[Thessalian]

נינת - סתם יותר.

פריקת עצבים זה נושא שמוכר להרבה מהדמויות שלי, בדרך זו או אחרת. לפעמים מגיע שלב שבו לא ממש מעניין את הדמות (ות'אמת - גם את השחקן לא) מה הקבוצה תחשוב על הפעולות שהולכות להינקט. בכל דמות זה מתבטא ברמה שונה, במעשים אחרים, בדרגות שונות של קיצוניות - תלוי בדמות וברמת העצבים שלה. אגב, פריקת קיטור של הדמות עשויה, בסנריואים פחות-טובים, להגיע עד קרב בין דמויות שחקן או עזיבת הדמות את הקבוצה (אחת הדמויות שלי הגיעה למצב השני, דמות אחרת היתה הרבה יותר מדי קרובה להגיע למצב הראשון באיזשהו שלב בחודשים האחרונים). צריך גם כאן לקחת הכל בפרופורציות-שחקן ולשים לב עד כמה לוקחים את העצבים של הדמות לאקסטרים, שכן אם דמות "תפרוק קיטור" יותר מדי פעמים בפרק זמן קצר יחסית, ובצורה שעשויה לפגוע במישהו (לא בהכרח פגיעה פיזית), הקבוצה עשויה להחליט פשוט שטוב יותר לקבוצה עצמה בלי הדמות הספציפית הזו (ע"ע פיוריניטי). לגבי הביצה והתרנגולת (תודה, ניהאו, על עירובי כמעט בכל הודעה שלך, כדי לפצות על חסרוני כשאני לא בסביבה

), דמויות יכולות לפרוק קיטור בדרכיהן שלהן, בלי כל קשר לשחקן. אם רצה המקרה והדמויות היו מודעות לעניין משחקי התפקידים כתחביב, אני בספק אם היו פונות אליו גם ככה, שכן להן יש את האקשן היחסי כשגרה בחייהן, בעוד שלנו יש את הלימודים, העבודה, הצבא, המשפחה. הרפתקנים נוטים להוציא קיטור בהרפתקאות. שחקנים נוטים להוציא קיטור בהרפתקאות בצורת הדמויות שלהן. אין שום סתירה.