בואי...

Linkin-Parker

New member
בואי...

אז ככה. זה כבר מוגזם. לפני כמה זמן רבתי עם ידידה טובה שלי (שירלי, אויל שמעתם), ועכשיו יש לי בעיה. אני לא מסוגל פשוט ככה יותר, בכל פעם שאני שומע שיר חצי עצוב, או רואה סרט קצת עצוב אני נכנס לדיכאון למשך שעות... יש הצעות?
 
תשובה כה קצרה

אך יחד עם זאת כה נכונה. לא ייתכן שלא שקלת את הפתרון הזה, פשוט לא יכול להיות.
 

Linkin-Parker

New member
כתבתי במפורש לא אופציה

אני לעולם לא רוצה לשמוע ממנה שוב. הבעיה העיקרית היא יותר הדיקי הזה שבלאבד חבר... איך עוברים את זה?
 

SShirly

New member
אמממ...

אומרים שהזמן מרפא הכל. פשוט תמשיך עם החיים שלך.
 

Linkin-Parker

New member
כפרה שלי

הבעיה שלי זה לא זה... פשוט אני נכנס לדיכי נוראי כשיש שירים שמזכירים לי אותך... שנה וחצי מהחיים שלי ביליתי איתך... זה לא הולך ברגל... אני עדיין על סף דמעות כל פעם שנאי שומע את השיר "בואי" של מה-שמו עידן רייכר
 

SShirly

New member
מצטערת..

אלכס, כל מילה שאני מנסה להעביר אלייך.. נגמרת הפוך. אל תתיחס לתשובה שלי. אל תתיחס יותר בכלל.
 

nutmeg

New member
קודם כל

כשקורה משהו עצוב בחיים - מן הראוי להיות עצוב, לא? מה דחוף לך להפטר מרגש ההולם את האירוע? בכלל, לאחרונה בפורום הזה וגם בפורומים אחרים אני רואה שאנשים מחפשים תיכף ומיד לגרש את הרגשות המאוד מאוד תואמים שלהם. נפרדתם? עצוב לך? אתה נורמאלי! כי כשעצוב, מבטאים עצב. עצתי לך? תבכה, תקטר בפורום, תמצא מקורות נחמה כמה שצריך. עצב ודיכאון הרבה פעמים קוראים לנו לדגל ומחייבים אותנו למעין מיני-חשבון-נפש. אז תעשה אותו ורצוי שתלמד משהו חדש על עצמך. משהו קיומי על העמדה שלך בעולם, על התפיסות שלך... אני חותמת לך שברגע שתלמד יעבור העצב. מילה שלי!
 
למעלה