תגידו, ומה לגבי מסלול שנמצא
מחוץ לגבולות השיפוט של מדינת ישראל? פעם, בזמן שעוד חיינו בהרגשה שאוטוטו אנחנו נכנסים למזרח תיכון חדש, בימים שלפני שבא ההוא עם ההיא ודפק להוא כדור או שניים בגב, באותה תקופה היה לי דיבור רציני עם דמות מפתח בעולם העסקים והביטחון (רמז, הוא מוכר פלאפונים) לגבי הקמת פרוייקט תיירותי בינלאומי משותף לנו ולבני דודינו בשטח שיוחכר לשם כך מהרשות ואם הכל היה דופק (והוא לא) אז עד לשנת המילניום היינו אמורים להרים בארץ מסלול GP כשר למהדרין, ומביאים לארץ (בשם השלום והמילניום החדש וארץ הקודש וכו´) את מיטב מירוצי המכוניות והאופנועים מהעולם. תארו לעצמכם כמה כסף מעורב בפרוייקט כזה. הקמה, סלילה, תשתיות, בית חולים (שישמש את האוכלוסיה המקומית ויבנה מכספי תרומות מאירופה), הכנסת תשתיות סלולריות וכבלים עבור העיתונאות (פה נכנס האינטרס של ההוא עם הפלאפונים), בתי מלון ואכסניות (שיכילו גם את מאות אלפי התיירים שתוכננו להגיע לארץ בשנת המילניום), כבישי גישה, ביטוחים, פרסומות, חסויות, שיתוף פעולה בין ישראל לרשות (כשכסף מדבר התותחים שותקים) ועוד ועוד ועוד. הבעיה היא איכלוס של המסלולים במשך שאר הימים בשנה בהם לא מתוכננת פעילות. וכאן נכנסת הממשלה עם קורסים והכשרות (במסלול צדדי) ומירוצים פרטיים והשכרת המסלול לסוף שבוע וליגה של קארטינג (במסלול קטן) וליגה של קטנועים ואופנועים ומכוניות בקטגורויות שונות, ועוד ועוד ועוד. והכי חשוב, אין בכל חצי הכדור המערבי שום מסלול שבו לא יורד גשם בחורף. לכן בחורף מדרימים לאוסטרליה ודרום אמריקה. מספיק שפעם בשנה יעבור פה איזה מירץ רציני וההכנסות מכוסות. אבל מה, אז בא ההוא, ונתן קטנה להיא, שאמרה לו בסדר, והוא שמע בישיבה שההוא אומר לכולם שזו מצווה, ובחדשות ראו את ההוא שעומד ליד כרזות של ההוא במדים של ההם, וכולם עשו בלאגן, ואז זה נגמר.
