בואו נשחק בלשנוא...
(מבוסס על רעיון של ארט בוכוואלד) רואה את הבחורה הזו, עם חולצת בטן? מה היא חושבת שיש לה גוף כזה יפה שהיא יכולה להרשות לעצמה להתלבש ככה? ואיך שהיא מסתכלת על האנשים, כאילו הם לא ברמה שלה? כאילו... והבחור ההוא, עם החולצה הצמודה... והתלמיד הזה שמספר שקיבל 100 במבחן... והנערה הזו שמדברת בטלפון... והנהג הזה שנוסע במכונית ממול, נוסע לאט ומעכב את כולם... והבחור הזה שמתחיל לכתוב על כל האנשים, מבלי להתעכב על מישהו שאפשר לשנוא אותו כמו שצריך... תחשבו רגע, כמה קל ללהתחיל לפתח תיאוריה כלפי מישהו שלא מכירים (ובמאמר "שנאת חינם" שכתבה קרן גוטליב, מתחילות שתי נערות לדבר על בחור בחולצה אדומה) בואו ננסה "לשחק בלאהוב"... נסו לראות את האנשים הנ"ל באור חיובי... הבחורה עם חולצת הבטן... והבחור עם החולצה הצמודה...? והתלמיד שקיבל 100...? והנערה שמדברת בטלפון...? והנהג במכונית...? לגבי הבחור שכתב על כל האנשים, נראה לי שהוא לא רצה לדחוף את המסר בכפית ישר לגרון... מה היה יותר קל...? "בעברית, המילה אהבה נובעת מן השורש הב, כלומר תן. בכדי לאהוב עלינו לתת. האהבה היא לא דבר שזורם מאליו אלא דבר בו עלינו להשקיע. כאשר נותנים רק אז אוהבים, והדוגמא הטובה ביותר לכך היא הקשר שבין הורים לילדים. ה'אהבה' המתוארת בסרטים, שלא דורשת שום מאמץ היא למעשה לא יותר מ'הידלקות' רגעית. בכדי להעריך מישהו ולאהוב אותו, עלינו להשקיע מאמץ. לעומת זאת, בכדי לשנא עלינו פשוט לזרום, ומכאן באה הרגשת ה'כייף'." [מתוך המאמר "שנאת חינם"]
(מבוסס על רעיון של ארט בוכוואלד) רואה את הבחורה הזו, עם חולצת בטן? מה היא חושבת שיש לה גוף כזה יפה שהיא יכולה להרשות לעצמה להתלבש ככה? ואיך שהיא מסתכלת על האנשים, כאילו הם לא ברמה שלה? כאילו... והבחור ההוא, עם החולצה הצמודה... והתלמיד הזה שמספר שקיבל 100 במבחן... והנערה הזו שמדברת בטלפון... והנהג הזה שנוסע במכונית ממול, נוסע לאט ומעכב את כולם... והבחור הזה שמתחיל לכתוב על כל האנשים, מבלי להתעכב על מישהו שאפשר לשנוא אותו כמו שצריך... תחשבו רגע, כמה קל ללהתחיל לפתח תיאוריה כלפי מישהו שלא מכירים (ובמאמר "שנאת חינם" שכתבה קרן גוטליב, מתחילות שתי נערות לדבר על בחור בחולצה אדומה) בואו ננסה "לשחק בלאהוב"... נסו לראות את האנשים הנ"ל באור חיובי... הבחורה עם חולצת הבטן... והבחור עם החולצה הצמודה...? והתלמיד שקיבל 100...? והנערה שמדברת בטלפון...? והנהג במכונית...? לגבי הבחור שכתב על כל האנשים, נראה לי שהוא לא רצה לדחוף את המסר בכפית ישר לגרון... מה היה יותר קל...? "בעברית, המילה אהבה נובעת מן השורש הב, כלומר תן. בכדי לאהוב עלינו לתת. האהבה היא לא דבר שזורם מאליו אלא דבר בו עלינו להשקיע. כאשר נותנים רק אז אוהבים, והדוגמא הטובה ביותר לכך היא הקשר שבין הורים לילדים. ה'אהבה' המתוארת בסרטים, שלא דורשת שום מאמץ היא למעשה לא יותר מ'הידלקות' רגעית. בכדי להעריך מישהו ולאהוב אותו, עלינו להשקיע מאמץ. לעומת זאת, בכדי לשנא עלינו פשוט לזרום, ומכאן באה הרגשת ה'כייף'." [מתוך המאמר "שנאת חינם"]