בואו נעורר פה דיון של חילונים שרוצים להאמין..
אהלן, ממש בקצרה על עצמי, אני אורי, בן 24, חילוני-מאמין (זרם חדש)
אני לא יודע כמה זה הכתובת הנכונה, אבל חיפשתי מקום להוציא, להוציא את הכל. בתקופה האחרונה הראש שלי מתפוצץ ממחשבות, קשה לי להנות מהרגע, לי אישית זה נראה שכל פעם שאני באמת צריך, אלוהים שם בשבילי כדי לתת לי סימן או לפחות להרגיע אותי ולהחזיר אותי למסלול.. אבל איכשהו נראה לי ילדותי או לא ריאלי להאמין בדברים שהם לא מוחשיים, מה שנראה כמו סיפורי מעשיות, יש המון סימני שאלה, המון דברים פתוחים, עיקר הפחד שלא נתן לי מנוח זה כל נושא המוות, העולם הזה/העולם הבא, יש המשכיות, יש נפש? או שאנחנו פשוט תוצאה של מדע ואבולוציה? יצא להיות חרד לי אישית, לחברה שלי (אשתי לעתיד) שמעשנת די כבד, להורים שלי ובעצם לשים אותי במחשבות במקומם ולהתעצב על זה שהם מבוגרים יחסית ואיך הם מתמודדים עם כל הנושא, למשל אבא שלי שמתנגד לכל עניין הדת בצורה נחרפת. אבל גם כאשר יש לי סימנים, את הסימנים שלי שאני מקבל, את הסימנים שמעלים לי חיוך, שמרגיעים אותי, בראש יש סימני שאלה, אם הוא באמת קיים, למה השואה? למה משפחה שלמה הולכת בתאונה? ובקיצוניות השניה - למה למשל בפיגוע נהרגו 20 +- לפני כמה שנים צדיקים ממאה שערים בירושלים, שעוד אחד מהם, שגם פעל והיה מקדיש את חייו לעניינים של בין אדם לחברו וכו' וכו' עבר "במקרה" וגם הוא הלך? איך יש נאצים שחיו חיים לתפארת עד גיל 100? אם יש נפש, ושמתים הנפש עוברת למקום אחר או ממשיכה הלאה, מה המצב למשל אם כאלו שהם בתרדמת? במצב של צמח? נקח את הדוגמה הכי בולטת - אריק שרון למשל. איפה הנפש במצב כזה? הכי לא מספקות אותי תשובות מסוג - "נסתרות דרכי האל", כי...לי אישית זה נראה כמו משפט לא להתמודד עם השאלות הקשות או אם החשש שאין אלוהים והמשכיות. מצד שני לצורך העניין, אני מסתכל על כל מה שיש בעולם הזה, מכבישים, בתים, מחשבים, חיות, איך הכל "מסודר" ואני אומר, איך הכל זה מדע ואבולוציה? ואז אני עובר למחשבות של "הביצה והתרנגולת", נניח שהיה המפץ הגדול, איך היו בכלל כוחות או חיכוכים או וואטבר (אני לא זוכר מה לימדו אותי על זה איפה ששמעתי על זה) אם לא היה כלום. ומצד שני, מאיפה "אלוהים הזה" נולד? מי נתן לו את היכולת הזו? איך זה שכביכול לא היה כלום, ופתאום הכל נוצר? לא היה יותר פשוט שאדם יאכל את התפוח של חיי נצח ויגדל עצים שלמים כאלו לכל הדורות? כל הפאזל הזה העליתי פה על כתב זה מה שעובר לי בראש בתקופה האחרונה, פעם דחיתי את הקץ להתמודד עם המחשבות האלה "אני עוד ילד, צעיר, יש לי עוד מלא שנים שישעמם לי מספיק לפתור את זה", אבל שאתה נחשף יותר ויותר לעולם הזה, אתה מבין כמה כל יום זה יכול לקרות, וכמה שהכל שברירי, וכמה שהעולם הזה טוב, וכמה כיף פה, וכמה שכל הנושא הזה לא נתפס. לא יודע כמה מכם יראו בי כחופר, כמה מכם יודעים את התשובות, מצאו את הדרך להתמודד, אני מקנא בכל מי שחי עם זה בשלווה, בין אם הוא מאמין אדוק או פחות אדוק ובין אם הוא אתאיסט. לא יודע כמה תגובות אקבל, כל אחת אני מאמין שתעזור, מקווה שאלו לא יהיו תגובות שקיבלתי בעבר שהיו שטיפת מח דתית שלא ענתה על השאלות המהותיות. בכל מקרה, תודה על ההקשבה, . ושוב תודה.
אהלן, ממש בקצרה על עצמי, אני אורי, בן 24, חילוני-מאמין (זרם חדש)
אני לא יודע כמה זה הכתובת הנכונה, אבל חיפשתי מקום להוציא, להוציא את הכל. בתקופה האחרונה הראש שלי מתפוצץ ממחשבות, קשה לי להנות מהרגע, לי אישית זה נראה שכל פעם שאני באמת צריך, אלוהים שם בשבילי כדי לתת לי סימן או לפחות להרגיע אותי ולהחזיר אותי למסלול.. אבל איכשהו נראה לי ילדותי או לא ריאלי להאמין בדברים שהם לא מוחשיים, מה שנראה כמו סיפורי מעשיות, יש המון סימני שאלה, המון דברים פתוחים, עיקר הפחד שלא נתן לי מנוח זה כל נושא המוות, העולם הזה/העולם הבא, יש המשכיות, יש נפש? או שאנחנו פשוט תוצאה של מדע ואבולוציה? יצא להיות חרד לי אישית, לחברה שלי (אשתי לעתיד) שמעשנת די כבד, להורים שלי ובעצם לשים אותי במחשבות במקומם ולהתעצב על זה שהם מבוגרים יחסית ואיך הם מתמודדים עם כל הנושא, למשל אבא שלי שמתנגד לכל עניין הדת בצורה נחרפת. אבל גם כאשר יש לי סימנים, את הסימנים שלי שאני מקבל, את הסימנים שמעלים לי חיוך, שמרגיעים אותי, בראש יש סימני שאלה, אם הוא באמת קיים, למה השואה? למה משפחה שלמה הולכת בתאונה? ובקיצוניות השניה - למה למשל בפיגוע נהרגו 20 +- לפני כמה שנים צדיקים ממאה שערים בירושלים, שעוד אחד מהם, שגם פעל והיה מקדיש את חייו לעניינים של בין אדם לחברו וכו' וכו' עבר "במקרה" וגם הוא הלך? איך יש נאצים שחיו חיים לתפארת עד גיל 100? אם יש נפש, ושמתים הנפש עוברת למקום אחר או ממשיכה הלאה, מה המצב למשל אם כאלו שהם בתרדמת? במצב של צמח? נקח את הדוגמה הכי בולטת - אריק שרון למשל. איפה הנפש במצב כזה? הכי לא מספקות אותי תשובות מסוג - "נסתרות דרכי האל", כי...לי אישית זה נראה כמו משפט לא להתמודד עם השאלות הקשות או אם החשש שאין אלוהים והמשכיות. מצד שני לצורך העניין, אני מסתכל על כל מה שיש בעולם הזה, מכבישים, בתים, מחשבים, חיות, איך הכל "מסודר" ואני אומר, איך הכל זה מדע ואבולוציה? ואז אני עובר למחשבות של "הביצה והתרנגולת", נניח שהיה המפץ הגדול, איך היו בכלל כוחות או חיכוכים או וואטבר (אני לא זוכר מה לימדו אותי על זה איפה ששמעתי על זה) אם לא היה כלום. ומצד שני, מאיפה "אלוהים הזה" נולד? מי נתן לו את היכולת הזו? איך זה שכביכול לא היה כלום, ופתאום הכל נוצר? לא היה יותר פשוט שאדם יאכל את התפוח של חיי נצח ויגדל עצים שלמים כאלו לכל הדורות? כל הפאזל הזה העליתי פה על כתב זה מה שעובר לי בראש בתקופה האחרונה, פעם דחיתי את הקץ להתמודד עם המחשבות האלה "אני עוד ילד, צעיר, יש לי עוד מלא שנים שישעמם לי מספיק לפתור את זה", אבל שאתה נחשף יותר ויותר לעולם הזה, אתה מבין כמה כל יום זה יכול לקרות, וכמה שהכל שברירי, וכמה שהעולם הזה טוב, וכמה כיף פה, וכמה שכל הנושא הזה לא נתפס. לא יודע כמה מכם יראו בי כחופר, כמה מכם יודעים את התשובות, מצאו את הדרך להתמודד, אני מקנא בכל מי שחי עם זה בשלווה, בין אם הוא מאמין אדוק או פחות אדוק ובין אם הוא אתאיסט. לא יודע כמה תגובות אקבל, כל אחת אני מאמין שתעזור, מקווה שאלו לא יהיו תגובות שקיבלתי בעבר שהיו שטיפת מח דתית שלא ענתה על השאלות המהותיות. בכל מקרה, תודה על ההקשבה, . ושוב תודה.