בואו נדבר על זה....

מה רע בקצת נחמדות?!

את יודעת כמה פעמים אני עוברת ברחוב ליד מישהי שסתם למדה איתי, ושתינו אומרות מה קורה, וממשיכות ללכת?
ים פעמים, ואפילו לא ענינו תשובה אם הכל בסדר.
המה קורה הזה , זה כמו לומר שלום. לא בהכרח גם לשמוע מה קורה.
ו-וואלה, יכל להיות יותר טוב אם הינו עוצרות ובאמת שומעות מה קורה,
אבל זה לא קורה,ובינינו גם לא מעניין אותי מה קורה עם האנשים שזה קורה לי איתם.
וזה פשוט קורה ככה מעצמו ואין לי בעיה עם זה, זה כמו לומר שלום.
וזה עדיף מכלום.

חשוב להיות נחמד.
וזה לא רק באונברסיטה . זה קורה בכלל בחיים.
 

IAmPoli

New member
נכון...

אין שום דבר רע בלהיות נחמד, אני בעד זה ממש וזה קצת מבאס אותי שזה יצא כאילו אני לא רוצה להיות נחמדה לאנשים...
אולי זה רק אצלי אבל זה מוזר לי קצת לעצור ולשאול מה נשמע מבלי לשמוע מה באמת נשמע אצל אותו בן אדם... זה לא שאני מתעלמת מאנשים שאני מכירה פשוט הייתי רוצה שכששואלים מה נשמע באמת יתעניינו בתשובה, אבל אנחנו באמת חיים בעולם כזה עכשיו שכולם ממהרים למקומות ולאף אחד אין כוח וזמן להתעניין באחר...
 
העניין הוא לא הממהרים

זה פשוט תחליף למילה שלום.
במקוםם לומר שלום, יותר נעים לומר מה נשמע.
ממשיכים ללכת, כי זה פשוט במילים אחרות שלום.
כמובן שגם אני היתי שמחה שעוצרים ובאמת אומרים מה קורה,
אבל בתכלס זה לא הכי מעניין אותי מה קורה עם כולם,
 

Optimistic Girl

New member
מה את אומרת על אנשים שמדברים איתי ברחוב???

חחחח


כן , אני אין לי זיכרון טוב של פנים, במיוחד אם ראיתי את האדם רק פעם אחת או פעמיים...

יש הרבה חברים של חברים, מחייכים אליי ומתחילים לשאול לשלומי, ויודעים אליי דברים שאפילו אני לא יודעת
<סימן שבאמת מכירים אותי>
וזה פאדיחה להגיד להם , מזכירו לי מי אתם חחחחחחחח

זה קרה לי לא מזמן, כשאישה התחילה לדבר איתי, וגם הייתי עוד מישהי כזאת, וואי אני מכירה יותר מידי אנשים בעיר שלי חחחחחחחח
עד שלא זוכרת מאיפה מכירה אותם


הלוואי רק צרות כאלו אה,
 

EdisonGirl

New member
חחח בנזוג שלי כזה

אני זוכרת את החברים שלו ואחרי כל גינוני ה"שלום-שלום", הוא שואל אותי: "מי זה היה?" ואני מספרת לו מה השם שלו, מאיפה אנחנו מכירים אותו ומה הוא שינה בעצמו שבגלל זה הוא לא הצליח לזהות אותו
 
למעלה