בהערצה....

בהערצה....

הייתי חייבת לרשום.. למרות שאף פעם לא חוויתי אובדן כזה כמו של אחד מכם... אני מרגישה חלק בלתי נפרד במשפחת האובדן הנוראית הזאת יש לי חברים בצבא וקרובי משפחה וכל יום אני מודה לאלוהים שאני שומעת מהם והם בריאים. אני לא יכולה אפילו לתאר לעצמי תכאב שאתם מרגישים. זה כל כך עצוב לחשוב שיש בן למשפחה הזאת (משפחת ישראל) שנתן את החיים שלו כדי שאני כילדה בארץ ועוד מליונים כמוני יוכלו להתעורר בבוקר בהרגשה בטוחה. וכואב לי תמיד לשמוע על כל אחד ואחד ואני תמיד מדליקה נר ביום הזכרון כי זה חשוב, חשוב לי באותה מידה כמו למישהו שבאמת חווה את זה. ואולי זה נשמע לכם טיפשי אבל אני ממש מעריצה את כל בני המשפחה והחברים שממשיכים כל יום את החיים בידיעה שזהו.. הם לא יחזרו יותר. הכח הזה ניתן רק על ידי תמיכה אמיתית ואהבה בהצלחה לכם ואל תדעו יותר צער... באהבה תמיכה והזדהות... ילדה קטנה שמתעוררת כל בוקר בבטחון כי המישהו שלכם שמר עליי..
 
למעלה