בהמשך לשרשור של דינה

[שלומות0]

ויש משהו

שמאוד לא אוהב את זה!

 

[yuliyuli1]

זה לא כל כך פשוט

בתי הספר הפרטיים באזור שלי מלאים עד אפס מקום ופתוחים רק למי שנמצא אצלם עוד בגן, מלבד בית ספר אחד שאני לא לגמרי בטוחה שהוא מתאים לבן שלי.
הוא גם עולה 2800 ש"ח לחודש ואני מניחה שהעיריה לא תשלם שכר למשלבת בבית ספר פרטי,
כך שגם להוסיף לשם שילוב יהיה הרבה מעבר למה שנוכל להרשות לעצמנו.

 

[שלומות0]

מאוד לא פשוט

 

[dina199]

לא אמרתי זה פשוט

אמרתי שההתנהלות של משרד החינוך ההיא הסיבה לפתיחת בתי ספר פרטיים.
וגם ברור שמה שפרטי זה יקר, ולא כולם יכולים לעמוד בזהץ
אבל הדבר הכי משונה (או תמוה או איך שרוצים להגדיר

) שמשרד החינוך מאשים (ממש מאשים , בכל רצינות) את ההורים בפתיחת בתי ספר האלה. ומה שהוא רוצה לעשות זה לא לשפר את המצב בבתי ספר הציבוריים (מבחינתו המצב שם יותר ממצויין) , אלא להקשות על הפתיחה של הפרטיים.

 

[אגמית רווית הטל]

זה רק חלק מהבעיה

אלו הלומדים בבי"ס תיכון רגיל צריכים גם להתמודד עם ספרות וספרות אנגלית (במקצוע האנגלית) וספרות ערבית (לפי התוכנית החדשה במזרחנות.
ואי אפשר להתחמק מהקטעים הללו באף אחד מהמקצועות הנזכרים גם אם זה נושא משני למקצוע.
איך אפשר להבין ולנתח יצירות ספרותיות ללא הבנת תאוריית המיינד, ו"סאבטקסט"
ותנ"ך???

 

[kagome10]

את באמת חושבת שלומדים ספרות בספרות?

הלמידה היחידה בשיעורי ספרות היא ביכולת לשנן בעל פה את הסיכומים ולשפוך אותם במבחן. אם תלמיד אשכרה יעז לנתח יצירה ספרותית בעצמו רק יורידו לו ציון.
כנ"ל לגבי תנ"ך.

 

[אמא של דפנה]

בקלות. תנ"ך זה מקצוע מאוד מעניין זה סיפורים

אומנם הבת שלי רק עולה לו' אבל גם אצלה אין את תאוריית המיינד והיא יודעת יפה מאוד לספר ולכתוב ולתמצת בדיוק מה שהמערכת מבקשת ממנה.
נכון בהתחלה זה היה קשה אבל היום היא כבר עושה את זה בלי שום עזרה שלנו.

אם כי אני עדיין עומדת לבקש עבורה הקלות כשנגיע לחטיבה.

 

[dina199]

תנ"ך זה מאוד מעניין , אבל זה לא עוזר לבחינת

הבגרות בתנ"ך. הבחינה עצמה מאוד קשה .
וזה המקצוע שהבן שלי עשה אחרון.

 

[kagome10]

את חושבת שזו בחינה קשה?

לי היא הייתה קלה. זכור לי לרעה מקרה מגוחך במיוחד שבו במבחן בתנ"ך נתנו לי את כל הנקודות כשלא עניתי על שאלה. הייתה שאלה איזה חטא יותר חמור, חטא X או חטא Y. ולא ידעתי. אז חפרתי חצי עמוד על שניהם, בלי לענות תשובה ברורה של כן או לא, ונתנו לי את כל הניקוד על השאלה. זה ממש מגוחך, אבל קשה זה לא.

וגם יש הרבה בחירה בתנ"ך, כמעט חמישים אחוז.

 

[dina199]

לבן שלי זו העתה הבחינה הכי קשה.

הוא לא יודע לחפור

 

[kagome10]

זו בעיה קשה כשכל הבחינה היא על חפירות

 

[עמליה עמית]

אני הכנסתי את ההודעה הזאת

מכיוון שלפני יום דינה דיברה על הקושי של משרד החינוך לחנך... על איבוד היצירתיות... על תלמידים שהולכים לאיבוד... ואכן, יש תלמידים מכל מיני סוגים, ביניהם אוטיסטים שיש להם חשיבה אחרת... שונה שלא מתיישרת עם הקו של משרד החינוך.

היו שהציעו לי ולדניאל, שילמד לא על מנת להגיע למבחן הבגרות, שיבחן רק במקצועות שהוא יכול, אבל דניאל אוהב ללמוד הבעה, הוא מצויין בה, הוא כותב מקסים ומשעשע כאחד... למה לוותר?? היו גם כאלה שאמרו לנו לוותר לגמרי על מבחני הבגרות... למה??? הוא יכול, אבל הוא יכול עם האוטיזם ולא בלעדיו! מה המטרה? לחזק את המגמה שאוטיסטים לא יכולים??? כדי שאם ילד אוטיסט יוציא מאיות בבגרויות, יבואו אנשים מאוד מאוד חכמים, שלא מאמינים ואומרים: ואוווו...כל הכבוד... הוא ילד אוטיסט , ומספרים על כך בגאווה בכל הרצאה שהם מעבירים?? למה יש בכלל גישה שרואה את הילד האוטיסט כילד שלא יכול, ואז יש את היוצאים מהכלל... חחח,,,תיראו איזו הפתעה...איך אנחנו מסכימים לזה? יש לא מעט ילדים אוטיסטים שכן יכולים... רק שיתנו להם את הההזדמנות והתנאים... על מה? על זה שהם אוטיסטים ולהבין שיש להם חשיבה אחרת, שונה... ולקבל את זה כאקסיומה! אני טוענת שאסור לנו לוותר, אנחנו צריכים לבקש ואח"כ לדרוש ואח"כ גם להגיע לבג"ץ אם צריך, כי ביננו, אין לילדים שלנו שוויון הזדמנויות... הם לא מקבלים תנאים מתאימים... לא מכירים במשרד החינוך את הקושי האמיתי והיחס כל כך פטרוני ולא מאמין... ועל כן אין ממי לדרוש. ואני מתכוונת להגיע הכי רחוק שאפשר, כי זה חלק מהמאבק שלנו על ההכרה... ומה אגיד לכם? לילדים שלנו מגיע, בעצם לא רק להם, לכולם מגיע שיוויון הזדמנויות בחברה מתוקנת. .

לילדים שלנו מגיע יותר, כי הם באים ממקום אחר, אז לאלה שיכולים צריך להתאים תנאים, לאפשר להם למצות את יכולתם אם הם רוצים... הבעיה שבגלל הלקות שלא ניראית לעין, מראש פוסלים את היכולת שלהם ולא חושבים שהם יכולים..תראו מה קורה בבתי ספר לחינוך מיוחד... הילדים האלה מפסידים כי לא מאמינים בהם וכך גם כולנו...

אני לא אומרת שאי אפשר ללמוד באוניברסיטה הפתוחה, אני לא אומרת שאם לא עושים תעודת בגרות נגמרו החיים - אבל אני רוצה שיוויון, זה חלק מהיותנו חברה שאמורה לתפקד כחברה ולהיות סובלנית.

אין לי שום בעיה שדניאל ייגש למבחן בהבעה ויוציא את ה 80 שזה כנראה מה שהוא יקבל אם הוא יעשה את המבחן כמו שהוא וייפסל על הטיעון... אך הטיעון הוא נכון והוא כתוב לפי כל הכללים שמשרד החינוך דורש מהתלמידים, אך מה שיגרום לה להיפסל, זה החשיבה האחרת... יורידו לו על "הטיעון", ואני חושבת שזה לא נכון ולא הגון .
בעיני זה עניין עקרוני כי זה בעוכרינו... מגיע לנו נקודת שיוויון, כמו שיש התאמות ללקויי למידה... שאם דניאל כותב אחרת ממה שהם רגילים, כי הוא יצירתי ולא מבין את הקודים הנהוגים, מגיע לו שיקראו את העבודה שלו ויבינו שהוא בא ממקום אחר, שיבינו שזה נובע מאוטיזם ולא מחוצפה... ורק אז יתנו לו את הציון... לא לפני כן!

שווה לקרוא את מה שדניאל כתב,שצירפתי, זה קצר ובעיני מקסים ומקורי ביותר...

 

[kagome10]

מה הקשר לאוטיזם?

אני לא מתכוונת ללמד את הילדים שלי לקראת בגרות, ללא קשר להיותם נ"טים או אוטיסטים.

מה הקטע בלעשות דווקא? אם כל הילדים מבזבזים את הזמן כדי לעשות מבחנים לא מועילים, אז גם אוטיסט צריך לעשות את זהף כדי להוכיח שהוא יכול?

אני לא רוצה שיוויון. אני רוצה שוני. אני לא חושבת ששטאנץ אחד לכולם זה דבר טוב. אני רוצה חברה רבגונית עם דרכים שונות לאנשים שונים. מבחני בגרות לכולם לא מקרבים אותי לאידיאל הזה, להפך, רק מרחיקים.

אם הנורמה היא שלילית בעיני, אז אני לא רואה ערך בלהוכיח שאני יכולה להשתייך עליה. זה כמו ללמד ילד לשקר, או לגנוב, כדי להוכיח שהוא יכול.

 

[arana1]

אוטיסט יכול יותר,ולכן מבחנים לא מתאימים לו

חלק מהתאמת התנאים לאוטיסטים יכולה לכלול הבנה שכאנשים שחווים ידיעה כתשוקה אין סופית כל העניין של מבחנים לא רק שלא מתאים להם אלא אפילו דופק להם את הצורה
ולא צריכה להיות אם זה בעייה
במיוחד שעם הזמן יותר ויותר אנשים מבינים שזה נכון גם לאנשים נורמטיבים
אז למה לנסות לפאר אוטיסטים דרך כליאתם במכלאות וכלובים שאפילו אנשים נורמטיבים לומדים לזלזל בערכם ?
וזה במיוחד חבל על רקע התחלה של הכרה במגמה הזאת שמשרתת את סוג האופי והיופי המיוחד שבגישתם של האוטיסטים לידיעה

שיוויון לא אומר שכולם צריכים להיות בדיוק אותו הדבר
זו תפישה שטחיות של שיוויון שמי שהכי סובל ממנה זה אנשים יחודיים כמו אוטיסטים
שיוויון זה אומר שצריך לקבל כשווי ערך צורות וגישות שונות ומגוונות

 

[עמליה עמית]

ארנה, אני מכירה מספיק אוטיסטים

שעשו מבחני בגרות, עברו אותם בהצלחה, גם ללא התאמות, בגלל התפקוד הגבוה שלהם...אך יש אוטיסטים כמו דניאל שהתפקוד התקשורתי שלהם מאוד נמוך ולכן הם זקוקים להתאמות מסויימות על מנת שיובנו שם הקשיים האוטיסטים, שיבינו מה זה להיות אוטיסט ואיך אוטיסט מתנהל... שיכירו את דרכי החשיבה שלו ושידעו שיש הרבה אוטיסטים שיכולים ולא מעט... אתה מכיר את "סולה שלי".. היא דר'... איך לדעתך היא עברה את הדוקטורט? היא לא נאלצה לעבור הרבה מבחנים בדרך? ויש עוד... הרבה מאוד עוד...

כל מבחן הוא בחירה, האדם האוטיסט הוא לבדו יכול לקבוע אם הוא רוצה להבחן או לא... ואם זה לא מתאים לו, שייבחן בהתאם לקשייו... שיתנו לו התאמות בשביל שוויון ההזדמנויות...כי גם הוא רוצה להצליח... (אז מה אם זה לא דומה להשקפתך) זה לא אומר שהוא צריך להידמות לכולם, זה אומר שיש לו יכולות מסוג שונה שיש לאחרים והוא רוצה שיראו אותם .(בכל אופן כך זה אצל דניאל, הוא זקוק למשוב חיצוני, כי אין לו משוב פנימי) ולמה לא??? שוויון הזדמנויות, זה לאפשר, זה לתת הזדמנות, זה להבין שלמשל אצל אוטיסטים יש חשיבה אחרת ודרך אחרת ולכבד את זה... בלי זה, חברה מתוקנת לא יכולה להתקיים, רק מה, עד היום כמעט לכל הנכויות יש הבנה, מבינים את ההנעה שלהם, מייצרים אפשרויות, אבל בגלל שאוטיזם זה כל כך מורכב, שאפילו חלק גדול מאנשים אלה, גם להם קשה להבין את הקושי והבעיה שלהם.. (לא כולם כמוך)... אז מה שיוצא, שהיחס לאוטיסטים, הוא חוסר הבנה כמעט מוחלט ואני רואה את המכתב הזה ששלחתי, כמעין שליחות שלי לטובת אנשים האלה שלא מכירים את האוטיזם ואולי אחרי המכתב קצת יותר... אולי יתגלה שלא רק דניאל יצליח לעבור את הבגרות ויקבל ציון הוגן, אלא עוד ילדים שמעוניינים כמוהו לעבור את הבגרויות מתוך בחירה שלהם... ומבחנים? הבן שלי שנה שעברה עשה בגרות באנגלית ומתמטיקה וקיבל 100... ואם תשאל אותו, היה לו ממש כיף! אז אם ככה, על פי דבריך כנראה שהוא לא אוטיסט.

ארנה... לפני התשובה שנתתי לך, שקלתי אם לענות לך ואז להכנס לויכוח והתנצחות מיותרים... כי ככה זה כאן בפורום, זו גם הסיבה שאני לא נכנסת לכאן הרבה, אבל למרות שלפעמים זה מעצבן איך שאתה עונה, ולפעמים אתה לא מאפשר להביע כאן דיעה, אני מכבדת אותך מאוד ולא פעם אפילו מסכימה איתך. אז עניתי הפעם. אבל לא אענה לך יותר בשרשור זה, כי אני חוששת שזה יהפוך את השרשור הזה למשהו שממש לא בא לי להיכנס אליו...

זכותך להביע את דעתך ולכתוב אותה וזכותי לא להגיב עליה במקרה שלך ושל כמה אנשים שמשתלטים כאן על חלק מהשרשורים.

לא מדברת על השרשור הזה, כי זה עוד לא הגיע לשם...דווקא עוד לא התחילה ההתנצחות, ההוכחה מי צודק יותר... או כמה אנחנו חלק מההורים טיפשים גמורים ואיך אנחנו לא מבינים על מה אתם מדברים... במילים אחרות אנחנו לא רואים את הדברים בעיניים שלך, ואולי אתה גם צודק... אבל תבין שקשה לי עם השירשורים האלה שבאמת לא מרגישה שתורמים לי משהו...אז אני רק אומרת לך מה אני מרגישה... ואני מקווה שאתה לא כועס, כי לא זאת כוונתי...

 

[arana1]

לא כועס ואת ממש לא חייבת לקרוא או להגיב

מה שאני עושה זה מנסה להבין אוטיזם
גם דרך מה ואיך שאני חווה אותו וגם דרך מה ואיך שאני מכיר מאחרים
זה לא אומר שאני שולל את האוטיזם של אוטיסטים שחווים את הקיום בשונה ממני
אלא שכמו שגם את כתבת אז רוב האוטיסטים(לדעתי כולם,כולל אותי) לא ממש מסוגלים להבין את עצמם עד הסוף
ולכן אני מחפש התאמות לא רק דרך האפשרות להצליח במונחים הנורמטיבים אלא גם דרך האפשרות לקבל הכרה בכישורים השלמים שנמצאים באוטיסטים ושבגלל שונותם מתבטאים בדרך שונה וזקוקים לדרך שונה
וכשאני מחבר כל מיני דברים אז מה שיוצא זה כמה סיבות טובות שהופכות קיום אוטיסטי לכזה שלא מתאים למשטר המבחנים
זה לא אומר שאוטיסטים לא צריכים וזקוקים להכרה ולהצלחה
אבל זה אומר שאם נגביל את תפישת ההצלחה וההכרה שלנו רק להערצת דוקטורים אז נעשה עוול לעושרו ויופיו של המגוון האנושי
מה שישאיר את רוב הדברים שאת כותבת כאן בעיקר ברמת הסיסמה
(וחלק ממה שיפה כל כך וכל כך ראוי להכרה באוטיזם זה שיש להם נטייה די חזקה ודי מובהקת לשמוע את הפער הצורם בין המילים לבין המעשים,זה למשל דבר שיכול לשמש כמנוף משמעותי להערכה עצמית אלא שכרגע בחברה זה נחשב כתסמין של לקות,מטעמים מובנים,והרבה פחות יפים ממה שנדמה לך)

כי כשאומרים שלאוטיסטים יש חשיבה אחרת וצריך לכבד את זה אז יש טעם לנסות מה המאפיינים של החשיבה האחרת הזאת
ממה הם נובעים
ולו רק שנידע מה ולמה ואיך צריך ואפשר לכבדן

כל אחד אוהב להצליח,אנשים אוהבים להצליח גם בדברים שלא משקפים אותם בכלל,עצם חוויית ההצלחה,ביחוד לאנשים מאוד מאוד בודדים ומתוסכלים וכואבים היא שמחה
גם אני מאוד שמחתי כשהצלחתי בדברים שלא משקפים בדיוק את מהותי
אלא שיום אני חותר שבמסגרת קבלת השונות והמגוון אנשים ילמדו לכבד גם תפישות אחרות של הצלחה
כי אז גם השמחה תהיה יותר שלמה וגם הרווח לפרט ולחברה יהיה מהותי יותר


לא אומר שכולם צריכים להתיישר עם השקפתי
פשוט מוסיף אותה לאוסף הזוויות והקולות השונים שמופיעים כאן ובמקומות אחרים
אלה המסקנות שלי
ואני מעדיף אותן כי נדמה לי שהן מקרבות את האוטיסטים להכרה הרבה יותר מהותית ויפה ועמוקה ומקדמת ממי שממהרים לתלות על כל מה ששונה ואחר בהם תווית של לקות או פגם

אין מצב שאני לא מאפשר להביע דעה
אין לי אמצעים למנוע מאחרים להביע דעה
ולכן איני מבין את הבסיס לתלונות שלך

ואילו מה שאת רואה כהתנצחויות וויכוחים מיותרים מתקיים על הרקע של חוסר הבנה מוחלט לגבי מהות האוטיסטים ולכן אנשים שונים מנסים לחפור גם במה שנראה לאנשים כמוך כלא חשוב ומיותר

לא רואה סתירה בין הצורך בהכרת שונות דרכי החשיבה של אוטיסטים ובין המסקנה שלי שיש משהו באוטיזם,בדיוק בגלל הדינמיות המאוד פתוחה וערה והדדית שלו,שפשוט לא מתאים לתפישה של מבחנים,של שורה תחתונה שמסכמת ידע
אגב
כמעט כל אדם שלמד בתיכון יודע שמבחני בגרות זה סתם,ולא רק שזה לא מוסיף לידע אלא שאז אפילו מונע את רכישתו
אני מעולם לא עשיתי בגרות באנגלית
למדתי לקרוא ולכתוב אנגלית שוטפת לחלוטין לבד ובעצמי תוך שבועיים פחות או יותר
מבחנים היו רק מעקבים אותי כי הם משבשים את הדרך שבה אני לומד ומתעלמים לחלוטין מהמניעים שלי
אז אני לא מוצלח כי אני לא יכול לנפנף בתעודה שיש עליה 100
אבל אני יודע אנגלית הרבה יותר טוב מרוב האנשים שעשו בגרות באנגלית בציונים מאוד גבוהים
ולמדתי את השפה הזאת בהנאה מרובה ובכיף ובשמחה

 

[abashel13]

הבן שלי שיהיה בריא

סיים את כיתה י' ועולה י"א... הוא ניגש לכל בחינות הבגרות שבסוף י' עם מירב ההתאמות להן הוא זכאי כולל מתכונות וכל שאר הספיחים וככל הנראה בהצלחה.

עשרה ימים לפני תחילת י"א והוא מתחיל להיערך "לשנת הלחץ הגדול" כי כך מתייחסים לכיתה י"א כולם בבי"ס - מורים ותלמידים...

כששאלתי אותו למה הוא נערך בדיוק הוא ענה לי: לשעמום... זה הולך להיות משעמם ורועש וחברתי וצפוף ולהגיע למבחן הבגרות זה בעצם לשפוך

את כל מה שהצטבר בראש אל הדף ואז אני יכול סופית לשכוח את זה... "ושום דבר ממה שאתה לומד לא מעניין אותך?" שאלתי ותשובתו היתה: מעניין אותי להצליח לטפל בשעמום

ויש לי כבר רעיון איך לעשות את זה השנה...

מאוד מזכיר לי את עצמי בגילו ועד כמה שזכור לי ניסחתי את זה לעצמי ולאחרים כך: "לשבת בתחנת אוטובוס ולחכות לאוטובוס שאני יודע שלא עומד להגיע"

אני יודע שיש אחרים ויש חוויות למידה אחרות ואני גם יודע ששנים רבות אחרי בי"ס זה מקבל פרספקטיבות שונות אבל עדיין לא רואה כל טעם ב"הצלחה" הזאת

שאינה אלא הצלחה לשרוד מערכת לחץ מיותרת...

בלמידה כמו בחיים מה שחשוב זאת התשוקה, העניין, הגילוי, החדווה ומרחב הביטוי העצמי המקורי... יש עוד כמה דברים אבל אבל אבל המאבק על הזכות להיות שווה

מיותר א. כי אף אחד לא שווה לאף אחד ב. הערך העצמי של כל אדם הוא אבסולוטי אף כי התחושה של הערך מתעוותת בסביבות שאינן מקדשות ערך זה ואינן מקדישות לו תשומת לב...

לא קריטריונים לערך כי אם תשומת לב לתחושת ערך...

בבי"ס הערך האבסולוטי הוא "תואר בוגר מטעם המוסד המוכיח כי עברת דרך כל המכשולים או רוב המכשולים שהוצגו לפניך ע"י בוגרים מומחים"

 

[עמליה עמית]

אבא של,

אני יודעת שאין שיוויון, הרי אנחנו לא מיקשה אחת, אך כדי לאפשר לאנשים להגיע לדברים שהם צריכים, אני לא מצפה לשיוויון ביניהם ובין האחרים, אני מצפה לשיוויון הזדמנויות, שזה משהו אחר לגמרי... אני מצפה שאם הילד שלי יחפש מקום עבודה, הוא לא יפסיד אותה בגלל שהוא אוטיסט, אלא יאפשרו לו את ההזדמנות, אם תנאים המתאימים ללקות שלו... כשהוא הולך לתחרות שירה, כשהוא מתחיל בנקודה שכבר לא מאפשרת שיוויון, הוא יקבל את ההזדמנות שיאפשר לו את השיוויון, כלומר התחלה ממקום שמאפשר...
אני חושבת שיש המון אנשים שונים, לא רק אוטיסטים, אך אם לא ניתן להם את ההזדמנות, הם לא ישרדו והחברה שלנו שגם ככה תחרותית, תעיף את כל מי שלא דומה לה. תחשוב על השילוב, הבן שלך לא היה מחזיק בשילוב אם לא היו מאפשרים לו שיוויון הזדמנויות...

דבר שני, אנחנו כל הזמן בוכים שלא מקבלים אותנו... חשבת למה? אולי בגלל שאנחנו לא מספיק מסבירים, כי אנחנו חושבים שלא מגיע לנו? אז איך נלין על אלו"ט שלפחות עושה משהו, אם אנחנו לא עושים דבר... מבחינתי, גור שהתחיל רעיון כדי לקדם את האוטיזם באופן אחר, צודק ואני מורידה בפניו את הכובע למרות שאני לא התחברתי לדרך,( הדרך שלי כנראה לכתוב מכתבים), אבל אם זה יצליח לו, אני באמת אשמח. אם אנחנו נשב על הגדר ולא נצפה לשיוויון הזדמנויות, הרבה מאיתנו ייפלו.

ולגבי הילד המקסים שלך, הוא צודק... אבל כך מתייחסים למבחני הבגרות גם הילדים הרגילים ואפילו יותר מאוטיסטים... תגיד לו שהוא הצחיק אותי וכל הכבוד לו על המודעות וההתמודדות

 

[abashel13]

בעיני אוטיזם זה לא מעמד חברתי

אלא תופעה אנושית חדשה, לא מוכרת, מסקרנת וכמלווה של התופעה באופן לא מכוון

אני מתווך לבן שלי את העולם שלי ונותן לו לתווך לי את העולם שלו...

בענייני בי"ס ולימודיו היום הוא המנהל הראשי ואני רק מיודע והדרך שלי היא לתת בו אמון

שהוא יעשה את זה טוב ממני כי באמת הוא מבין את עולמו ויודע לתווך אותו טוב ממני...

מאחר ועולים על הפרק ענייני גיוס לצבא זה כבר יותר מורכב ואני מתכונן יחד איתו לאפשרויות השונות...

זה שהוא טוען שהוא יכול להיות כל דבר בצבא ולמה הצבא לו מאפשר לו אלא פרופיל 45 לא אומר שאני הולך להילחם

עבורו על תפקיד הולם בצבא... נהפוך הוא, במקרה הזה אני נוטה להסכים עם דעת הצבא שצרכיו בחייל המשרת על פי צרכי הצבא

קודמים לצרכים החברתיים התפתחותיים של בני...

לו זה תלוי רק בי אני בוחר עבורו בהתנדבות מהסיבה הפשוטה שמי שקיבל פטור ואח"כ רוצה להשתחרר גם מהתנדבות יכול להפעיל את הפטור

די במיידיות....

אל אף תפקודו הנאה יאה של בני הוא א"ס ויכולת ההשתלבות האמיתית שלו בכל מערך חברתי דורשת תנאים מיוחדים, תשומת לב מיוחדת ולא פעם יש לנחש

את מצבי הנפש שלו מבלי שאפשר לתקשר עליהם ישירות... כך שלמעשה אין שוויון הזדמנויות כי אם הזדמנויות התואמות את ייחודו... עבורי ההזדמנויות שלו לא שונות

משל אחרים בעיקרון וכמו אצל כולם הן תלויות בחירה ולא תלויות סביבה...

הוא אכן צריך לבחור סביבה בתשומת לב יתרה בשעה שאני מסתפק בתשומת לב רגילה... אך החיים לידו גרמו לי כך או אחרת לבחור סביבה בקפדנות התואמת את

ההזדמנויות שלו.

 

[עמליה עמית]

אז למה הוא משולב?

האם דרך השילוב הוא מקבל הזדמנות? האם יש לו הקלות כל שהם בתוקף היותו משולב? האם יש לו סייעת? מנחה מהמתי"א? טיפול רגשי בביה"ס? הקלות בלימודים? מה זה אם לא שיוויון הזדמנויות? ואם הוא ירצה לעבוד, ואופי התנהגותו בגלל האוטיזם יצריך יחס מיוחד, מה רע בזה? הוא ימצא עבודה שהוא אוהב, האנשים ילמדו להכיר אותו ואת קשייו כמו שהם לומדים להכיר קשיים של כל מי שעובד איתם...מה הקשר למעמד חברתי? העובדים יגלו כמה הוא מוכשר בעבודה שהוא עושה ולא יזרקו אותו משם בגלל שהוא לא דומה לאחרים...

שמעתי על מקןם עבודה בהייטק, שמקבל אוטיסטים לעבודה ... הבוס מספר שהחבר'ה האלה הם העובדים הכי טובים שלו... רק מה, לפעמים כשהוא מבקש מאחד העובדים שלו משהו והעובד האוטיסט לא מבין, הוא מתקשר לאמא של אותו עובד והיא עושה את התיווך... הבחור מוכשר וכולם מרוויחים. עצם ההתקשרות לאמא, זה שיוויון ההזדמנויות... כי אחרת אם יש קצר בתקשורת, הבן אדם לא יוכל לעבוד באותו מקום עבודה, כי הוא לא יוכל להבין מה מצפים ממנו. עצם הפנייה לאם וההתערבות, מאפשר לבחור להתקבל לעבודה ולקבל הזדמנות שווה כמו כל אדם אחר...