בהמשך לשרשור של דינה

אולי בגלל שהיא מכירה אותו ויודעת שהוא אוטיסט

היא מסתכלת על זה כעל "הוא לא מתכוון להיות חוכם וצריך להראות לו איך לכתוב בלי להצטייר ככזה" בעוד שהמורות שלנו ידעו יפה מאוד שאנחנו כן מתכוונות...

אני לא רואה איך אפשר לקרוא את התשובה של דניאל לשאלה בהסטוריה ולא להתפעל.
 
טוב, אז המורה להסטוריה התפעל,

הוא הראה לי את זה... אבל אמר שזה לא בטוח יעבור בבחינה והמטרה של המורה וגם של דניאל שהוא יעבור אותה ולא יוציא ציון נמוך ויתבאס...

המורה לאנגלית מתקנת אותו דווקא בגלל שהיא לא רואה את האוטיזם.. היא בטוחה שדניאל יכול לחשוב בצורה מקובלת ולא מבינה שזה קשור לאוטיזם והיא לא תצליח לשנות אותו, כמו שנאמר: "אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי"...

המורה לאנגלית היא מורה מקסימה ונפלאה, לצערי היא לא יכולה להבין ולכן אני עכשיו עובדת עליה עד שתבין..

לגבי הבוחנים, אנחנו לא יכולים לנחש מי יהיה הבוחן, אבל אנחנו יכולים להסביר לכל בוחן ובוחן על הלקות, ומה זה אומר... אם אני הייתי בוחנת קונבנציאלית של משרד החינוך, אני לא בטוחה שהייתי מעבירה אותו... ולכן, כדאי לפתוח את העיניים, בוחן שצריך לבדוק בחינה, אני מציעה שיקבל מכתב הסבר כמו שכתבתי או הדרכה... שיבין מה זה אוטיזם ויבין ממה זה נובע... ואז יעשה שיקול יותר הגון.
 
בוחן קונבנציונאלי

אמור לראות שהתשובה נכונה, ובזה מסתיים העניין. הקושי שלו לשבת ולהיבחן במקום זר, הוא בגדר לקות. *זה* לא לקות, זה כישרון. כן, התשובה הנכונה כתובה אחרת, וזה יגרום לבודק להיאלץ להיות קצת פחות רובוט (בודקים אוהבים להיות רובוטים, זה קל יותר. מניסיון), אבל אין סיבה להניח שהוא יפסול תשובה נכונה בגלל זה, ואם כן - בשביל זה אפשר לערער. התשובות של דניאל, מעבר להיותן כתובות נהדר ובצורה מקורית ומעוררת התפעלות, הן פשוט תשובות לעניין. אין שם על מה להתנצל.

אגב, אני לא בטוחה ב100% שזה נכון לגבי הבגרויות, אבל באוניברסיטאות - הבודק יכול לדעת שמדובר במחברת בחינה של נבחן עם התאמות (כמובן, לא מה בדיוק ולמה, אבל המחברת מסומנת). הן גם נבדקות אחרונות בד"כ.
 
אולי שדניאל יכתוב את זה בתחילת הבחינה?

משהו כמו, שהוא אוטיסט ועקב כך מתנסח לפעמים בצורה יחודית, והוא מקוה שהבוחן יגלה פתיחות והבנה וידרג את התשובות לפי הידע המבוטא בהן. נראה לי שזה לא יכול להזיק, אם לא תקבלו אפשרות להעביר את המידע הזה בצורה יותר מסודרת.
 
אז זהו..אני לא חושבת

שהאחריות על ההכרה בקושי האוטיסטי צריכה ליפול על הילד... האחריות לדעת ולהכיר וליידע את כל הגורמים המעורבים הוא של משרד החינוך ושלו בלבד... אם דניאל לא יקבל התאמות המתאימות ללקותו, כמו ששאר הלקויות מקבלים, אנחנו נצא למאבק ודניאל לר ייבחן בהבעה או בכל מקצוע רב מלל אחר. .

אני לא מבינה את זה, אנחנו כאן, ילדינו כאן, הם לא מקבלים את מה שמגיע להם ואנחנו צריכים לוותר ולהוריד את האחריות ממי שצריך לקחת אותה? איך יהיו נגישים לילדים האלה ולבוגרים בהמשך, אם לא נצפה מהחברה שאנו חיים בה לקחת אותם בחשבון... להבין שהם חלק ממנה ולא סרח עודף? ואז אנחנו מתפלאים שיש חוסר הבנה וחוסר ידע בקרב אנשים על מה זה אוטיזם? זה התפקיד שלנו כהורים, להלחם על כל פיסת הכרה והבנה שילדים אלה צריכים לקבל...

אני יודעת שזה נשמע תוקפני, אך לצערי אין לנו את הפריבילגיה להתפשר, כי לא מתפשרים על חיים.
 
איזו אמא מדהימה שאת!
עדכני

 
מה שחשוב בעיקר זה להימנע מהכללות

אני למשל דווקא המקצועות הטובים שלי היו הסטוריה ותנ"ך בעוד שבמתמטיקה הייתי מאוד גבולי - למרות אינטליגנציה חשבונית גבוהה... אבל לעומת זאת בשאלות פתוחות לא תמיד הצלחתי - תלוי במקרה, ובספרות ממש לא סבלתי שאלות פתוחות...
לתלמיד שלי למשל באבחון היה רשום זכאי לכל ההתאמות האפשריות, פשוט שבית הספר יבדוק לבד מה הוא צריך - למזלו בתיכון בית הספר שיתף פעולה והיה פשוט נהדר - בחטיבה זה היה זוועה....
 

BarMi

New member
הערה לגבי סיבה 1- הצפה

כבוגרת קורס של הפסיכולוג רמי כץ [לאחרונה], למדתי והבנתי שאי הויסות קיים בחושים...זה לא אי-ויסות רגשי, אלא אי-ויסות באחד ואו בכמה מהחושים, ויש יותר מ5 חשים בסיסיים שאנו מכירים.

למשל - רק בשנה האחרונה, סופסוף הבנתי ובטוחה שבני בעל רגישות יתר טאקטילית...מה שגרם לתגובה ראשונית בגיל קטן- של התרחקותו, התבודדותו, ומכך , אי רכישת הכישורים החברתיים,
דבר גורם לדבר...
 
זה הקשר:

הילד האוטיסט צריך לזהות את הבעיה אצל האחר, להסביר אותה, לחזות את הציפיות של הבוחנים ממנו, להבין את כללי הנורמה של מבחן הבגרות, לכתוב בהתאם לציפיות (כל זה כלול בתאוריית המיינד) יש עוד, אם תרצי..
 

dina199

New member
הבן שלי יודע לעשות את כל זה,

חוץ מלנסח את זה בכתב
, להיפך דווקא בגלל שהוא יודע את הציפיות, זה מלחיץ יותר , מפריע לכתיבה וגורם לברבור יתר .
 
למעלה