בהמשך לשיעור בחומרים

[tapas tapas]

בהמשך לשיעור בחומרים

היה באחד השירשורים הסבר על חרב הקאטנה והחרבות האירופאיות. אני די מניח שהאירופאים לא נפלו ביכולות הטכנולוגיות שלהם מהיפנים, כך גם באומנויות הלחימה. אבל נראה לי שייש סיבה לשוני בכלי הנשק. הארופאים פיתחו את שריון הלוחות המלא, וכנראה לשריון כזה היה צורך בחרב כבדה ופריכה כדי לחדור אותו, ואולי חרב גמישה וחדה לא כל כך יעילה כנגד שריון לוחות מלא. חוץ מזה שנראה לי שבתקופה של שריון הלוחות המלא השתמשו יותר באלות, FLAILS, וPOLEARMS(איך אומרים את זה בעיברית?) מאשר חרבות, כי נראה לי שחרבות יהיו קצת פחות יעילות. השאלה היא, מדוע היפנים לא פיתחו את שריון הלוחות המלא?

 

[הבלש חסר הבית]

הסיבה: סוסים

שריון לוחות מלא פותח עבור האביר הרכוב, צעד בצעד עם סוס מספיק גדול כדי לסחוב אביר משוריין כזה. ליפן הגיעו סוסים נורמליים רק בשלב מאוחר יחסית בהיסטוריה, יחד עם סוחרים אירופיים.

 

[Ihavenonick]

עוד סיבה- נפחות

בימה"ב האירופה לא ידעו איך לעשות חרבות חזקות. השיטה האסייתית יותר וותיקה ולכן הם הצליחו לפתח חרבות שהן גם גמישות וגם חזקות. באירופה דווקא ניסו יותר להתחמק מהמכות (כי נחש מה קורה כאשר אתה מכה מחרב או משהו כבד נוסף, למרות שיש שיריון אתה עדיין לא מתאושש מהמכה). החרבות נטו להישבר להם בקרב ולכן הם החליטו, אני חושב, יותר ללכת בכיוון האלות ושאר הנבוטים למיניהם (יצקות ברזל, קל לעשות אותם והם יותר חזקים).

 

[הבלש חסר הבית]

לא בדיוק

המעבר לפטישי-דקר ואלות מחורצות היה עם התפתחות השריון הכבד - הללו יכלו למחוץ בו כך שזה יכאיב למדי לבחור שנמצא בתוכו. ואני עדיין מנסה להבין איך בהסתערות-אבירים אפשר בכלל לנסות להתחמק ממכות. אבל ג'ון קיגן הזקן והטוב התייחס לכל הנושא שהועלה כאן בצורה הרבה יותר טובה ממני, ב"תולדות הלחימה".

 

[tapas tapas]

למה לא?

זה לא נראה לי הגיוני שלא היו באירופה של ימי הביניים את הכישורים ליצור את אותם החרבות כמו ביפן. הרי שריון הלוחות הוא הישג טכנולוגי מבחינת נפחות. זה לא היה פשוט להכין שריון לוחות שמותאם לצורה של גוף האדם. באלות השתמשו בגלל שהם פשוט הרבה יותר טובות כנגד שריון מלא. וגם הנשק הכי עוצמתי לקרב פנים מול פנים הוא הFLAIL, הרבה יותר קטלני מכל חרב. זה בגלל חוקי פיסיקה פשוטים של מומנט (או מנוף) שיש לכדור הברזל כשמסובבים אותו בתנועה מעגלית ואז מכים איתו באויב. החסרון של הFLAIL שהוא מאוד מעייף את האדם שמשתמש בו, כי כל הזמן צריך לסובב אותו וזה דורש הרבה כח (מן הסתם זה קשור לעובדה שבפגיעה איתו הוא מפעיל הרבה כח).

 

[רמשטיין]

הגיוני וחצי

הרבה דברים במזרח התגלו כמה מאות שנים לפני שהתגלו באירופה אבק שריפה, מצנחים, סגסוגות וכו', אל תתפלא, זה עובדה היסטורית.

 

[backdoorslam]

בהחלט

אם נחזור לקטאנה למשל, אז אפשר לומר שמבחינה מכאנית היא קרובה מאוד להחשב חומר מרוכב. הפיתוח של החומרים המרוכבים החל בסביבות אמצע המאה ה-20. היום אנחנו רגילים שהידע בעולם מתפשט במהירות אבל בעבר זה לא היה כך. לכן הגיוני מאוד שכמו שהאזטקים התפתחו לכדי אימפריה רחבת מימדים ללא הזדדקות לגלגל ולאלפאבית כך גם טכנולוגיות עיבוד החומרים לא התפשטו.

 

[tapas tapas]

היקשים שגויים

למה עצם העובדה שהרבה דברים התגלו במזרח לפני אירופה צריך להעיד על יכולות הנפחות ביחס למזרח בתקופות השונות? גם הרבה דברים התגלו באירופה הרבה לפני המזרח למשל, אז אין קשר. למשל, אבק השריפה התגלה במזרח לפני, אבל עד כמה שידוע לי היו רובים באירופה הרבה לפני המזרח. יש לי הרגשה של דהזה וו עצבני שכבר דיסקסנו בדיוק את אותו הדיון עם בדיוק אותם התגובות. משום מה. אבל בכל מקרה, איזה טכנולוגיה הצריכה בשביל לייצר שריון לוחות מלא? האם הטכנולוגיה לשריון לוחות מלא לא היתה מתקדמת? כנראה שביפן השריון היה מאוד לא מפותח, כי חרב הקטאנה היא די גרועה כנגד שריון. חרב הכעה או יותר גרוע חרב חיתוך (נראה לי שזה המקרה של הקטאנה) הן גרועות נגד שריון לוחות או אפילו שריון שרשראות. בנוסף עם הקטאנה לא ניתן לדקור עם הקצה כמו בחרב אירופאית, דקירה כזו יותר יעילה נגד שריון.

 

[Shadowmage]

כן, יש כמה היקשים שגויים

ראשית, כאשר התגלה אבק השריפה במזרח המצב היה כזה שאירופה הייתה בימי הביניים והמצב הטכנולוגי שלה היה נמוך מאוד. מאידך, בתקופת הרנסנס עלתה הדרגה הטכנולוגית באירופה על זו של המזרח, טכנולוגיות הייצור והמתכת התקדמו ואפשר היה לייצר קנים לרובים בקנה מידה נרחב - דבר שאינו פשוט כמו שזה נראה. השריון הכבד המוכר לנו כיום הוא מתקופת ימי הביניים המאוחרים יותר, לאחר מסעות הצלב ותחילת הרנסנס. מציורים של מסעות הצלב ניתן לראות בירור כי האבירים לבשו שריון שרשראות ללא לוחות על הידיים והרגליים. שריון לוחות מלא דורש טכנולוגיה מתקדמת של חרשות מתכת עקב הדיוק הדרוש וגם מכיוון שאתה רוצה מתכת חזקה אבל קלה, דבר שקשה לעשות בתנאים פרימיטיביים. שיטת הלחימה בקטאנה אמנם מבוססת על שיסוף בעיקר, אבל אין זה אומר שאי אפשר לדקור איתה. זה אמנם קשה יותר, כי היא מעוקלת, אבל זו טכניקה מקובלת. הקטאנה אינה טובה במיוחד כנגד שריון מלא, אבל היא עדיין מסוגלת לחדור את החלקים העדינים יותר שלו - כמו הצוואר, המפרקים, הידיים והראש. בנוסף אסור לשכוח שגם אם המכה אינה חודרת את השריון עדיין יש את אפקט ההלם והמעיכה. לאורך תקופה ארוכה היו ביפן מעט מאוד סוסים, כך שרוב הצבא היה רגלי. כתוצאה מכך החיילים היו מוגבלים במשקל השריון שיכלו לשאת ולכן לא פותח שריון לוחות מלא אלא שריון חלקי שהגן בעיקר על החזה, עם לוחות לאמות ולשוקיים (Greaves). הסמוראים שהיו לרוב עשירים יותר ולכן רכובים השתמשו בקטאנה בעיקר כחרב הנפה מעל גב סוס. מצב כזה מגדיל בצורה ניכרת את העוצמה של ההנפה ומאפשר לחרב לחדור גם שריון לוחות.

 

[הבלש חסר הבית]

לא סתם סוס

כדי לשאת אביר משוריין, צריך סוס ממש גדול, מה שנקרא במונחי ימי הביניים "דסטרייר". סוסים בקטגוריית הדסטרייר הם מפלצות אמיתיות - דברים כמו פרשרון או סוס שייר, כל אחד שוקל טונה וחצי וגדול כמו פיל קטן. המפלצת הזאת מסוגלת לרוץ עם אביר שעליו שריון ששוקל איזה ארבעים קילו, עוד ארבעים-חמישים קילו של שריון על עצמה, ואז להתנגש במפלצת דומה בקרב-רומחים מבלי ליפול ולעוף אחורה מהמכה (חוק שימור התנע או משהו כזה - אם האביר לא נפל ישר, אז הסוס שהוא יושב עליו סופג חלק מאנרגיית ההתנגשות). ביפן הם היו תקועים עד המאה ה16 בערך עם סוסים מונגוליים קטנים ומצ'וקמקים, שהתאימו לכל היותר לנשיאה של פרש עם כידון או קשת-רכוב. הסוחרים ההולנדיים והפורטוגליים שהגיעו לשם הביאו איתם גם סוסים, אבל אלה לא היו דסטריירים אלא סוסי רכיבה ערביים. קטגוריות ימה"ב לא רלוונטיות כבר בשלב הזה, אבל אם כבר אז הם מקטגוריית הקורסר (סוסי רכיבה) או פלפריי (סוס עדין כזה, מזוהה עם גברות ואומואים). היפנים נורא התלהבו מהסוסים (מהאירופים שרכבו עליהם קצת פחות) והזדרזו להכליא אותם עם הסוסים העקומים שלהם כדי ליצור סוג סוס נורמלי יותר, ביחד עם הסוסים הללו האירופים הביאו גם אבק-שריפה, ושריון לוחות כבר די יצא מהתו"ל באירופה - ביפן הוא אפילו לא נכנס.

 

[shadowfax]

האמת? לא היו מלחמות והצורך הוא הכלי שמוביל...

ביפן של ימי התהילה של הסמוראי הוא לא ממש לחם בקרבות גדולים, הוא ישב וכתב ספרים, התאמן בשיטת לחימה עם חרב, אבל לא באמת לחם בקרב גדול, הקרבות היו בעיקר אישיים אחד על אחד ועד המוות, במצבים כאלו אין צורך אמיתי בשיריון סופר חזק וסופר מתוחכם, שיריון שכזה בנוי להגנה פסיבית בקרבות גדולים אבל בקרבות אחד על אחד שבהם שני הצדדים סומכים על יכולתם העצמית עם הנשק - שיריון הוא בעיה, חיי אדם לא היו מצרך חשוב ולכן הצורך לבנות שיריון מגן וחזק יותר לא ממש קודם לצערנו אין תאור של קרב בין אביר בשיא תפארתו לסמוראי בשיא תפארתו, באירופה המלחמות המתמידות קידמו את הטכנולוגיה קדימה, המוסקטים, המודל הצבאי החדש, הרובים, כל אלו לא היו קיימים ביפן, וגם כאשר הגיע אליהם המוסקט לא היה צורך לפתח אותו והוא נישאר כשהיה מספר רב של שנים בעוד המערב הוא התקדם קדימה. הקאטאנה היא אולי ההשג הכי גדול שלהם אבל במאה ה18 ואף ב17 הם היו מובסים בשדה הקרב ע"י הארופאים (קאטאנה והכל)

 

[ogmios]

תשובה - Polearms

[ולא, אני לא מאמין שאני עונה על שאלה בעברית!] כמו באנגלית, גם בעברית אין ל-Polearms שם מתוחכם במיוחד - נשקי מוט. תרגום מילולי, לא יותר ולא פחות.