אז ככה
אני נסעתי ליפן ללמוד יפנית, חזרתי עם יםנית שוטפת אבל רק 500 קנג'י. למדתי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון, ואני עובדת בתעשייה משנת 94 (בהתחלה בפיתוח, אח"כ בשווק). ידיעת יפנית תעזור למי שאין לו יכולות אחרות למצוא עבודה. כלומר, מי שאינו מהנדס אבל רוצה למצוא עבודה אז ידיעת יפנית (ברמת שפת אם!) תעזור לו למצוא משרה. אם למדת הנדסה ואתה רוצה לעסוק בפיתוח (מב שעושים בד"כ עם סיום התואר) אין משמעות ליפנית (זה קוריוז נחמד בראיונות עבודה). אם תעסוק במכירות, או סיוע למכירות, או ניהול פרויקטים מול יפן (ולכך יש סכוי מאוד מאוד קטן) - היפנית תעזור אבל, אם היא לא טובה מאוד, רק ברמה של שבירת קרח. ואני אסביר למה: כשאתה במצב של מו"מ או שיחה מקצועית, אתה רוצה להיות בעמדת כוח. אם היםנית שלך לא מאוד מאוד מאוד טובה, שימוש בה ישים אותך בעמדת נחיתות - תצטרך להשקיע אנרגיה בשפה במקום בנושא השיחה ובמו"מ. יםנים בעמדות ניהול בחברות בינלאומיות יודעים אנגלית לא רע, רק נמנעים מלדבר אם הם לא חייבים. לכן בכל מקרה העבודה מולם תהיה באנגלית (בין השאר כי הקולגות שלך לא יודעים יפנית). בכל מקרה מספר המשרות הספציפיות מול יפן נמוך מאוד. אני ממליצה - תלמד מה שמענין אותך.