בדיוק דיברתי אתמול על הנושא הזה עם מישהי
שמלמדת תפירה. כלל אצבע בחיים הוא, שככל שאתה יודע פחות, אין לך מושג כמה אתה לא יודע כלום. ככל שצוברים ידע, צוברים ענווה. גם כשאני התחלתי לתפור, הייתי נכנסת לחנות, מסתכלת על שמלה ואומרת בלבי- "חמש דקות עבודה, אפילו שתי ידי השמאליות תצלחנה". ואז התחלתי לנסות. היום (שנה וחצי אח"כ) אני מבינה כמה מימנויות יש בדברים שנראים לעין שלי פשוטים בתכלית. בדיוק כשם שמי שיסתכל מהצד עם שיחה שלי עם מתבגר יכול להגיד- וואלה, עכשיו- המתבגר הבא שיבוא לטיפול- אני יכול לעשות בדיוק את מה שהיא עושה. זה טיבו של ידע מקצועי- שמהצד הדברים נראים מאד פשוטים וברי ביצוע. אחרת לא היינו מקצוענים כ"א בתחומו. מקריאה פה בפורום באמת לומדים הרבה. ויש פה המון פתיחות גם לבורות והדיוטות כמוני, אבל גם לשאול צריך לדעת, כדי לקבל תשובה מדויקת.