בדרך ל.....?
היי קודם כל , חדשה בפורום......
עומדת בפני דילמה האם להתגרש או לתת לזמן לעשות את שלו?
אז ככה, שנינו צעירים בשנות ה20 וקצת לחיינו, יחד כעשור ונשואים כשש וחצי שנים יש לנו שני ילדים יחסית קטנים בין הגילאים 3-5 .
תמיד היינו כמו חתול ועכבר רק היינו מחפשים על מה להתנגח ועל מה לריב כנראה ששנינו קצת לא בסדר אם למרות הכל החלטנו להתחתן ןלהביא ילדים לעולם למערכת היחסים המתוסבכת הזאת.
קנינו בית לפני שנתיים אחרי עבודה מאוד קשה מצד שנינו אך לצערי בעיקר מהצד שלי היא הייתה יותר קשה, אבל אני לא נכנסת לזה בכלל כי איך הוא תמיד אומר "מה שהיה היה".
הוא בשנה האחרונה נחשב למפרנס העיקרי בבית ואין ספק שהוא כזה, הוא עצמאי ומרוויח סכומים יפים ברוך ה', אני לעומתו שכירה ומרוויחה משכורת נאה.
העניין הראשון הוא שאנחנו לא אוהבים אחד את השני כמו שאהבנו פעם, וכן ברור לי שזה משתנה עם הזמן אבל אצלנו זה יותר מזה די נראה לי שאנחנו שונאים אחד את השני ונשארים ביחד בגלל הילדים , אולי מידי פעם יש לנו קטעים שוואלה כן בא לנו להיות ביחד אבל אני לא יודעת אם זה בגלל ההרגל או בגלל משהו אחר.
אנחנו רבים ומקללים אחד את השני ללא סוף וכן זה גם קורה מול הילדים ולצערי אני מרגישה שהוא מסית את הילד נגדי.
הייתה תקופה ארוכה מאוד שהייתה שקטה ונראינו כמו המשפחה האידיאלית, כמו קן ברבי והילדים שלהם....אבל המשפחה האידאלית קיימת רק בסרטים ובאגדות והבועה התפוצה לי בפנים!!!
הייתי נוראה חולה והוא היה איתי בבית החולים כל הלילה למרות שהוא לא ישב לידי במיון בתואנה שהוא לא יכול לסבול את הריח שיש במיון וכל פעם הוא יצא ונכנס יצא ונכנס וכשהוא ישב לידי הוא היה כזה פשוש וכזה מאמי וליטף לי את הראש כשאני ניקרתי ונרדמתי לפרקים, ואז אחרי הלילה הקשה שיחררו אותי מהבי"ח והוא הסיע אותי הביתה ונסע לסידורים, קנה לי תרופות וחזר הביתה והלך לישון, יום אחרי זה הוא כבר יצא לעבוד והתקשר אליי לשאול אותי אם יש לאכול בבית, אני התעצבנתי כי למען השם רק יצאתי אתמול מהבי"ח אני מפורקת יש לי חיידק נוראי שמשתק אותי , אני לא יכולה לדבר כי הפה שלי מלא במוגלה ובכל מיני דברים רעים ומגעילים אחרים והוא מתקשר לדרוש שאני אכין לו לאכול , בסוף נשברתי וירדתי להכין לו לאכול, הוא חזר הביתה עם ממתקים ופיצוחים והתיישב במיטה מחכה שאני אגיש לו את האוכל נתתי לו לאכול והלכתי לשכב בחדר של הילד, ככה עבר היום הילדים רצים הלוך חזור ,הוא בחדר אחד ואני בחדר אחר בערב הוא קילח אותם והשכיב אותם לישון והחליט שהוא יוצא מהבית לחבר או אני לא יודעת איפה הוא היה ותאמת גם לא מעניין אותי.... הוא לא מצא את המפתחות של האוטו כי החבאתי אותם ממנו כי הייתה לי הרגשה שהוא ייקח לי את האוטו בערב ואז הוא התחיל לצעוק עליי להעליב אותי ולהשפיל אותי כדי שאני אתן לו את המפתחות הארורים האלה ולקינוח הוא בעט בי.....אני לא יודעת מה כאב יותר היחס המזלזל והמחפיר הזה או הבעיטה....
ניסיתי לדובב אותו אח"כ בסמס אבל הוא טוען שהוא לא יודע על מה אני מדברת בכלל ובחיים הוא לא הכאיב לי, אבל שנינו יודעי שזאת לא הפעם הראשונה שהוא הרים עליי ידיים או רגליים.
מאותו יום כבר 5 או 6 ימים אני לא ישנה במיטה ולא מדברת איתו.....נכנסתי להיסטוריה שלו וראיתי שהוא התחיל כבר להתעניין בגירושים והוא גם אמר לי שבואי נתגרש יפה ובהסכמה ואני לא יודעת מה לעשות, אני אובדת עצות.......
היי קודם כל , חדשה בפורום......
עומדת בפני דילמה האם להתגרש או לתת לזמן לעשות את שלו?
אז ככה, שנינו צעירים בשנות ה20 וקצת לחיינו, יחד כעשור ונשואים כשש וחצי שנים יש לנו שני ילדים יחסית קטנים בין הגילאים 3-5 .
תמיד היינו כמו חתול ועכבר רק היינו מחפשים על מה להתנגח ועל מה לריב כנראה ששנינו קצת לא בסדר אם למרות הכל החלטנו להתחתן ןלהביא ילדים לעולם למערכת היחסים המתוסבכת הזאת.
קנינו בית לפני שנתיים אחרי עבודה מאוד קשה מצד שנינו אך לצערי בעיקר מהצד שלי היא הייתה יותר קשה, אבל אני לא נכנסת לזה בכלל כי איך הוא תמיד אומר "מה שהיה היה".
הוא בשנה האחרונה נחשב למפרנס העיקרי בבית ואין ספק שהוא כזה, הוא עצמאי ומרוויח סכומים יפים ברוך ה', אני לעומתו שכירה ומרוויחה משכורת נאה.
העניין הראשון הוא שאנחנו לא אוהבים אחד את השני כמו שאהבנו פעם, וכן ברור לי שזה משתנה עם הזמן אבל אצלנו זה יותר מזה די נראה לי שאנחנו שונאים אחד את השני ונשארים ביחד בגלל הילדים , אולי מידי פעם יש לנו קטעים שוואלה כן בא לנו להיות ביחד אבל אני לא יודעת אם זה בגלל ההרגל או בגלל משהו אחר.
אנחנו רבים ומקללים אחד את השני ללא סוף וכן זה גם קורה מול הילדים ולצערי אני מרגישה שהוא מסית את הילד נגדי.
הייתה תקופה ארוכה מאוד שהייתה שקטה ונראינו כמו המשפחה האידיאלית, כמו קן ברבי והילדים שלהם....אבל המשפחה האידאלית קיימת רק בסרטים ובאגדות והבועה התפוצה לי בפנים!!!
הייתי נוראה חולה והוא היה איתי בבית החולים כל הלילה למרות שהוא לא ישב לידי במיון בתואנה שהוא לא יכול לסבול את הריח שיש במיון וכל פעם הוא יצא ונכנס יצא ונכנס וכשהוא ישב לידי הוא היה כזה פשוש וכזה מאמי וליטף לי את הראש כשאני ניקרתי ונרדמתי לפרקים, ואז אחרי הלילה הקשה שיחררו אותי מהבי"ח והוא הסיע אותי הביתה ונסע לסידורים, קנה לי תרופות וחזר הביתה והלך לישון, יום אחרי זה הוא כבר יצא לעבוד והתקשר אליי לשאול אותי אם יש לאכול בבית, אני התעצבנתי כי למען השם רק יצאתי אתמול מהבי"ח אני מפורקת יש לי חיידק נוראי שמשתק אותי , אני לא יכולה לדבר כי הפה שלי מלא במוגלה ובכל מיני דברים רעים ומגעילים אחרים והוא מתקשר לדרוש שאני אכין לו לאכול , בסוף נשברתי וירדתי להכין לו לאכול, הוא חזר הביתה עם ממתקים ופיצוחים והתיישב במיטה מחכה שאני אגיש לו את האוכל נתתי לו לאכול והלכתי לשכב בחדר של הילד, ככה עבר היום הילדים רצים הלוך חזור ,הוא בחדר אחד ואני בחדר אחר בערב הוא קילח אותם והשכיב אותם לישון והחליט שהוא יוצא מהבית לחבר או אני לא יודעת איפה הוא היה ותאמת גם לא מעניין אותי.... הוא לא מצא את המפתחות של האוטו כי החבאתי אותם ממנו כי הייתה לי הרגשה שהוא ייקח לי את האוטו בערב ואז הוא התחיל לצעוק עליי להעליב אותי ולהשפיל אותי כדי שאני אתן לו את המפתחות הארורים האלה ולקינוח הוא בעט בי.....אני לא יודעת מה כאב יותר היחס המזלזל והמחפיר הזה או הבעיטה....
ניסיתי לדובב אותו אח"כ בסמס אבל הוא טוען שהוא לא יודע על מה אני מדברת בכלל ובחיים הוא לא הכאיב לי, אבל שנינו יודעי שזאת לא הפעם הראשונה שהוא הרים עליי ידיים או רגליים.
מאותו יום כבר 5 או 6 ימים אני לא ישנה במיטה ולא מדברת איתו.....נכנסתי להיסטוריה שלו וראיתי שהוא התחיל כבר להתעניין בגירושים והוא גם אמר לי שבואי נתגרש יפה ובהסכמה ואני לא יודעת מה לעשות, אני אובדת עצות.......
