הסיפא של המאמר מאד מאכזבת
ולמה?
כי מאד נוח להטיל את האשמה על גידול האוכלוסיה על מגזר אחד, גם אם לא נוקבים בשם הילד במדויק.
אז נכון שיש הרבה טענות כלפי הדתיים וסגידתם לאמור בתורתם עד לכדי סגידה עיוורת אבל לבוא ולכתוב מפורשות כי הגידול המואץ באוכלוסייה בישראל בסיסו במשפחות מרובות ילדים ומניעתו על ידי צמצום קצבאות והטבות למשפחות מרובות ילדים, באמצעות הנגשת אמצעי מניעה ובעיקר באמצעות העצמת נשים, אלו מכעיסים.
כי להבנתי, עליה גדולה לארץ ממדינות שונות בעולם, מה שמשרד הקליטה מעודד ומייחל לו, תורם לא פחות לגידול המואץ, אלא שהמשרד לא עשה דבר, הוא ואחרים, כדי להכין תשתיות לקלוט את החדשים ולמנוע משבר צפיפות שיהפוך אותנו ל - הודו
לסיכום: אכן יש צורך להתכונן ויש צורך לעשות אבל לא להאשים מגזר זה או אחר במתרחש.
מבלי להיות דתיה, מבי להיות אם ל 18 ילדים [רק ארבעה, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה] עדין אני חושבת שכל משפחה, בכל גודל, היא מבורכת.
ולמדינה יש חובה לדאוג למשפחה עם 2 ילדים וגם לזו שיש לה 10, למדינה יש חובה לדאוג לרווחת תושביה במתן תשתיות ואפשרויות מחיה ראויות ומכבדות.
והדרך, יסלח לי פרופ' טל, אינה בצמצום הילודה.