בדרך חזרה

לולה 123

New member
בדרך חזרה

רגעים קטנים לוקחים אותי ממך ומחזירים אותי אליך
קוראים להם מציאות.
אני קוראת להם בשמות גנאי אחרים.
רגעים קטנים בהם יש לי את האפשרות להתגעגע מעט , לייחל .
לחזור אליך מיום רצוף מציאות ולנחות אל תוך העטיפה המוכרת. להתרווח , לנשום , לאסוף אויר וכוח .
דיון שלם סובב את ה"להיות שם עבורך" ואני תוהה אם אתה יודע כמה אתה שם עבורי , גם אם בעצם לא ממש עשית משהו במיוחד.
רק להיות שם.
רק לדעת שאני נוחתת אליך מכל רצף הרגעים שהיו.
אני יושבת כאן , מחכה , קולך עדין מהדהד לי בראש , מנסה לחשב כמה זמן יקח לך להגיע מהנקודה ההיא בה היית עד לנקודה הזו שכאן.
מחשבת סוג של טבלת געגוע.
עוד מעט יסתובב המפתח במנעול ותכנס , עם החיוך ההוא , עייף מכל היום
ואוכל להשיל ממני את העייפות שלי למען אוכל להשיל ממך את העייפות שלך.
בדרך חזרה... אני תוהה עד כמה גם אתה מרגיש את הנחיתה , מתרווח , נושם , אוסף אויר וכוח.
עוד מעט
תגיע
ואוכל להיות כאן עבורך.
 

BLACK LABELIT

New member
געגוע..

אין ספק שיש בינכם משהו שכל אחד מאיתנו מייחל לו ואף מתגעגע אליו גם אם מעולם לא היתה לו את הזכות להיות שם.

כתבת מקסים.
 

נימפית1

New member
תענוג

לקרוא
ולא פחות תענוג כשהכל שלם ועגול.


כלים שלובים.
 
לפעמים

אני תופסת את עצמי ממש ממהרת, כמעט רצה, לחזור לפינה הזו, לשקט או לרעש או למה שיבוא באותו רגע.

זה קסם מיוחד.
 


יש משהו ממש נעים בקריאה של הדברים שלך,
וזה מעלה חיוך.
שרק ימשיך (טפו טפו טפו)
 

לולה 123

New member
תודה לכולם

מסמיקה לגמרי
אבל כנראה שמילים שיוצאות מהלב מצליחות לגעת.




ותודה לך במיוחד גידי
(למרות שהגבת מהניק שלי והצלחת לגרום לי להראות בסוג של פיצול אישיות
)
 
למעלה