בדנהיים 1939

ixmix

New member
זה לא תיאטרון. וזה די בינוני.

הבעיה הראשונה של ההופעה היא שבנסיון להעביר את הצופה מהלך של אסקפיזם, שכמוהו חוות הדמויות בספר הנפלא, הבמאי יצר מופע. השילוב של מוסיקה, כוריאוגרפיה ומשחק היה יכול להעביר אותנו את המהלך הרצוי מבחינתו, אלא שהאסקפיזם עובר למקומות אחרים ודי מהר ההצגה נראית נלעגת. לדעתי הסיבה שהספר הטוב, שעובד לטקסט סביר, הפך למופע משעשע שלא ממש עובד, היא הכוריאוגרפיה ברמת מופע חטיבת ביניים. הנסיון להתייחס לטקסט באופן תיאורי נטו באמצעות הגוף הוא עלבון לאינטליגנציה של הצופה (אני לא צריך לראות אנשים לוחצים ידיים בכל פעם שבטקסט אומרים שהם לוחצים ידיים, ואני לא צריך לראות את כולם רוטטים כשבטקסט הם רועדים). בשורה התחתונה: מופע בינוני, מרשים בשילוב האמנויות שבו ומפספס לחלוטין את הספר שעליו הוא מבוסס, ואת רעיונותיו. חבל. 3 בסולם ixmix.
 

ixmix

New member
יש לי תחושה שהם שונים.

אני חושב שדי בינוני נתפס כמשהו סביר, אבל ללא מעוף או אמירה יוצאי דופן, ואילו בינוני מאד נתפס כמשהו ירוד יותר, שאין בו כלום. זאת כמובן חרף העובדה שמילולית לא אמור להיות הבדל בין הביטויים הסתמיים הללו.
 
למעלה