בדכאון

princesa4

New member
בדכאון

אני לא יודעת מה יש לי ולמה זה קורה לי. כבר מההתחלה ביו השליישי בעבודה , אחת העובדות נטפלה עליי למעשה אף מהיום הראשון עיי שאלת שאלות אישיות שלא לעניינה על מנת ליצור רושם שנוצר לה. הייתי אדשיה כזאת וניסיתי לא לדבר על עצמי בכלל אלא עניתי "בכן " או לא". קיצר , אותה העובדת שמתי לב שנטפלת על כל תנועה שלי בעבודה[ אני אורזת פלטות שונות ומנקה אותם בסכין וכדומה ]. היא מאוד אגרסיבית ותמיד תוקפת אותי עיי כך שאומרת שמה שאני עושה לא נכון , מורידה לי את הביטחון העצמי לקרשים . תתארואת עצמכם למשל בסיטואציה שהיו נותנים להם לבצע מטלה מסויימת והייתם עושים אותה אבל משיהו מהצד היה מזלזל בהם ומשגיח עליהם ואף אומר להם משפטים כמו " מי מנקה אצלך בבית בקול זועפני ? למשל כשאתם הייתם מפילים איזה חתיכת נייר . אותה האישה שעבדה איתי עד כה , הוציאה לי את כל המיץ.!! גם ככה היה לי קשה להסתגל למקום שכזה ועוד היא נחתה עליי בדייקנות ועל כל טעות קטנה שהייתי עושה למשל היא הייתה מונעת ממני בשלבים את העבודות בעבודה בטענה שאני לא מסוגלת לבצע אותם[ פעוות פשוטות]. אני מודעת לככה שאני שואלת הרבה שאלות על איך לבצע עבודה וזה קצת מרתיע ואפילו קיבלתי העה ממישהי "שאנחנו לא בגנון , ושאין זמן לבזבז על הסברים שכבר הוסברו]. כשאני שואלת שאלות אז אני חסרת עמוד שדרה ושאני מנסה לא לשאול הם עוקבים אחרי ומעירים לי הערות ושולחים לעבוד במחלקת אחרת ]של אבא שלי] היום אותה העובדת הסיטה את תשומת לב כל העובדות ואפילו של האחראיתש לי שפנתה עליי ואמרה לי שמחר אני מתבקשת לא להגיע אף על פי שאני נשארתי כל יום מיום שלישי שעבר 12 שעות מהיום הראשון, יש לי תפסיה איטית ואני לא מרוכזת וזה הבחנתי אפילו בטירונות כשכולם היו צריכותלהגיד משפטים כמו " נשק , פרוק , בדוק ונצור המפקדת .." אני שחכתי הכל ותפקדתי רע. לדעתי כל העבודה שעשיתי שם עשיתי אותה טוב . נכון , אולי היו לי סטיות פה ושם וטעיתי פה שום אבל לדעתי אם הם היו באמת רוצים עובדים קבועים [כל כמה זמן מפטרים או מפטרים שם עובדים ממגוון סיבות] , ה היו מעלים עין ואולי אף ממשיכים להעיר לי על מנת שאני אשתפר ולא בצורה כזאת לפטר אותי. מאוד נפגעתי ועוד לאור העובדה שהיא בקושי רואה מה אני עשיתי שם אבל מסתמכת על מה שהם אמרו.. לאחר שהיא אמרה לי אזת זה נשארו עוד שעתיים מעבר לשעות המנינמום שזה אומר 12 שעות ולמזלי דוןוקה בשעתיים האלה נשארו בחורות ממחלקה השנייה ושמכתי שהם העירו ליי אבל לא תקפו אותי אבל מה זה משנה גם ככה אני לא יעבוד שם ולא נרא לי שאבא שלי יכול לעשות משהו בנדון. גם אם אני יחזור לשם אני כבר על הכוונת והעובדת ההיא תשים עליי כל הזמן ץץ אניעצובה מאווד .. היו קיבלו 2 בנות חדשות . אחת חיילת משוחרררת , אחת מבוגרת אישה רוסייה ועוד איזה שתחליף אותי מחר [ראיתי אותה בסוף היום]... אני זקוקה לעידוד
 

סנטה

New member
עידוד ? קודם כל זה לא סוף העולם.

זה לא שזה העבודה שאת הולכת לעבוד בה כל החיים... עוד עבודה מזדמנת שכרגע לא תעבדי בה,תחפשי משהו אחר אולי יותר מאתגר. במה את טובה ? בטוח יש משהו שמעניין אותך ואת טובה בו . קדימה לכי על משהו כזה ... אנשים רעים יש בכל מקום בוודאי למדת את זה היטב בצבא,תמיד תראי בטחון עצמי גבוה תגידי לה שאת עושה את העבודה שלך ושתעזוב אותך בשקט. קדימה לא להתייאש ולהכנס מהר לשגרה אחרת של עבודה !
 
פרינססה.. תקשיבי..

ותקשיבי טוב. נראה לי מסך כל ההודעות שלך שאת בלופ של חוסר בטחון עצמי וסוג של דכאון. מצד אחד אבא שלך קשוח, מצד שני אמא שלך רודה בך, ובסה"כ את אבודה. מגיל מאוד צעיר אנחנו נמצאים במסגרות, אם זה בגיל 3 בגן, בגיל 6 בכיתה א', אח"כ בתיכון, בחטיבה, והתחנה הסופית והמעצבנת - צבא. השתחררת לפני 3 חודשים ומובן לחלוטין למה זה שוק. אבל! יש יחידה להכוונת חיילים. יש קורס משתחררים. היית בזה? הציעו לך מלגות? עבודות? כדאי לך לפנות אליהם, הם יגידו לך מה הכי כדאי לך לעשות (מבחינת מענק ועבודה מועדפת) ומה הזכויות שמגיעות לך (מלגה, עזרה במציאת עבודה מועדפת, השלמת בגרויות וכו'). המספר שלהם הוא 037380909. בהצלחה. בקשר לגברת המעירה בעבודה שפוטרת ממנה.. בכל מקום תהיה איזו ביצ' שתשב לך על הראש ותעיר לך פשוט כי היא עלוקה, או אחראי משמרת שצריך לדאוג שהעבודה תתבצע מהר ובאיכות גבוהה, כי זה התפקיד שלו - הוא אחראי עלייך. שתדעי משהו, אם את מפשלת הוא אחראי לקחת על זה אחריות וגוערים בו. אז בטח שהוא ישב לך על הראש.. זה מסכן גם אותו. מה שהיה עושה אדם עם בטחון עצמי זה להגיד "אוקיי, סבבה, הבנתי" לגברת המעירה ומשפר את ביצועיו עד שהיו מפסיקים להעיר לו. אל תקחי כל אדם והערה בצורה קשה, זה לא שווה את זה. תזייפי בטחון עצמי ותחייכי, אפילו אם זה לא מה שאת מרגישה בפנים. ככה הסביבה תראה בך אדם מלא בטחון, תתייחס אלייך יותר טוב, והלופ הפך מלופ שלילי ללופ חיובי. תזייפי את זה עד שזה יהיה אמיתי. מעבר לזה.. אני חושבת שיש כמה עניינים שאת צריכה לברר עם עצמך. למשל, מאיפה נובעת תחושת הקורבניות שלך ואיך נפטרים ממנה? איך מפתחים בטחון עצמי? איך נהיים אסרטיביים ולא מפחדים מאנשים ומהחיים? את כל השאלות האלה יוכל לעזור לך לפתור פסיכולוג מוצלח. זו לא בושה לבקש עזרה מקצועית, והרי בשביל זה הם שם! אם תעשי סקר ויענו לך בכנות, אני בטוחה שתגלי שהרבה מאוד אנשים נעזרים או נעזרו בעזרה מקצועית. הרבה בהצלחה. תחשבי על כל זה.
 

שאפולי

New member
חבובה, קראתי כמה הודעות שלך

ואני אהיה קצרה, אני בעד טיפול מקצועי
באמת. זו לא בושה וזה יקל לך מיליונים על החיים
בהצלחה.
 

flutter girl

New member
למען האמת, וכמה שיהיה קשה להאמין(!)

אני מסכימה עם שאפולי - מקריאת ההודעה של פותחת ההודעה המקורית, אפשר לראות שיש לה בעיות של התמודדות עם מצבים חדשים והסתגלות לסביבה, ולפעמים טיפול פסיכולוגי עוזר בזה. אין שום דבר פסול או מבזה בהכרה בעובדה שיש לך בעיות, והרצון לטפל בהן - גם באופן מקצועי.
 

שאפולי

New member
100? הרבה הרבה יותר.. אני חסרת גיל ומעבר לזמן

שנית לא אתה זה שקישקש באיזו הודעה לא מזמן על לא להיכנע למוסכמות הל יה'!? ולא ללכת עם הזרם? אז הנה- אני גם מיישמת
 

b0redavid

New member
אני לא נכנעתי!

!YOU DONT KNOW THE HALF OF IT, GIRLFRIEND, UH-HA ושיהיה לך
שאפי פאפי
סוף סוף על חגורת-חנק!
 

b0redavid

New member
?OH! YA'WANNA PIECE OF ME

.NO SURPRISE THERE CUPCAKE .THEY ALL DO אבל אם את באמת רוצה שזה יהיה קרב פאייר, את צריכה לרדת לדרגת המשקל שלי. נפגש ב 15 קילו פחות בובה! או שאני צריך לאמר "חבובה".
 

EdisonGirl

New member
הלוווווווווווווווו!?!

"הבית" זה אני, ואנ'לא מרעיבה אותו משום בחינה!
הוא כ"כ מסופק, שהוא התחיל לאחרונה לזמזם!
 

b0redavid

New member
את משחקת אותה או שאת אשכרה בהכחשה רצינית?

אבל אם ראית את "היום שהיה" אתמול, אז לפחות תתנחמי בעובדה שכ-נ-ר-א-ה יצאו לך ילדים חכמים.
 
למעלה