בקרוב גס מאד פי 20
הקרינה הנמדדת היוצאת ממכשיר מסויים לא תמיד זהה לקרינה הנספגת בגוף. זה תלוי בהרבה גורמים כגון זוית הקרן , גודל השדה המצולם ועוד. בצילומי רנטגן, CT , מיפויים וצינתורים שונים משתמשים בקרינה מיננת. יש הבדל בין כמות הקרינה של צלום חזה לבין זו של צילום אגן. צילום בריום כרוך בקרינה שהיא פי 20 בערך מצילום חזה ועולה בקצת על זו של CT חזה. כמו כן הסכנה בקרינה שונה מאיבר לאיבר ויש איברים שיכולים לספוג יותר קרינה מבלי להינזק לעומת איברים שיותר רגישים לקרינה. למשל שלפוחית השתן והמעי רגישים יותר מהמוח ולכן צילומים של אזור הבטן והאגן עלולים להיות מסוכנים יותר מCT ראש. כמו כן יש בדיקות נוספות שבהן כמות הקרינה גדולה מזו של CT והן כוללות מיפויים מסויימים וצינתורים. סה"כ כמויות הקרינה בבדיקות השונות הן נמוכות והסכנה למטופל הבודד לאחר בדיקה בודדת לפתח סרטן היא נמוכה מאד. למרות זאת מכיוון שמשתמשים ביותר ויותר בדיקות המערבות קרינה יש הערכות שכ1% ממקרי הסרטן נגרמים מקרינה שמקורה בבדיקות אבחנתיות (ע"פ נתונים מ2004). מקורות: Berrington de González A, Darby S. Risk of cancer from diagnostic x-rays: estimates for the UK and 14 other countries. Lancet January 31, 2004;363:345-51.
