בדיקת זרע

מצב
הנושא נעול.

adam33

New member
בדיקת זרע

בדיקת זרע
טוב אז ככה לא יודע אבל הגיע התור שלי ללכת לבדוק את עצמי אחרי שכל הזמן היא נבדקה ואם תשאלו אותי למה היא נבדקה? כי בעצם תמיד ידעו על הבעיה שלה והיא עשתה המון..שאלה התענינה קראה ואפילו בכתה בכל שמועה חדשה על חברה שלה שנכנסה להריון אז אמנם יש ילדים אבל הפעם היא כל כך רצתה כל כך רצתה.. וכך התגלגלה מרופא לרופא לבד למה לבד? כי תמיד מצאתי לעצמי תירוץ טוב..פעם זה לשמור על הילדים ופעם זה עבודה וכוליי... אוליי בפועל ידעתי בלב שאין מה לעשות ושאוליי אוליי גם אני לא שלם בטיפולים הללו.. ואז פתאום זה נכנס בי הרצון לעוד ילד לאחר המון המון זמן ויעצתי לה להחליף רופא ואיזה יום אחרי העבודה היא היתה צריכה ללכת לבדיקה הראשונה .. חיכיתי לה שם..וצלצלתי אליה ושנינו מדברים בפלא..עד שהיא ראתה אותי שם בחדר המתנה היו לה דמעות כאילו שכעת סוף סוף היא לא לבד וכך התגלגלנו מבדיקה לבדיקה מכדור לכדור וגם בדרך הטבעית ובכולם התוצאות
והגיע היום המיוחל לראות אם ניתן לעשות משהו שם ברחם.. וכאשר חיכיתי שם בחוץ באסף הרופא חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שזה יצליח היא הגיעה אחרי זה ושכבה כאשר הפלאפון שלי צלצל עניתי וזה היה הפרופסור שהסביר לי שלא היה ניתן לעשות דבר ובעצם כלום לא השתנה היא ישנה.. הנשים בסביבה מצד שמאל וימין התחילו להקיא ..הבנתי שזה תופעת הלואי - דבר שהכין אותי כאשר זה היה אצלה אז.. אז.. למה אני מספר לכם את זה ? מפני שהלכתי לבדיקה כן כן אני שחשבתי כל הזמן שהבעיה רק אצלה הלכתי לבדיקה אני מודה שזה היה מלווה חששות מצדי..היכן ומה ומי האחריות היו נחמדות והראו לי מה צריך לעשות כעת היתי בחדר לבד דומה שזוגות אחרים היו בו לפניי לפי העיתונים והסדינים שהיו בצד בדרך לכביסה נתתי מה שאני יכול הגשתי את זה לאחר מכן לאחות ששלחה אותי שנתנה את ההרגשה שבעצם הם מבינים והם עוזרים ואז לאחר כמה ימים הגיעו התוצאות לא מזהירות במיוחד חייכתי אליה..וצחקנו לנו שנינו אמרנו לעצמנו שבעצם הגוף שלה והגוף שלי משלימים אחד את השני...
וכעת ההרגשה יותר טובה למרות שאני יודע שיש כאב ושבעצם אנחנו יודעים כעת שצריך באמת להתחיל טיפולים אינטנסיביים ולמה אני ממשיך לספר? בגלל שזה מאוד חשוב שיש שני אנשים שרוצים ולא רק צד אחד נותן וכואב ובוכה בלילות לבד כי רק ככה בן הזוג מבין את מה שעובר ורק ככה בן הזוג רגיש לצרכים של הצד השני באותם זמנים שהוא זקוק לתמיכה המלאה ... שיהיה לכם שבת שלום...
 
איש מקסים

בדיקת זרע
טוב אז ככה לא יודע אבל הגיע התור שלי ללכת לבדוק את עצמי אחרי שכל הזמן היא נבדקה ואם תשאלו אותי למה היא נבדקה? כי בעצם תמיד ידעו על הבעיה שלה והיא עשתה המון..שאלה התענינה קראה ואפילו בכתה בכל שמועה חדשה על חברה שלה שנכנסה להריון אז אמנם יש ילדים אבל הפעם היא כל כך רצתה כל כך רצתה.. וכך התגלגלה מרופא לרופא לבד למה לבד? כי תמיד מצאתי לעצמי תירוץ טוב..פעם זה לשמור על הילדים ופעם זה עבודה וכוליי... אוליי בפועל ידעתי בלב שאין מה לעשות ושאוליי אוליי גם אני לא שלם בטיפולים הללו.. ואז פתאום זה נכנס בי הרצון לעוד ילד לאחר המון המון זמן ויעצתי לה להחליף רופא ואיזה יום אחרי העבודה היא היתה צריכה ללכת לבדיקה הראשונה .. חיכיתי לה שם..וצלצלתי אליה ושנינו מדברים בפלא..עד שהיא ראתה אותי שם בחדר המתנה היו לה דמעות כאילו שכעת סוף סוף היא לא לבד וכך התגלגלנו מבדיקה לבדיקה מכדור לכדור וגם בדרך הטבעית ובכולם התוצאות
והגיע היום המיוחל לראות אם ניתן לעשות משהו שם ברחם.. וכאשר חיכיתי שם בחוץ באסף הרופא חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שזה יצליח היא הגיעה אחרי זה ושכבה כאשר הפלאפון שלי צלצל עניתי וזה היה הפרופסור שהסביר לי שלא היה ניתן לעשות דבר ובעצם כלום לא השתנה היא ישנה.. הנשים בסביבה מצד שמאל וימין התחילו להקיא ..הבנתי שזה תופעת הלואי - דבר שהכין אותי כאשר זה היה אצלה אז.. אז.. למה אני מספר לכם את זה ? מפני שהלכתי לבדיקה כן כן אני שחשבתי כל הזמן שהבעיה רק אצלה הלכתי לבדיקה אני מודה שזה היה מלווה חששות מצדי..היכן ומה ומי האחריות היו נחמדות והראו לי מה צריך לעשות כעת היתי בחדר לבד דומה שזוגות אחרים היו בו לפניי לפי העיתונים והסדינים שהיו בצד בדרך לכביסה נתתי מה שאני יכול הגשתי את זה לאחר מכן לאחות ששלחה אותי שנתנה את ההרגשה שבעצם הם מבינים והם עוזרים ואז לאחר כמה ימים הגיעו התוצאות לא מזהירות במיוחד חייכתי אליה..וצחקנו לנו שנינו אמרנו לעצמנו שבעצם הגוף שלה והגוף שלי משלימים אחד את השני...
וכעת ההרגשה יותר טובה למרות שאני יודע שיש כאב ושבעצם אנחנו יודעים כעת שצריך באמת להתחיל טיפולים אינטנסיביים ולמה אני ממשיך לספר? בגלל שזה מאוד חשוב שיש שני אנשים שרוצים ולא רק צד אחד נותן וכואב ובוכה בלילות לבד כי רק ככה בן הזוג מבין את מה שעובר ורק ככה בן הזוג רגיש לצרכים של הצד השני באותם זמנים שהוא זקוק לתמיכה המלאה ... שיהיה לכם שבת שלום...
איש מקסים
אין פה הרבה גברים, כפי ששמת לב. לא זוכרת מתי קראתי בפעם האחרונה גבר שהוא שותף כזה (טוב, יש את ליאור מיקירי הפורום). הלוואי על כולנו. שיצליח לכם
 

סיון01

New member
לצערי אתה צודק, אבל ../images/Emo10.gif

בדיקת זרע
טוב אז ככה לא יודע אבל הגיע התור שלי ללכת לבדוק את עצמי אחרי שכל הזמן היא נבדקה ואם תשאלו אותי למה היא נבדקה? כי בעצם תמיד ידעו על הבעיה שלה והיא עשתה המון..שאלה התענינה קראה ואפילו בכתה בכל שמועה חדשה על חברה שלה שנכנסה להריון אז אמנם יש ילדים אבל הפעם היא כל כך רצתה כל כך רצתה.. וכך התגלגלה מרופא לרופא לבד למה לבד? כי תמיד מצאתי לעצמי תירוץ טוב..פעם זה לשמור על הילדים ופעם זה עבודה וכוליי... אוליי בפועל ידעתי בלב שאין מה לעשות ושאוליי אוליי גם אני לא שלם בטיפולים הללו.. ואז פתאום זה נכנס בי הרצון לעוד ילד לאחר המון המון זמן ויעצתי לה להחליף רופא ואיזה יום אחרי העבודה היא היתה צריכה ללכת לבדיקה הראשונה .. חיכיתי לה שם..וצלצלתי אליה ושנינו מדברים בפלא..עד שהיא ראתה אותי שם בחדר המתנה היו לה דמעות כאילו שכעת סוף סוף היא לא לבד וכך התגלגלנו מבדיקה לבדיקה מכדור לכדור וגם בדרך הטבעית ובכולם התוצאות
והגיע היום המיוחל לראות אם ניתן לעשות משהו שם ברחם.. וכאשר חיכיתי שם בחוץ באסף הרופא חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שזה יצליח היא הגיעה אחרי זה ושכבה כאשר הפלאפון שלי צלצל עניתי וזה היה הפרופסור שהסביר לי שלא היה ניתן לעשות דבר ובעצם כלום לא השתנה היא ישנה.. הנשים בסביבה מצד שמאל וימין התחילו להקיא ..הבנתי שזה תופעת הלואי - דבר שהכין אותי כאשר זה היה אצלה אז.. אז.. למה אני מספר לכם את זה ? מפני שהלכתי לבדיקה כן כן אני שחשבתי כל הזמן שהבעיה רק אצלה הלכתי לבדיקה אני מודה שזה היה מלווה חששות מצדי..היכן ומה ומי האחריות היו נחמדות והראו לי מה צריך לעשות כעת היתי בחדר לבד דומה שזוגות אחרים היו בו לפניי לפי העיתונים והסדינים שהיו בצד בדרך לכביסה נתתי מה שאני יכול הגשתי את זה לאחר מכן לאחות ששלחה אותי שנתנה את ההרגשה שבעצם הם מבינים והם עוזרים ואז לאחר כמה ימים הגיעו התוצאות לא מזהירות במיוחד חייכתי אליה..וצחקנו לנו שנינו אמרנו לעצמנו שבעצם הגוף שלה והגוף שלי משלימים אחד את השני...
וכעת ההרגשה יותר טובה למרות שאני יודע שיש כאב ושבעצם אנחנו יודעים כעת שצריך באמת להתחיל טיפולים אינטנסיביים ולמה אני ממשיך לספר? בגלל שזה מאוד חשוב שיש שני אנשים שרוצים ולא רק צד אחד נותן וכואב ובוכה בלילות לבד כי רק ככה בן הזוג מבין את מה שעובר ורק ככה בן הזוג רגיש לצרכים של הצד השני באותם זמנים שהוא זקוק לתמיכה המלאה ... שיהיה לכם שבת שלום...
לצערי אתה צודק, אבל

למה לצערי? כי חלק מאיתנו פה לבד. בעיקר כשכבר לא מדובר בילד ראשון, או שני, והחיים מתקדמים וכל אחד עסוק בעניניו. כשאני מגיעה למחלקת הפוריות ורואה שם את כל הזוגות שיושבים, הצעירים שרק עובדים על הילד הראשון, אלה שתמיד מגיעים בשניים לכל תור ופגישה ובדיקה, יש לי צביטה בלב. בעלי לא היה חושב בכלל לקחת חופש כדי לבוא איתי לפגישה, כי ממילא הוא לא יכול לעשות כלום, ויש לחץ בעבודה. לא ברור לי מה יהיה כשנתחיל ב- IVF, אבל חברה אמרה לי שלא מסכימים שנגיע לשאיבה לבד, אז אמרתי לה שמזלי שאמא שלי כבר בפנסיה. וכן, אני רוצה עוד ילד הרבה יותר מבעלי. האמת היא שהוא לא רוצה בכלל, אבל "מכבד את רצוני". אם הוא יודע שהיה לי תור, הוא יתקשר מאוחר יותר לשמוע מה היה או איך הלך. אין לו שום ענין או הבנה בזקיקים או רירית. הוא מזריק לי כשהוא נמצא, אבל כשלא מסתדר לו אני מזריקה לבד. הוא מפקיד בידי הנאמנות את התרומה שלו (עד עכשיו היינו בהזרעות), אבל אין סיכוי שבחודשי הפסקה ננסה "יום כן יום לא יום למה לא", רק אם במקרה יוצא. הרי אם לא הצלחתי להקלט עם תרופות והזרעות אז באמת חבל להלחץ סתם... והאשמה? אנחנו לא מוסברים. גם עם הגדולות היינו לא מוסברים, אבל אז נקלטתי עם הרבה כמויות של איקקלומין. הפעם הרופאים אומרים שאין ספק שהגיל (38) הוא מרכיב חשוב. והרי לפי התכנון המקורי התחלתי טיפולים כבר לפני 6 שנים, אלא שאז הוא אמר שהוא ממש לא רוצה, מתנגד, והפסקנו. וכן, לפעמים אני מאשימה אותו, בשקט, בלב. ואל תבינו לא נכון - בעלי הוא איש טוב, ואוהב, חבר טוב ובנזוג טוב. אבל בנושא הזה הרצונות שלנו שונים, וגם האופי שלנו שונה. אינני יכולה להכריח אותו לרצות עוד ילד, ולשמחתי הוא לא מתעקש שאוותר. ואת הכאב, והבכי, והאכזבה, אני שומרת לפה. כי פה יש חברות שמבינות, ותומכות, ומתענינות. מסבירות, מסייעות, הכל. אז נכון שזה מאד חשוב ששני בני הזוג רוצים וכו', כמו שכתבת, אבל לא לכולן יש את הלוקסוס הזה.
 
התמיכה של הבנזוג כל כך חשובה

בדיקת זרע
טוב אז ככה לא יודע אבל הגיע התור שלי ללכת לבדוק את עצמי אחרי שכל הזמן היא נבדקה ואם תשאלו אותי למה היא נבדקה? כי בעצם תמיד ידעו על הבעיה שלה והיא עשתה המון..שאלה התענינה קראה ואפילו בכתה בכל שמועה חדשה על חברה שלה שנכנסה להריון אז אמנם יש ילדים אבל הפעם היא כל כך רצתה כל כך רצתה.. וכך התגלגלה מרופא לרופא לבד למה לבד? כי תמיד מצאתי לעצמי תירוץ טוב..פעם זה לשמור על הילדים ופעם זה עבודה וכוליי... אוליי בפועל ידעתי בלב שאין מה לעשות ושאוליי אוליי גם אני לא שלם בטיפולים הללו.. ואז פתאום זה נכנס בי הרצון לעוד ילד לאחר המון המון זמן ויעצתי לה להחליף רופא ואיזה יום אחרי העבודה היא היתה צריכה ללכת לבדיקה הראשונה .. חיכיתי לה שם..וצלצלתי אליה ושנינו מדברים בפלא..עד שהיא ראתה אותי שם בחדר המתנה היו לה דמעות כאילו שכעת סוף סוף היא לא לבד וכך התגלגלנו מבדיקה לבדיקה מכדור לכדור וגם בדרך הטבעית ובכולם התוצאות
והגיע היום המיוחל לראות אם ניתן לעשות משהו שם ברחם.. וכאשר חיכיתי שם בחוץ באסף הרופא חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שזה יצליח היא הגיעה אחרי זה ושכבה כאשר הפלאפון שלי צלצל עניתי וזה היה הפרופסור שהסביר לי שלא היה ניתן לעשות דבר ובעצם כלום לא השתנה היא ישנה.. הנשים בסביבה מצד שמאל וימין התחילו להקיא ..הבנתי שזה תופעת הלואי - דבר שהכין אותי כאשר זה היה אצלה אז.. אז.. למה אני מספר לכם את זה ? מפני שהלכתי לבדיקה כן כן אני שחשבתי כל הזמן שהבעיה רק אצלה הלכתי לבדיקה אני מודה שזה היה מלווה חששות מצדי..היכן ומה ומי האחריות היו נחמדות והראו לי מה צריך לעשות כעת היתי בחדר לבד דומה שזוגות אחרים היו בו לפניי לפי העיתונים והסדינים שהיו בצד בדרך לכביסה נתתי מה שאני יכול הגשתי את זה לאחר מכן לאחות ששלחה אותי שנתנה את ההרגשה שבעצם הם מבינים והם עוזרים ואז לאחר כמה ימים הגיעו התוצאות לא מזהירות במיוחד חייכתי אליה..וצחקנו לנו שנינו אמרנו לעצמנו שבעצם הגוף שלה והגוף שלי משלימים אחד את השני...
וכעת ההרגשה יותר טובה למרות שאני יודע שיש כאב ושבעצם אנחנו יודעים כעת שצריך באמת להתחיל טיפולים אינטנסיביים ולמה אני ממשיך לספר? בגלל שזה מאוד חשוב שיש שני אנשים שרוצים ולא רק צד אחד נותן וכואב ובוכה בלילות לבד כי רק ככה בן הזוג מבין את מה שעובר ורק ככה בן הזוג רגיש לצרכים של הצד השני באותם זמנים שהוא זקוק לתמיכה המלאה ... שיהיה לכם שבת שלום...
התמיכה של הבנזוג כל כך חשובה
בסיבוב הראשון שלנו לקח לליאור זמן להכנס לעניינים אבל מרגע שזה קרה (בזכות פורום פוריות) אנחנו שנינו יחד במערכה, בלי קשר לבעיה (שבמקרה שלנו אכן אצלי) טוב שגם לך נפל האסימון. אני מקווה שלא תשארו יותר מידי זמן בטיפולים. אין סיבה שלא תצליחו במהירות.
 

Hamsa

New member
נוגע ללב

בדיקת זרע
טוב אז ככה לא יודע אבל הגיע התור שלי ללכת לבדוק את עצמי אחרי שכל הזמן היא נבדקה ואם תשאלו אותי למה היא נבדקה? כי בעצם תמיד ידעו על הבעיה שלה והיא עשתה המון..שאלה התענינה קראה ואפילו בכתה בכל שמועה חדשה על חברה שלה שנכנסה להריון אז אמנם יש ילדים אבל הפעם היא כל כך רצתה כל כך רצתה.. וכך התגלגלה מרופא לרופא לבד למה לבד? כי תמיד מצאתי לעצמי תירוץ טוב..פעם זה לשמור על הילדים ופעם זה עבודה וכוליי... אוליי בפועל ידעתי בלב שאין מה לעשות ושאוליי אוליי גם אני לא שלם בטיפולים הללו.. ואז פתאום זה נכנס בי הרצון לעוד ילד לאחר המון המון זמן ויעצתי לה להחליף רופא ואיזה יום אחרי העבודה היא היתה צריכה ללכת לבדיקה הראשונה .. חיכיתי לה שם..וצלצלתי אליה ושנינו מדברים בפלא..עד שהיא ראתה אותי שם בחדר המתנה היו לה דמעות כאילו שכעת סוף סוף היא לא לבד וכך התגלגלנו מבדיקה לבדיקה מכדור לכדור וגם בדרך הטבעית ובכולם התוצאות
והגיע היום המיוחל לראות אם ניתן לעשות משהו שם ברחם.. וכאשר חיכיתי שם בחוץ באסף הרופא חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שזה יצליח היא הגיעה אחרי זה ושכבה כאשר הפלאפון שלי צלצל עניתי וזה היה הפרופסור שהסביר לי שלא היה ניתן לעשות דבר ובעצם כלום לא השתנה היא ישנה.. הנשים בסביבה מצד שמאל וימין התחילו להקיא ..הבנתי שזה תופעת הלואי - דבר שהכין אותי כאשר זה היה אצלה אז.. אז.. למה אני מספר לכם את זה ? מפני שהלכתי לבדיקה כן כן אני שחשבתי כל הזמן שהבעיה רק אצלה הלכתי לבדיקה אני מודה שזה היה מלווה חששות מצדי..היכן ומה ומי האחריות היו נחמדות והראו לי מה צריך לעשות כעת היתי בחדר לבד דומה שזוגות אחרים היו בו לפניי לפי העיתונים והסדינים שהיו בצד בדרך לכביסה נתתי מה שאני יכול הגשתי את זה לאחר מכן לאחות ששלחה אותי שנתנה את ההרגשה שבעצם הם מבינים והם עוזרים ואז לאחר כמה ימים הגיעו התוצאות לא מזהירות במיוחד חייכתי אליה..וצחקנו לנו שנינו אמרנו לעצמנו שבעצם הגוף שלה והגוף שלי משלימים אחד את השני...
וכעת ההרגשה יותר טובה למרות שאני יודע שיש כאב ושבעצם אנחנו יודעים כעת שצריך באמת להתחיל טיפולים אינטנסיביים ולמה אני ממשיך לספר? בגלל שזה מאוד חשוב שיש שני אנשים שרוצים ולא רק צד אחד נותן וכואב ובוכה בלילות לבד כי רק ככה בן הזוג מבין את מה שעובר ורק ככה בן הזוג רגיש לצרכים של הצד השני באותם זמנים שהוא זקוק לתמיכה המלאה ... שיהיה לכם שבת שלום...
נוגע ללב
וכ"כ נכון. שיהיה לכם המון המון בהצלחה... מאד מאד חשוב לדעת ברגעים אלו (שמין הסצם לא תמיד קלים) שאת/ אתה לא לבד במערכה. שבוע נפלא!
 
שמחה בשבילכם "שנפל לך האסימון"

בדיקת זרע
טוב אז ככה לא יודע אבל הגיע התור שלי ללכת לבדוק את עצמי אחרי שכל הזמן היא נבדקה ואם תשאלו אותי למה היא נבדקה? כי בעצם תמיד ידעו על הבעיה שלה והיא עשתה המון..שאלה התענינה קראה ואפילו בכתה בכל שמועה חדשה על חברה שלה שנכנסה להריון אז אמנם יש ילדים אבל הפעם היא כל כך רצתה כל כך רצתה.. וכך התגלגלה מרופא לרופא לבד למה לבד? כי תמיד מצאתי לעצמי תירוץ טוב..פעם זה לשמור על הילדים ופעם זה עבודה וכוליי... אוליי בפועל ידעתי בלב שאין מה לעשות ושאוליי אוליי גם אני לא שלם בטיפולים הללו.. ואז פתאום זה נכנס בי הרצון לעוד ילד לאחר המון המון זמן ויעצתי לה להחליף רופא ואיזה יום אחרי העבודה היא היתה צריכה ללכת לבדיקה הראשונה .. חיכיתי לה שם..וצלצלתי אליה ושנינו מדברים בפלא..עד שהיא ראתה אותי שם בחדר המתנה היו לה דמעות כאילו שכעת סוף סוף היא לא לבד וכך התגלגלנו מבדיקה לבדיקה מכדור לכדור וגם בדרך הטבעית ובכולם התוצאות
והגיע היום המיוחל לראות אם ניתן לעשות משהו שם ברחם.. וכאשר חיכיתי שם בחוץ באסף הרופא חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שזה יצליח היא הגיעה אחרי זה ושכבה כאשר הפלאפון שלי צלצל עניתי וזה היה הפרופסור שהסביר לי שלא היה ניתן לעשות דבר ובעצם כלום לא השתנה היא ישנה.. הנשים בסביבה מצד שמאל וימין התחילו להקיא ..הבנתי שזה תופעת הלואי - דבר שהכין אותי כאשר זה היה אצלה אז.. אז.. למה אני מספר לכם את זה ? מפני שהלכתי לבדיקה כן כן אני שחשבתי כל הזמן שהבעיה רק אצלה הלכתי לבדיקה אני מודה שזה היה מלווה חששות מצדי..היכן ומה ומי האחריות היו נחמדות והראו לי מה צריך לעשות כעת היתי בחדר לבד דומה שזוגות אחרים היו בו לפניי לפי העיתונים והסדינים שהיו בצד בדרך לכביסה נתתי מה שאני יכול הגשתי את זה לאחר מכן לאחות ששלחה אותי שנתנה את ההרגשה שבעצם הם מבינים והם עוזרים ואז לאחר כמה ימים הגיעו התוצאות לא מזהירות במיוחד חייכתי אליה..וצחקנו לנו שנינו אמרנו לעצמנו שבעצם הגוף שלה והגוף שלי משלימים אחד את השני...
וכעת ההרגשה יותר טובה למרות שאני יודע שיש כאב ושבעצם אנחנו יודעים כעת שצריך באמת להתחיל טיפולים אינטנסיביים ולמה אני ממשיך לספר? בגלל שזה מאוד חשוב שיש שני אנשים שרוצים ולא רק צד אחד נותן וכואב ובוכה בלילות לבד כי רק ככה בן הזוג מבין את מה שעובר ורק ככה בן הזוג רגיש לצרכים של הצד השני באותם זמנים שהוא זקוק לתמיכה המלאה ... שיהיה לכם שבת שלום...
שמחה בשבילכם "שנפל לך האסימון"
כל כך חשוב לעבור את הטיפולים ביחד. את הילדים עושים ביחד ובשביל בני הזוג. נכון , בעלי לא יכול להגיע איתי לבדיקות כי משהוא צריך לטפל בילדות כשאני צריכה ללכת, אבל הוא איתי בלב, ומחכה לעדכון בטלפון. תומך ואוהב, ורוצה אפילו יותר ממני
 

העין ה 3

New member
מעריכה מאוד את הכנות שלך

בדיקת זרע
טוב אז ככה לא יודע אבל הגיע התור שלי ללכת לבדוק את עצמי אחרי שכל הזמן היא נבדקה ואם תשאלו אותי למה היא נבדקה? כי בעצם תמיד ידעו על הבעיה שלה והיא עשתה המון..שאלה התענינה קראה ואפילו בכתה בכל שמועה חדשה על חברה שלה שנכנסה להריון אז אמנם יש ילדים אבל הפעם היא כל כך רצתה כל כך רצתה.. וכך התגלגלה מרופא לרופא לבד למה לבד? כי תמיד מצאתי לעצמי תירוץ טוב..פעם זה לשמור על הילדים ופעם זה עבודה וכוליי... אוליי בפועל ידעתי בלב שאין מה לעשות ושאוליי אוליי גם אני לא שלם בטיפולים הללו.. ואז פתאום זה נכנס בי הרצון לעוד ילד לאחר המון המון זמן ויעצתי לה להחליף רופא ואיזה יום אחרי העבודה היא היתה צריכה ללכת לבדיקה הראשונה .. חיכיתי לה שם..וצלצלתי אליה ושנינו מדברים בפלא..עד שהיא ראתה אותי שם בחדר המתנה היו לה דמעות כאילו שכעת סוף סוף היא לא לבד וכך התגלגלנו מבדיקה לבדיקה מכדור לכדור וגם בדרך הטבעית ובכולם התוצאות
והגיע היום המיוחל לראות אם ניתן לעשות משהו שם ברחם.. וכאשר חיכיתי שם בחוץ באסף הרופא חשבתי לעצמי עד כמה אני רוצה שזה יצליח היא הגיעה אחרי זה ושכבה כאשר הפלאפון שלי צלצל עניתי וזה היה הפרופסור שהסביר לי שלא היה ניתן לעשות דבר ובעצם כלום לא השתנה היא ישנה.. הנשים בסביבה מצד שמאל וימין התחילו להקיא ..הבנתי שזה תופעת הלואי - דבר שהכין אותי כאשר זה היה אצלה אז.. אז.. למה אני מספר לכם את זה ? מפני שהלכתי לבדיקה כן כן אני שחשבתי כל הזמן שהבעיה רק אצלה הלכתי לבדיקה אני מודה שזה היה מלווה חששות מצדי..היכן ומה ומי האחריות היו נחמדות והראו לי מה צריך לעשות כעת היתי בחדר לבד דומה שזוגות אחרים היו בו לפניי לפי העיתונים והסדינים שהיו בצד בדרך לכביסה נתתי מה שאני יכול הגשתי את זה לאחר מכן לאחות ששלחה אותי שנתנה את ההרגשה שבעצם הם מבינים והם עוזרים ואז לאחר כמה ימים הגיעו התוצאות לא מזהירות במיוחד חייכתי אליה..וצחקנו לנו שנינו אמרנו לעצמנו שבעצם הגוף שלה והגוף שלי משלימים אחד את השני...
וכעת ההרגשה יותר טובה למרות שאני יודע שיש כאב ושבעצם אנחנו יודעים כעת שצריך באמת להתחיל טיפולים אינטנסיביים ולמה אני ממשיך לספר? בגלל שזה מאוד חשוב שיש שני אנשים שרוצים ולא רק צד אחד נותן וכואב ובוכה בלילות לבד כי רק ככה בן הזוג מבין את מה שעובר ורק ככה בן הזוג רגיש לצרכים של הצד השני באותם זמנים שהוא זקוק לתמיכה המלאה ... שיהיה לכם שבת שלום...
מעריכה מאוד את הכנות שלך
והיכולת שלך להודות שקודם לא היית שם בשבילה. לפני שקראתי את ההודעה הזו, קראתי תגובה שלך להודעה אחרת ובה כתבת: "היא הלכה..." "היא מטופלת..." וכו' וזה מאוד צרם לי, אבל אחרי שקראתי את ה"וידוי" שלך - הכל נראה אחרת. בעלי לא מגיע איתי כמעט אף פעם והוא בכל זאת שותף מלא לטיפולים. הוא רוצה את זה לא פחות ממני, אבל הרופא שלי מקבל אותי לפעמים ב-23:00 בלילה! מה הטעם לסחוב אותו איתי לבדיקה ועוד כשיש בבית ילד בן שנתיים? שיהיה לכם בהצלחה, ותזמין גם את אשתך לכתוב כאן.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה