בדיקת זרע.
אבן אחת החליטה להתנחל אצלי בכליה הימנית, מסרבת להיפרד ממנה כמו סוס טרויאני אכזרי ועיקש במיוחד, שום תוכנת אנטי וירוס או אנטי ספיי לא מצליחות להוציא אותה משם. אז הלכתי ל"רופא" (זה מה שצריך לעשות כשכואב לא?). "כואב לך שאתה משתין?, צריך לעשות בדיקת דם, אולטרסאונד, שתן, וזרע" "זרע?" "תלך עם הטופס לפקידות והן כבר יסבירו לך מה לעשות". כך זה התחיל, בדיקת זרע שתקבע אם הערמונית שלי "מודלקת". עם בדיקות דם, שתן, ואולטרסאונד אין לי בעיה, אבל לחשוב על עצמי בשירותים ציבוריים מביא ביד לתוך כוס מפלסטיק? זה משפיל במיוחד! ,במיוחד שעוד אין לי מידע ברור בנוגע למיקום, שעה, ודרכי פעולה. החלטתי שטלפון הוא מכשיר לפחדנים אמנם, אך הוא יכול לחסוך מבוכה מסוימת הנובעת מתהליכים כאלו מבישים. אז הרמתי טלפון לפקידת מכבי שישובה ליד אוזניות ומחשב במשרד ממוזג באיזה בניין גבוה כזה. " אה שלום אה...אמרו לי לעשות אה...בדיקת זרע, איפה עושים את זה?" "איזה בדיקה?" מקשה עליי המוקדנית בכוונה. "אה זרע נו את יודעת..." "כן ,אתה צריך לפנות לסניף שלך עם הטפסים". אז הגעתי לסניף, עם שטיחים כחולים, ומכונה של מים עם כוסות מפלסטיק, ועוד מכונה כתומה מפלסטיק, שנותנת מספרים על נייר חלק במיוחד, פקידה אחת מצחקקת מול איש מבוגר ועוד אחת מתעסקת עם הפקס. אחרי 2 דקות אני מתיישב מול הפקידה המצחקקת ומושיט לה את הטפסים. "צריך לעשות כמה בדיקות איפה עושים את זה?" "מה זו הבדיקה הזו (sperm )?" "זרע" "אה" ומאותו רגע נמחק החיוך לחלוטין מפניה של הפקידה לטובת פרצוף חסר הבעה, לא צוחקת ,לא כועסת, לא עצובה,לא שמחה, פרצוף רובוט!. "תיכף נברר" מודיעה לי פוקר פייס. אחרי 5 דקות היא מקריאה לי טופס מיוחד שקיבלה בפקס. " יש להתנזר 5 ימים לפני הבדיקה, אך לא יומיים לפני, ביומיים שלפני מותר, אך אסור..." ואני חושב לעצמי, מה קורה פה? "זו לא בדיקת פוריות!" אני מודיע לה. "אה... אז תלך פשוט ככה וזהו", ואז היא נותנת לי כוס מפלסטיק ואומרת לי "אתה לא חייב לעשות את זה שם! אפשר שעה לפני בבית". "בבית" היו אנשים, ולכן ירדה האפשרות הזו מהפרק. אז הגעתי לאיפה שצריך, וניגשתי לפקידת הקבלה שהייתה צעירה כוסית עם חזה בדיוק כמו שאני אוהב, וכשהגיע תורי היא הסתכלה עליי בזלזול כזה ולקחה את הטפסים, ואחרי שהיא החתימה אותם, היא שלחה אותי "למעלה" שם עמדנו בתור אני ועוד 3 אנשים כמו בתור לחיסונים בבק'ום. ואז הגיע תורי! הנה אני ניצב מול אישה זקנה , שנראית מקסימום כמו דודה שנותנת עוגיות, משקפיים ענקיים מכסים לה את הפנים, וחיוך מסורתי מרוח על שפתיה. אני מגיש לה את הטפסים והיא נותנת לי כוס פלסטיק ואומרת לי "אני צריכה את כל הכמות". ואני קצת מבולבל שואל "מה עכשיו?" "כן! אתה הולך לשירותים אתה יודע, וחוזר עם זה" אז הלכתי לשירותים הציבוריים שמשותפים לגברים ונשים, ומצאתי פתקים גדולים תלויים על דלתות התאים ועליהם רשום . "נא לא לשכוח לנעול את השירותים מבפנים!" כבר דמיינתי לי בראש את כל המקרים המצערים שקרו שם לפני ואשר הובאו לידיעת ההנהלה. אז נכנסתי לתא השירותים וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו זו הדודה הזקנה הזאת ,ולא עמד לי בכלל, שלא נדבר על מה שהייתי אמור לעשות. אז ירדתי למטה כמו איזה סוטה והסתובבתי ליד ההיא עם השדיים היפים שהחתימה לי את הטפסים, מנסה להכניס לי אותה לראש ו"לצרוב" אותה שם לפחות ל 10 דקות הבאות. אבל הייתי מרוכז כל כך במחשבה הזו ש"אני פשוט סוטה", ותיכף תבוא משטרה ותתחיל לתחקר אותי, ולאסור אותי, ולזרוק אותי לתא כלא עם אסירים, שיאנסו אותי בלילה, שפשוט לא הצלחתי ב"משימה" שלי. ואז כתגובת נגד פיתח המוח שלי מעין נוגדן למחשבה השלילית הזו בדמות משפט כזה "הבריאות חשובה יותר מהכול ולשם כך אתה מחויב למלא את כוס הפלסטיק הזו בשפיך, וכל האמצעים כשרים". וכך צצו המחשבות השליליות כמה פעמים ודוכאו מיד על ידי "הנוגדן". וזה עבד!. כשעליתי לשירותים נזכרתי רק במבט המזלזל הזה של הפקידה עם השדיים, ומיד השפרצתי לתוך הכוס הזו, וזה היה די קשה "לקלוע" כי היו לי 2 אפשרויות או: לשפשף רגיל בזוית 90 מעלות שהזין במצב אופקי נורמאלי, ואז זה כמו ממטרה, מתפזר לכל הכיוונים, וצריך לנסות ולאסוף את זה במין דרך שמזכירה את המשחק חוף הזה, מטקות, הווה אומר לחכות למה שבא מלמעלה ופשוט להניח את הכוס בזוית הנכונה ולאסוף את השפיך לתוך הכוס, שזו דרך מהנה אולי אך מסוכנת, אם הייתי מפספס קצת הייתי נקלע למצב בעייתי,וזאת מכיוון שהזקנה אמרה בפירוש "אני צריכה את כל הכמות". אז בחרתי בטקטיקה הבטוחה יותר אך מהנה פחות ואני אסביר, תוך כדי השפשוף משכתי אותו קצת כלפי מטה והצמדתי את הכוס אליו,זה קצת כאב להשפריץ תוך כדי התנוחה הזו, וגם האצבעות השתפשפו קלות בחלק הפנימי של הכוס פלסטיק אך הכול למען מטרה טובה (בריאות). אז בסוף סגרתי את הפקק ושמתי את כוס הפלסטיק בתיק ויצאתי ככה לעבר הזקנה, כשהזין שלי עדיין קצת בולט מהמכנסיים, אבל לא הייתה לי סבלנות לחכות לו שירד, רציתי כבר לעוף משם. למזלי לא היה תור, ואני הוצאתי את הכוס ושמתי לזקנה על השולחן, והייתי כל כך מבויש וחסר ביטחון, ורק חיכיתי לאישור שלה שיגיד שאני משוחרר ויכול ללכת. והיא בכוונה כאילו כדי לענות אותי לא אמרה כלום. אז שאלתי "בסדר?" והרגשתי כל כך מטומטם "בסדר?" מה בסדר? אני צריך שתמחל לי עכשיו על זה שהבאתי ביד והיא יודעת את זה?. אבל זה מה שיצא לי מהפה. הזקנה הנהנה, ואני ברחתי בהרגשה שהשארתי שם משהו נורא חשוב, היה לי פתאום כל כך קשה להשאיר את "זה" שם, פתאום איזה אינסטינקט קדמוני דחף אותי לחזור לשם ולקחת את "זה" בחזרה. אבל ההרגשה הזו עברה ברגע הראשון שעליתי על האופנוע, לעבר מרפאת בדיקות השתן, ושם הושטתי את הטופס בגאווה לפקידה ודרשתי כוס מפלסטיק. "מה זה הבדיקה הזו ספירם אתה יכול לתת את זה עכשיו?" שאלה אותי הפקידה. "לא, כבר עשיתי את זה". (הפקידה מנסה להתרכז) "אבל מה זה ספירם?" "עשיתי את זה כבר נו..." "טוב בסדר". ואז הלכתי לעבודה וחזרתי, וכל היום הפקידה הזו נתקעה לי בראש "מה זה ספירם?" וכמה שניסיתי "להוציא אותה מהמערכת" לא הצלחתי. אז הבאתי עוד הפעם ביד, כל כך בקלות ושאלתי את עצמי "למה היא לא זו שהושיטה לי את הכוס מפלסטיק כדי למלא אותה בשפיך חם ?". וחשבתי לכתוב מכתב למנכ'ל מכבי ולהודיע לו רשמית על המלצותיי החמות בנוגע לחילופי תפקידים בין 2 פקידות שהתוודעתי אליהם היום. אבל היה נראה לי ששלב הנימוקים ילקה בחסר מבחינת הניסוח , זאת אומרת הטיעונים שלי ברורים ונהירים לא רק לי אלא לכל גבר, אך מה עם המנכ'ל? ומה אם זו מנכ'לית? , סביר להניח שהיא תתבע אותי על הטרדה מינית, ואז תבוא משטרה ותכניס אותי לכלא ובלילה יבואו אסירים ו....
אבן אחת החליטה להתנחל אצלי בכליה הימנית, מסרבת להיפרד ממנה כמו סוס טרויאני אכזרי ועיקש במיוחד, שום תוכנת אנטי וירוס או אנטי ספיי לא מצליחות להוציא אותה משם. אז הלכתי ל"רופא" (זה מה שצריך לעשות כשכואב לא?). "כואב לך שאתה משתין?, צריך לעשות בדיקת דם, אולטרסאונד, שתן, וזרע" "זרע?" "תלך עם הטופס לפקידות והן כבר יסבירו לך מה לעשות". כך זה התחיל, בדיקת זרע שתקבע אם הערמונית שלי "מודלקת". עם בדיקות דם, שתן, ואולטרסאונד אין לי בעיה, אבל לחשוב על עצמי בשירותים ציבוריים מביא ביד לתוך כוס מפלסטיק? זה משפיל במיוחד! ,במיוחד שעוד אין לי מידע ברור בנוגע למיקום, שעה, ודרכי פעולה. החלטתי שטלפון הוא מכשיר לפחדנים אמנם, אך הוא יכול לחסוך מבוכה מסוימת הנובעת מתהליכים כאלו מבישים. אז הרמתי טלפון לפקידת מכבי שישובה ליד אוזניות ומחשב במשרד ממוזג באיזה בניין גבוה כזה. " אה שלום אה...אמרו לי לעשות אה...בדיקת זרע, איפה עושים את זה?" "איזה בדיקה?" מקשה עליי המוקדנית בכוונה. "אה זרע נו את יודעת..." "כן ,אתה צריך לפנות לסניף שלך עם הטפסים". אז הגעתי לסניף, עם שטיחים כחולים, ומכונה של מים עם כוסות מפלסטיק, ועוד מכונה כתומה מפלסטיק, שנותנת מספרים על נייר חלק במיוחד, פקידה אחת מצחקקת מול איש מבוגר ועוד אחת מתעסקת עם הפקס. אחרי 2 דקות אני מתיישב מול הפקידה המצחקקת ומושיט לה את הטפסים. "צריך לעשות כמה בדיקות איפה עושים את זה?" "מה זו הבדיקה הזו (sperm )?" "זרע" "אה" ומאותו רגע נמחק החיוך לחלוטין מפניה של הפקידה לטובת פרצוף חסר הבעה, לא צוחקת ,לא כועסת, לא עצובה,לא שמחה, פרצוף רובוט!. "תיכף נברר" מודיעה לי פוקר פייס. אחרי 5 דקות היא מקריאה לי טופס מיוחד שקיבלה בפקס. " יש להתנזר 5 ימים לפני הבדיקה, אך לא יומיים לפני, ביומיים שלפני מותר, אך אסור..." ואני חושב לעצמי, מה קורה פה? "זו לא בדיקת פוריות!" אני מודיע לה. "אה... אז תלך פשוט ככה וזהו", ואז היא נותנת לי כוס מפלסטיק ואומרת לי "אתה לא חייב לעשות את זה שם! אפשר שעה לפני בבית". "בבית" היו אנשים, ולכן ירדה האפשרות הזו מהפרק. אז הגעתי לאיפה שצריך, וניגשתי לפקידת הקבלה שהייתה צעירה כוסית עם חזה בדיוק כמו שאני אוהב, וכשהגיע תורי היא הסתכלה עליי בזלזול כזה ולקחה את הטפסים, ואחרי שהיא החתימה אותם, היא שלחה אותי "למעלה" שם עמדנו בתור אני ועוד 3 אנשים כמו בתור לחיסונים בבק'ום. ואז הגיע תורי! הנה אני ניצב מול אישה זקנה , שנראית מקסימום כמו דודה שנותנת עוגיות, משקפיים ענקיים מכסים לה את הפנים, וחיוך מסורתי מרוח על שפתיה. אני מגיש לה את הטפסים והיא נותנת לי כוס פלסטיק ואומרת לי "אני צריכה את כל הכמות". ואני קצת מבולבל שואל "מה עכשיו?" "כן! אתה הולך לשירותים אתה יודע, וחוזר עם זה" אז הלכתי לשירותים הציבוריים שמשותפים לגברים ונשים, ומצאתי פתקים גדולים תלויים על דלתות התאים ועליהם רשום . "נא לא לשכוח לנעול את השירותים מבפנים!" כבר דמיינתי לי בראש את כל המקרים המצערים שקרו שם לפני ואשר הובאו לידיעת ההנהלה. אז נכנסתי לתא השירותים וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו זו הדודה הזקנה הזאת ,ולא עמד לי בכלל, שלא נדבר על מה שהייתי אמור לעשות. אז ירדתי למטה כמו איזה סוטה והסתובבתי ליד ההיא עם השדיים היפים שהחתימה לי את הטפסים, מנסה להכניס לי אותה לראש ו"לצרוב" אותה שם לפחות ל 10 דקות הבאות. אבל הייתי מרוכז כל כך במחשבה הזו ש"אני פשוט סוטה", ותיכף תבוא משטרה ותתחיל לתחקר אותי, ולאסור אותי, ולזרוק אותי לתא כלא עם אסירים, שיאנסו אותי בלילה, שפשוט לא הצלחתי ב"משימה" שלי. ואז כתגובת נגד פיתח המוח שלי מעין נוגדן למחשבה השלילית הזו בדמות משפט כזה "הבריאות חשובה יותר מהכול ולשם כך אתה מחויב למלא את כוס הפלסטיק הזו בשפיך, וכל האמצעים כשרים". וכך צצו המחשבות השליליות כמה פעמים ודוכאו מיד על ידי "הנוגדן". וזה עבד!. כשעליתי לשירותים נזכרתי רק במבט המזלזל הזה של הפקידה עם השדיים, ומיד השפרצתי לתוך הכוס הזו, וזה היה די קשה "לקלוע" כי היו לי 2 אפשרויות או: לשפשף רגיל בזוית 90 מעלות שהזין במצב אופקי נורמאלי, ואז זה כמו ממטרה, מתפזר לכל הכיוונים, וצריך לנסות ולאסוף את זה במין דרך שמזכירה את המשחק חוף הזה, מטקות, הווה אומר לחכות למה שבא מלמעלה ופשוט להניח את הכוס בזוית הנכונה ולאסוף את השפיך לתוך הכוס, שזו דרך מהנה אולי אך מסוכנת, אם הייתי מפספס קצת הייתי נקלע למצב בעייתי,וזאת מכיוון שהזקנה אמרה בפירוש "אני צריכה את כל הכמות". אז בחרתי בטקטיקה הבטוחה יותר אך מהנה פחות ואני אסביר, תוך כדי השפשוף משכתי אותו קצת כלפי מטה והצמדתי את הכוס אליו,זה קצת כאב להשפריץ תוך כדי התנוחה הזו, וגם האצבעות השתפשפו קלות בחלק הפנימי של הכוס פלסטיק אך הכול למען מטרה טובה (בריאות). אז בסוף סגרתי את הפקק ושמתי את כוס הפלסטיק בתיק ויצאתי ככה לעבר הזקנה, כשהזין שלי עדיין קצת בולט מהמכנסיים, אבל לא הייתה לי סבלנות לחכות לו שירד, רציתי כבר לעוף משם. למזלי לא היה תור, ואני הוצאתי את הכוס ושמתי לזקנה על השולחן, והייתי כל כך מבויש וחסר ביטחון, ורק חיכיתי לאישור שלה שיגיד שאני משוחרר ויכול ללכת. והיא בכוונה כאילו כדי לענות אותי לא אמרה כלום. אז שאלתי "בסדר?" והרגשתי כל כך מטומטם "בסדר?" מה בסדר? אני צריך שתמחל לי עכשיו על זה שהבאתי ביד והיא יודעת את זה?. אבל זה מה שיצא לי מהפה. הזקנה הנהנה, ואני ברחתי בהרגשה שהשארתי שם משהו נורא חשוב, היה לי פתאום כל כך קשה להשאיר את "זה" שם, פתאום איזה אינסטינקט קדמוני דחף אותי לחזור לשם ולקחת את "זה" בחזרה. אבל ההרגשה הזו עברה ברגע הראשון שעליתי על האופנוע, לעבר מרפאת בדיקות השתן, ושם הושטתי את הטופס בגאווה לפקידה ודרשתי כוס מפלסטיק. "מה זה הבדיקה הזו ספירם אתה יכול לתת את זה עכשיו?" שאלה אותי הפקידה. "לא, כבר עשיתי את זה". (הפקידה מנסה להתרכז) "אבל מה זה ספירם?" "עשיתי את זה כבר נו..." "טוב בסדר". ואז הלכתי לעבודה וחזרתי, וכל היום הפקידה הזו נתקעה לי בראש "מה זה ספירם?" וכמה שניסיתי "להוציא אותה מהמערכת" לא הצלחתי. אז הבאתי עוד הפעם ביד, כל כך בקלות ושאלתי את עצמי "למה היא לא זו שהושיטה לי את הכוס מפלסטיק כדי למלא אותה בשפיך חם ?". וחשבתי לכתוב מכתב למנכ'ל מכבי ולהודיע לו רשמית על המלצותיי החמות בנוגע לחילופי תפקידים בין 2 פקידות שהתוודעתי אליהם היום. אבל היה נראה לי ששלב הנימוקים ילקה בחסר מבחינת הניסוח , זאת אומרת הטיעונים שלי ברורים ונהירים לא רק לי אלא לכל גבר, אך מה עם המנכ'ל? ומה אם זו מנכ'לית? , סביר להניח שהיא תתבע אותי על הטרדה מינית, ואז תבוא משטרה ותכניס אותי לכלא ובלילה יבואו אסירים ו....
