בדילמה -זה נורמלי?

joy6991

New member
בדילמה -זה נורמלי?

יש לנו ילד מקסים. אך לצערי, המוקפאים נגמרו (לידה שקטה אחת וטיפול נוסף שלא צלח)....כעת, אנו לקראת הליך נוסף, ככל הנראה מתורמת אחרת.
יש לי חששות...האם זה בסדר, שהילד/ה הנוסף/ת לא יהיה אח מלא לילד שלי? האם הוא יהיה מאוד שונה ממנו, הן במראה והן באופי? האם זה יפריע לנו? הסביבה תגיב? הילד שלי יסבול מזה?
אני מאוד מתלבטת וחוששת. אולי זה אנוכי לחשוב כך? אולי אני פשוט צריכה לדאוג שלילד שלי יהיה אח או אחות, שיהיו יחד וידאגו זל"ז?
אשמח לקבל תגובות של נשים שעברו את זה...תודה!
 
אז ככה... יכולה להגיד לך שגם לי יש את הדילמה מאחר וקיבלתי רק 3 עוברים והריתי מהשלישי. לגבי דמיון... אני והאחים שלי מאותם ההורים ובכלל לא דומים... אני מניחה שהחשש הוא לא הדמיון החיצוני אלא החלק הגנטי, שתהרגי אותי למה אבל ממשיך ללוות כל הזמן ועולה וקופץ
אין לי תשובה...אצלי זאת תהיה האופציה היחידה.... וגם אצלך. אם חשוב לך עוד ילד זה מה שחשוב, כי את תהיי אמא של שניהם. וזה מה שתעבירי להם
איילת
 

joy6991

New member
תודה איילת אני באמת מסכימה עם זה שמה שאני

מרגישה, כך אעביר זאת לבן שלי.
 

שושה669

New member
אני בדעה שהכל בראש שלנו

הכל תלוי באיך אני מתיחסת לזה
אם אני מקבלת את זה כדבר טבעי וכסמן חיצוני בלבד כך גם הילד יקבל את זה.
היום המחקרים החדשים מראים שהגנטיקה זה דבר אחד אבל מה שמפעיל אותה זה המידע שאת מכניסה לילד .
מה את חושבת איך את מתיחסת לזה זה מה שקובע.
אם שם יש לך פרצה ואת רוצה עוד ילד כדאי לך לטפל בזה כי כמו שאיילת אמרה זו כרגע האופציה היחידה.
אני יכולה לומר לך שכאשר התחלתי את התהליך הייתי בהיסטריה לדעת מי התורמת, היה לי מאוד חשוב לראות איך היא נראת להבין את הרקע שלה. היה לי חשוב שהיא תיהיה כההת עור כמוני וגבוהה
רצה הגורל והדברים השתנו, ירדתי מתורמת ידועה והתורמת שלי ממש לא כהה.
שורה תחתונה אני רוצה להיות אמא לילדות בריאות !
ונראה לי שזה מה שאת רוצה גם עוד ילד. מה הוא יחשוב איך הוא ירגיש זה בהתאם למה שאת תרגישי ואלו תכנים את תכניסי לו.
גם אותי לא עוזב הקטע הגנטי אבל מתרכזת במה חשוב לי הגנים או האמהות.
בהצלחה גדולה
שושה
 

joy6991

New member
תודה שושה, מאוד חשוב לי לשמוע

מכן, בעלות הנסיון, כי אנחנו עוברות אותו תהליך בין אם רגשי ובין אם אחר. תודה
 

פנדה30

New member
ברור שזה נורמאלי

לי יש גדול מביציותיי, וקטנה - מתרומה.
זו הייתה חתיכת התלבטות.
צוחקים עליי שהם לא דומים לי, שהוא לא דומה לי אבל היא כן, שהיא דומה לי וגם הוא, שהם ממש דומים, כל הוריאציות האפשריות.
כבר כתבתי בעבר, ואכתוב שוב- אצלי, לפחות, זה שם תמיד, העובדה שהיא מתרומה. בעיקר סביב מחלות (והיא רק בת שנה...כל השנה הזו הייתה מלאת מחלות לצערי).
אבל האהבה שלי אליה- בדיוק כמו אליו.
היא שלי, והיא אחותו המלאה, גם אם היא שונה ממנו באופי (ברור שהיא שונה ממנו באופי! היא כולה עטופה בוורוד ;- )... סתם, ברצינות- גם אחים הכי ביולוגיים שיש שונים זה מזה באופי!).

בקיצור, רוצה לומר- הדילמה טבעית, הגיונית, וגם אם אנוכית- זכותך וחובתך.
אבל זה שווה הכל.
ואני תמיד אומרת, איזה מזל שיש לנו את האפשרות להרות מביציות של תורמות.

שיהיה בהצלחה.
אם תרצי גם במסר, בשמחה.
 

עוגי555

New member
פנדה


 

ענבלית70

New member
אצלי זו לא דילמה

הראשונה מביצית שלי ותרומת זרע. עכשיו ניסיונות לילד נוסף עם תרומה כפולה כשהזרע שונה . זה הדבר האחרון שאני חושבת עליו (שלא לומר כלל לא חושבת עליו). זה לא שאני לא מבינה את החששות שלך, אבל עבורי כל הפן הגנטי חסר משמעות.. עבורנו הם יהיו אחים מלאים.
 
לי ממש אין שום התלבטות בנושא

יש לי עוד מספר עוברים, אבל אם לא יתפתח מהם היריון, אני אקח תורמת אחרת. הגנטיקה לא משנה לי. בהחלט לא חשוב לי אם הם יהיו אחים או חצי אחים או אפילו לא אחים בכלל בהגדרה גנטית. הם יגדלו ביחד ויהיו אחים לכל דבר.
 
למעלה