בדיחה מצחיקה

[מאליו יובן]

בודאי שכן

מעשה פסל מיכיהו למשל נעשה למען ה'. מעשה פילגש בגבעה עצמו כמובן שלא נעשה בשם התורה אבל המשכו, מלחמת האחים האבסורדית והנוראית בודאי שכן. מקרה בת יפתח נעשה כנדר. מעשה חטא העגל. קורח ועדתו. את השאלות ההסטוריות אני משאיר להסטוריונים. בזכותך נערתי את האבק מעל ספרו, המאוד מומלץ לכל מי שמתענין בתקופה, של ההסטוריון ישראל בן שלום "בית שמאי ומאבק הקנאים נגד רומי" וזה מה שיש לו לומר על הנושא.

 

[enigma4u]

מחלוקות בתלמוד

צריך לזכור גם שחלק מהתורה שבע"פ נשמרה בחיי היום יום, לא צריך לשנן מה מברכים על לחם או מה מברכים על לפת כשעושים זאת כל יום. יש מחלוקת ממתי קוראים את שמע, איך יתכן שקריאת שמע שקוראים אותה יום יום מזמן קבלת התורה יש בה מחלוקת? האם אין מסורת לזמן קריאת שמע? מתוך המליונים שנוכחו במעמד הר סיני אין אפילו עדות אחת המספרת מתי ניתנה התורה, מי נתן אותה, היכן ניתנה, באיזה שפה נכתבה, בכל אלה יש מחלוקת בתלמוד. איך יתכן שפרטים חשובים אלו נשכחו. בנצרות מסופר על ישו שהאכיל לעיני המון העם 5,000 איש מכיכר לחם וכמה דגים וכולם יצאו שבעים, האם סיפור זה אמיתי מכיוון שכך כתוב בברית החדשה.

 

[I S A A K]

טעות-תשובות

הגמרא שלנו אפילו שידוע הכל היא מבררת את הכל. וכי לפני שביררו את הסוגיות התנאים והאמוראים האם לפני כן לא הניחו תפילין ?לא שמו ציצית? לא קראו קריאת שמע ?הרי במעמד הר סיני עשו זאת. אומר הרמב''ם עשו כל זאת--להעמיד את דבריהם בדרך בירור לכן שואלת הגמרא מאימתי קוראין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתןוהגמרא שואלת: ''תנא היכא קאי'' אתה מתחיל ''מאימתי קוראין''מי אמר שצריך לקרוא בכלל קריאת שמע? למה? – בשביל שנדע שכל מה שאנחנו עושים יש לו מקור בתורה הקדושה שנאמר: בשכבך ובקומך ואחר כך בתורה שבעל פה מסבירה את כל מה שקבלנו מהר סיני. אצלנו מבררים כל דבר.אבל לא ברחוב ולא בלוגיקה המתקדמת – במקור בלבד

 

[G0VERN0R]

אני חושב שהספקנות היא מעלה גדולה

שנבונים ניחנו בה. והדבר החמור ביותר זה העניין של ושמעת לכל אשר יורוך שאם יאמרו לך על שמאל שהוא ימין וימין שהוא שמאל תאמין, ולמה? מכיוון שהשבתאות והנצרות נולדו רק בגלל זה. מכיוון שבתאי צבי כתלמיד חכם ברגע שבא לבני קהילתו וישב והלהיב אותם ואמר להם כך וכך, והם לא פיקפקו כי הם חונכו לושמעת ככל אשר יורוך. ישו, גם באותה שיטה. אם היו מפקפקים לא הייתה נולדת הנצרות.

 

[אופירA]

התורה אינה חסרת אונים

היא הסבירה לנו בדיוק כיצד לנהוג במקרה של נביא או חולם חלום, שאומר דברי נבואה (או מלהיב), ומתקיימים דברי הנבואה שלו (מה שיותר מלהיב). אם הוא מגדולי התורה שבדור - יש לשמוע לו גם אם אומר על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין. עד שמגיעים לשינוי של הלכה אחת בתורה. ברגע שהוא מבטל חלק קטן מהתורה - אין לשמוע לו. ברגע שהוא אומר לכפור באלוקים - אין לשמוע לו. יש לנו מדד מתי לשמוע ומתי לא לשמוע. למה לשמוע ולמה לא לשמוע. ההתלהבות משכה את אנשי שבתאי צבי. כאשר הוא התברר לכל הדעות כנביא שקר ומטעה - כל אלו שהלכו אחריו בעקשנות זה נבע מכך שהם התקשו לוותר על האגו שלהם, ולהודות שהם טעו. הם הלכו אחרי היצר הרע, ולא בגלל שהם צייתו ולא פקפקו. דווקא אם היו מצייתים לגדולי התורה האחרים שבדור, שקבעו שהוא נביא שקר - לא היו נמשכים ליצר הרע שלהם. עובדה שרוב היהודים לא הלך אחרי שבתאי צבי. רוב היהודים לא הלך אחרי יש"ו. אז איך הרוב ידע לא ללכת אחריהם? האם הרוב היה הספקנים שאינם מאמינים לגדולי הדור? להיפך.

 

[enigma4u]

העובדה היא

שרוב היהודים כן הלכו אחרי שבתאי צבי.

 

[אופירA]

הכוונה היא - לאחר שנתאסלם

לאחר שהתברר ללא ספק, שהוא משיח שקר. ציטוט מויקיפדיה: "התאסלמותו של שבתי צבי הכתה בתדהמה את העולם היהודי, וגרמה לרוב מאמיניו לזנוח את האמונה בו". עניין שבתאי צבי היה ניסיון גדול מאוד לעם היהודי. בתחילה טעו בו (לא כל גדולי הדור, כמובן), אך בסופו של דבר התבררה מהותו. יש תהליך של בירור האמת, שלוקח זמן. גם בר כוכבא נחשב תחילה כמשיח, עד שהתברר שהוא לא. העובדה שתהליכים כאלו מבלבלים ולוקחים זמן לברר את האמת - אינה מביאה למסקנה שהנכון הוא לפקפק ולא להאמין לגדול התורה שבדור, גם אם אומר על ימין שהוא שמאל וכד'. כי אם מפקפקים - אין שום דרך לברר את האמת ולדעת את התורה. כל מי שאינו יודע תורה, יפקפק במה שאומר גדול הדור ויבין את התורה מדעתו? ברור שכך לא תהיה שום תורת אמת. לעומת זאת, אם לא מפקפקים ונותנים אמון בגדול הדור, בסופו של דבר אם מדובר בטעות - הטעות מתבררת והתורה נשמרת. לא קל, לא פשוט, אבל כמובן שהפיתרון אינו להפסיק לשמוע בקול גדולי התורה ולהתחיל "להבין את התורה על דעת עצמי".......

 

[באהבה1]

../images/Emo45.gifאת צריכה להיות גדולת הדור

 

[מאליו יובן]

שאלה טובה, הדוגמא קצת פחות

דוקא הדוגמא שהבאת אינה מוצלחת מכיון שלא מדובר במצוה אלא בגבולות הזמן שלה. המצוה היא לקרוא קריאת שמע בשכבך ובקומך וברור שכעקרון כל יום אתה יכול לקרוא שמע כשקמת בבוקר או כשאתה הולך לישון ואתה מסודר. רובנו לא מתענינים אם מותר לקרוא קריאת שמע גם אם הולכים לישון ב 4 אחה"צ או ב 5 לפנות בוקר. השאלה חזקה יותר בנושאים כמו סדר הפרשיות בתפילין או הדיונים בגמרא על ארבעת המינים. לכאורה מדוע יש וכוח בגמרא על זהות ארבעת המינים, הרי הם ראו את הוריהם לוקחים את ארבעת המינים, והם ראו את סביהם וכן הלאה . בגמרא בברכות תמצא גם הצעות מוזרות לברכות, בעקר מר' יהודה, גם זה מעורר תמיהה, הרי בתקופתו (אמצע המאה השניה) כבר היו הברכות מתוקנות מאות שנים. התשובות לשאלות האלה שונות. בחלק מהמקרים חז"ל מנסים להראות שאפשר להגיע למה שמקובל מסורת מהכתובים עצמם או דרך ההגיון. במקרים אחרים מדובר במהגים שונים שמקורם אינו בהכרח מהלכות למשה מסיני ולעתים מדובר בפלפול תאורטי. אם הנושא מענין אותך חפש את הקדמת הרמב"ם לפירוש המשנה בגוגל. הטקסט כולו נמצא ברשת באתר דעת.