בדיחה מצחיקה

[מאליו יובן]

בדיחה מצחיקה

בהודעה בפורום הובאה הבדיחה הזאת: מכירה את הבדיחה על משה בהר סיני? אלוקים אומר לו: "לא תבשל גדי בחלב אימו" ומשה שואל אותו: אתה מתכוון להפריד בין בשר וחלב? ואלוקים אומר - לא, לא תבשל גדי בחלב אימו. ומשה שואל: אתה מתכוון לחכות 6 שעות? ואלוקים אומר לא - לא תבשל גדי בחלב אימו. משה שואל: אתה מתכוון לשני כיורים ושני סטים של כלים? אלוהים מתייאש ואומר: אתה יודע מה, תעשה מה שאתה רוצה... =========== הבדיחה מצחיקה את מי שנדמה לו שהדתיים מאמינים שהתורה מצווה את כל הדברים האלה. האמת היא שהתורה אינה מצווה כלל וכלל לחכות 6 שעות בין בשר וחלב. התורה אינה מצווה על שני כיורים ושני סטים של כלים. היא אפילו אינה מצווה להפריד בין בשר וחלב.

 

[מאליו יובן]

אז מה התורה מצווה?

בתורה באמת כתוב "לא תבשל גדי בחלב אמו" בשלושה מקומות שונים והתורה שבע"פ מלמדת אותנו שהאיסור הוא על כל בהמה בבישול עם כל חלב. אסור לבשל בשר בחלב, אסור לאכול בשר שבושל בחלב ואסור להנות מתערובת כזאת.

 

[מאליו יובן]

רגע, אם זה מה שהתורה מצווה מאיפה שאר הצוויים?

אלה הרחקות שתקנו חז"ל, יש להקפיד עליהם בדיוק כמו איסורי התורה אבל לא לומדים אותם מהפסוק. למשל, כשחששו שיהיו מי שיתבלבלו בין בשר לעוף, גזרו שגם עוף אסור לבשל בחלב. (בתקופת יבנה לערך) תקנו גם לא לאכול בשר וחלב באותה ארוחה. מאוחר יותר (תקופת הראשונים) גם הגדירו מה המרחק בין ארוחה לארוחה (6 שעות לרוב המנהגים) בגלל שבשר וחלב מצויים במטבח אנחנו מנסים לייצר הרחקות ולהחזיק סטים שונים של כלים וכיורים נפרדים וכיו"ב.

 

[אופירA]

בתורה כתובים עוד צווים

התורה שבכתב נתנה בצמוד לתורה שבע"פ. בתורה שבע"פ נכתב: משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה. הם אמרו שלושה דברים: היו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה' (אבות פרק א משנה א). ליתר ביטחון, כדי שלא יהיו אי הבנות, ציוותה התורה שבכתב גם היא: ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך - תעשה. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל (דברים, י"ז, י-יא). אז עם כל הכבוד לבדיחה המזלזלת, אלוקים מסר את התורה - שבה כתוב 3 פעמים לא תבשל גדי בחלב אמו - לעם ישראל, יחד עם התורה שבכתב, על מנת שידרשו את התורה שבכתב ויקבעו את האמת האלוקית עפ"י כללי הלימוד של התורה, אותם נתן יחד עם התורה. הוא ממש לא חשש לטלפון שבור. הוא נתן כללים מאוד ברורים. כמו כן, הוא כתב בתורה שלו כמה וכמה וכמה פסוקים וצווים וכללים, וסמך על האינטליגנציה של לומדי התורה, שהם ידעו לראות את כל המכלול יחד, ולדעת את רצונו עפ"י כל הצווים והכללים וההוראות שניתנו להם במעמד הר סיני, בצירוף כל הבטחונות הדרושים שלא יהיה טלפון שבור במסירת המסורת, אפילו אם ייחרב הבית ותגלה השכינה ויילכו לגלות. ולפי ההוראות, למד עם ישראל שאלוקים רצה שלא יבשלו ולא יאכלו ולא ייהנו - לא גדי בחלב אמו, ולא גדי בחלב אחר, ולא פרה ולא ג'ירפה בכל חלב שהוא. ושיעשו גדרים והרחקות לנושא הזה, ויקבעו שגם עוף לא יבושל, ושכל מה שנוגע בדברים האלה (כולל הפה האוכל) יתרחק זה מזה לפי ההוראות שהורו מעבירי התורה במסורת.

 

[באהבה1]

../images/Emo194.gifתתקני אותי אם אני טועה

נקודת המחלוקת שלך עם מ"אליו יובן" היא שמי שאוכל עוף עם חלב עובר לא רק על איסור דרבנן אלא גם דאורייתא (לא תסור). נכון?

 

[אופירA]

אני מתעסקת עם הבדיחה, לא עם מאליו

אני מסבירה לבדיחה, שמלבד זה שהתושבע"פ באה עם התורה ביחד, והבהירה שהכוונה של הקב"ה היתה במפורש לכל העניינים שמתווספים לגדי ולאמאשלו, אלא שגם הסייגים וההרחקות, שחז"ל גדרו ע"י לימוד התושבע"פ, נקבעו מהתורה שהודיעה במפורש על סמכותם וחובתם לקבוע סייגים והרחקות. הוספתי על הנאמר, שגם לעשות סייגים והרחקות ולציית לעושיהם, הם ציווי שבתורה.

 

[לילית36]

שמעתי

שהסיבה להמתנה בין בשר לחלב הוא 6 שעות משום שזה הזמן שלוקח לבשר להתעקל בגוף, ובין חלב לבשר המתנה של שלוש שעות.

 

[אופירA]

ההלכה היא

שההמתנה בין חלב לבשר היא חצי שעה בלבד. ולפי שיטה מקבילה - 0 זמן, ויש להפריד ע"י לשטוף הפה והידיים ולאכול משהו שאינו בשר בין החלב לבשר (לחם וכד'), ולשתות גם כן להפרדה.

 

[באהבה1]

../images/Emo140.gifנשמה טובה

בין חלב לבשר לא צריך לחכות... רק לשטוף את הפה... נ.ב: מה פירוש "אני לא מאמינה באלוקים, ופוחדת ממנו פחד מוות"?

 

[מאליו יובן]

הסיבה פרוזאית הרבה יותר

בגמרא נגזר שלא לאכול בשר וחלב באותה ארוחה. בתקופת הראשונים, רצו לקבוע שיעור לזמן בין ארוחה לארוחה וקבעו 6 שעות בעיקר בגלל שנהגו שתי ארוחות שהמרווח ביניהן היה 6 שעות. בחלק מארצות אשכנז נהגו לאכול יותר ארוחות ושם קבעו 3 שעות וההולנדים אפילו נוהגים לחכות רק שעה אחת. למיטב ידיעתי הבשר מתעכל זמן דומה בספרד ובהולנד.

 

[לילית36]

אם כך

למה הפרש השעות בין חלב לבשר שונה.

 

[I S A A K]

לכל הדעות

אחרי אכילת חלבי די בהדחת הפה ומיד מותר לאכול בשר מה שאת מדברת זה על גבינות קשות ,ישנם גבינות שהעיכול שלהם לוקח הרבה זמן ועליהם כן צריך להמתין מספר שעות לפני שאוכלים בשר

 

[לילית36]

הנקודה היא

שאני כתבתי שבין בשר לחלב ממתינים 6 שעות מכוון שזה הזמן שלוקח לבשר להתעכל, ובין חלב לבשר פחות. מאלוי אומר שהזמן שנקבע הוא מאחר ועוברות 6 שעות בין הארוחות, ישנם מקומות שממתינים רק 3 שעות , מאחר ושם אוכלים יותר ארוחות. ואם כך ההפרש בין חלב לבשר היה צריך להיות זהה.

 

[I S A A K]

בבשר יש חשש שנשאר בין השניים,לכן זאת אחת

הסיבות שממתינים 6שעות לאחר מכן פג הטעם ,במוצרי חלב אין החשש הזה וכפי שאמרתי לך זה קשור גם לעיכול,החלב מתעכל מהר במעיים

 

[לילית36]

גם אני אמרתי שזה קשור לעיקול.

 

[לילית36]

בתגובתי הקודמת כתבתי שזה קשור לעיקול

 

[לילית36]

ומה בעניין עוף וחלב?

התנא יוסף מהגליל או מטבריה, לא זוכרת, לא כלל עוף באיסור גדי בחלב אימו.

 

[מאליו יובן]

בודאי שלא, איסור עוף בחלב אינו מהתורה

מדובר בהרחקה שנהגו בדרום הארץ, באיזור הגליל, איזורו של ר' יוסי הגלילי לא נהגו כך עד שנקבע הדבר, כנראה ע"י ביה"ד ביבנה או אולי קצת אחרי כן כביה"ד ישב באושה.

 

[לילית36]

אם אין איסור מן התורה

למה האיסור, גם ככה קשה להיות יהודי, למה להוסיף. ושוב איך זה מסתדר עם "לא תוסיפו ולא תגרעו"

 

[מאליו יובן]

כמו שכתבתי לעיל, הרחקות

תקנות וגזירות חז"ל. כבר הסברתי בעבר את המשמעות ההלכתית של לא תוסיפו ולא תגרעון, מדובר בהוספה או גריעה ממצוות התורה עצמן. אין איסור על תיקון תקנות, אחרת לעולם היה אסור לתקן חוק האוסר מעבר ברמזור אדום למשל.