בדידות
אני צריכה לכתוב את זה איפה שהוא. אני מרגישה ממש בודדה בימים האחרונים. יש לי 2 חברות טובות, אבל אחת מהן תמיד מין מרוחקת כזו, ואני יודעת שזה יישמע ממש ילדותי ודפוק ואגואיסטי, אבל... אני לא אוהבת את זה שאיכפת לה מ כ ו ל ם . אני מתכוונת, מאויבים שלי למשל, אם אני מתלוננת על האויבים שלי, אנשים שסתם מציקים לי כי משעמם להם ומנסים לרדת עליי ולדכא אותי בכל צורה ובכל מחיר, כשאני מתלוננת עליהם, היא תמיד אומרת שהם דווקא בסדר, ושהם בעצם טובים אבל יש להם בעיות בבית וצריך להבין אותם. למי איכפת לעזאזל מהבעיות בבית שלהם? לא לי, בכל מקרה, אם מישהו כל הזמן מנסה לדכא ולהעליב ולהשפיל אותי בכל מחיר, זה בכלל לא גורם לי לרחם על הבעיות בבית שלו. האמת היא שאני גם די נקמנית. אבל רק לאנשים שעשו לי משהו, כמובן, אני אף פעם לא אתחיל סתם להציק לילדים מסכנים שלא עשו לי כלום. בכל מקרה, זה מה שמעצבן בחברה הזאת שלי, ולפעמים כל העודף רגישות ורגשנות שבה מחליא אותי, עד כמה קר ומגעיל שזה יכול להישמע, אבל יש גבול לרגישות. בסדר, אז היא מזל דגים וכל זה, אבל... בכל מקרה. החברה השנייה שלי. היא ממש בסדר. אבל בימים האחרונים אנחנו יותר מתרחקות בגלל שרוב הקשר שלנו הוא טלפוני למרות שהיא לומדת בשכבה שלי, פשוט, בהפסקות היא תמיד עם ילדה אחת שתמיד מציקה לי ושאני שונאת, אז אני מעדיפה לא להיות שם. ובקשר לטלפון, אמא שלי ממש רבה איתי רציני בגלל כל השיחות הארוכות בטלפון עם אותה חברה, אז אני לא יכולה לדבר איתה בטלפון ואנחנו מתרחקות. והחברה הראשונה שלי (הרגישה), היא גם תמיד שוכחת אותי מאחורה כשהיא עם חברות שלה, כאילו שהיא איתי רק מתי שהיא לא רוצה להיות לבד, למרות הרגישות שלה... אין לי חברה הכי טובה, מין חברת-נפש כזאת, אין לי בן אדם שהוא הכי קרוב אליי, וזה מעצבן. אני צריכה לפעמים בן אדם כזה, שתמיד ייתמוך בי ויהיה לצידי. טוב, בכל מקרה, כל ההתרחקות מהחברות האלו שלי גורמת לי להרגיש ממש לבד, ואני כרגע בריב עם אמא שלי, מה שתורם יופי להרגשת הבדידות, ואחותי, אחד הבני-אדם הכי קרובים אליי, בטיול שנתי של 3 ימים כרגע. מה שמעצבן באחותי, למרות שהיא קרובה אליי, זה... שהיא אחותי. אם היא הייתה חברה שלי זה היה משהו אחר, אבל איתה אני צריכה לגור כל הזמן, ולפעמים יש פה ושם ריבים מעצבנים כאלו של אחיות. ו... בן זוג?.. לא, ממש אין, וכבר התרגלתי לעניין הזה ממזמן. יש עכשיו סתם איזה אחד שמושך את תשומת לבי קצת, אבל זו סתם הידלקות מטומטמת כזאת, שגם גרמה לי לחשוב על משהו, בגלל שקודם לא שמתי לב אל אותו בן אדם, רק עכשיו, כשחשבתי על האפשרות של לשים לב אליו, גם שמתי לב לזה שהוא חמוד וכל הזבל הזה, אז זה גרם לי לחשוב על המזויפות שבעניין, כי רק עכשיו חשבתי על הרעיון של לשים לב אליו. חוץ מזה, הוא מהמאוד חמודים האלו, אלו שכולן דלוקות עליו תמיד, מה שעוד יותר מדכא וגורם לחשוב ``מה הסיכוי שהוא ישים לב דווקא אליי?`` סיכוי נמוך מאוד, אז זה סתם מדכא, אז מה אני צריכה את זה? סתם הידלקות מטומטמת ושטחית. פשוט הבעיה היא שכולם אומרים לי שיש לו אופי ממש טוב, בנוסף למראה החיצוני שלו, וזה מה שמעצבן בעיקר. טוב, לא איכפת לי ממנו, בכל מקרה. הייתי צריכה את ההשתפכות הקטנה הזאת כאן... אין לי עוד מקום לספר את הדברים האלו, ואיזה מקום יותר טוב ממקום שבו אנשים לא מכירים אותך בכלל? טוב... מקווה שלא איכפת לכם... flowr..
אני צריכה לכתוב את זה איפה שהוא. אני מרגישה ממש בודדה בימים האחרונים. יש לי 2 חברות טובות, אבל אחת מהן תמיד מין מרוחקת כזו, ואני יודעת שזה יישמע ממש ילדותי ודפוק ואגואיסטי, אבל... אני לא אוהבת את זה שאיכפת לה מ כ ו ל ם . אני מתכוונת, מאויבים שלי למשל, אם אני מתלוננת על האויבים שלי, אנשים שסתם מציקים לי כי משעמם להם ומנסים לרדת עליי ולדכא אותי בכל צורה ובכל מחיר, כשאני מתלוננת עליהם, היא תמיד אומרת שהם דווקא בסדר, ושהם בעצם טובים אבל יש להם בעיות בבית וצריך להבין אותם. למי איכפת לעזאזל מהבעיות בבית שלהם? לא לי, בכל מקרה, אם מישהו כל הזמן מנסה לדכא ולהעליב ולהשפיל אותי בכל מחיר, זה בכלל לא גורם לי לרחם על הבעיות בבית שלו. האמת היא שאני גם די נקמנית. אבל רק לאנשים שעשו לי משהו, כמובן, אני אף פעם לא אתחיל סתם להציק לילדים מסכנים שלא עשו לי כלום. בכל מקרה, זה מה שמעצבן בחברה הזאת שלי, ולפעמים כל העודף רגישות ורגשנות שבה מחליא אותי, עד כמה קר ומגעיל שזה יכול להישמע, אבל יש גבול לרגישות. בסדר, אז היא מזל דגים וכל זה, אבל... בכל מקרה. החברה השנייה שלי. היא ממש בסדר. אבל בימים האחרונים אנחנו יותר מתרחקות בגלל שרוב הקשר שלנו הוא טלפוני למרות שהיא לומדת בשכבה שלי, פשוט, בהפסקות היא תמיד עם ילדה אחת שתמיד מציקה לי ושאני שונאת, אז אני מעדיפה לא להיות שם. ובקשר לטלפון, אמא שלי ממש רבה איתי רציני בגלל כל השיחות הארוכות בטלפון עם אותה חברה, אז אני לא יכולה לדבר איתה בטלפון ואנחנו מתרחקות. והחברה הראשונה שלי (הרגישה), היא גם תמיד שוכחת אותי מאחורה כשהיא עם חברות שלה, כאילו שהיא איתי רק מתי שהיא לא רוצה להיות לבד, למרות הרגישות שלה... אין לי חברה הכי טובה, מין חברת-נפש כזאת, אין לי בן אדם שהוא הכי קרוב אליי, וזה מעצבן. אני צריכה לפעמים בן אדם כזה, שתמיד ייתמוך בי ויהיה לצידי. טוב, בכל מקרה, כל ההתרחקות מהחברות האלו שלי גורמת לי להרגיש ממש לבד, ואני כרגע בריב עם אמא שלי, מה שתורם יופי להרגשת הבדידות, ואחותי, אחד הבני-אדם הכי קרובים אליי, בטיול שנתי של 3 ימים כרגע. מה שמעצבן באחותי, למרות שהיא קרובה אליי, זה... שהיא אחותי. אם היא הייתה חברה שלי זה היה משהו אחר, אבל איתה אני צריכה לגור כל הזמן, ולפעמים יש פה ושם ריבים מעצבנים כאלו של אחיות. ו... בן זוג?.. לא, ממש אין, וכבר התרגלתי לעניין הזה ממזמן. יש עכשיו סתם איזה אחד שמושך את תשומת לבי קצת, אבל זו סתם הידלקות מטומטמת כזאת, שגם גרמה לי לחשוב על משהו, בגלל שקודם לא שמתי לב אל אותו בן אדם, רק עכשיו, כשחשבתי על האפשרות של לשים לב אליו, גם שמתי לב לזה שהוא חמוד וכל הזבל הזה, אז זה גרם לי לחשוב על המזויפות שבעניין, כי רק עכשיו חשבתי על הרעיון של לשים לב אליו. חוץ מזה, הוא מהמאוד חמודים האלו, אלו שכולן דלוקות עליו תמיד, מה שעוד יותר מדכא וגורם לחשוב ``מה הסיכוי שהוא ישים לב דווקא אליי?`` סיכוי נמוך מאוד, אז זה סתם מדכא, אז מה אני צריכה את זה? סתם הידלקות מטומטמת ושטחית. פשוט הבעיה היא שכולם אומרים לי שיש לו אופי ממש טוב, בנוסף למראה החיצוני שלו, וזה מה שמעצבן בעיקר. טוב, לא איכפת לי ממנו, בכל מקרה. הייתי צריכה את ההשתפכות הקטנה הזאת כאן... אין לי עוד מקום לספר את הדברים האלו, ואיזה מקום יותר טוב ממקום שבו אנשים לא מכירים אותך בכלל? טוב... מקווה שלא איכפת לכם... flowr..
flowr - אגב, למה אכפת לך מכל הקופות/קופים האלה? שיירקבו, פאק דם, למי אכפת מה הם אומרים/עושים. למה שהם יפריעו לך להיות עם חברות שלך?