בדידות.
מי היא אותה בדידיות? הקודרת כל כך? זו היא אשר אותך מכניסה אל תוך האש, צורבת את כל חלקי גופך. מנקה אותך אט אט מכל חלקי הזוהמה מצטברים על גוף עייף. כתבו על הבידידות שירה יפה, ספרות יפה, כתבו עליה כל כך הרבה, מהו השיגעון? להסחף על מערבלות אי וודאות? על האין סוף מרחבים? על תחתית שבה אין הופכין? בור ללא תחתית ,נסגרים עליך לוע המרטש כל חלקה בגופך?: זה מצחיק ומבדר לחשוב על קוף משכולל, שיש לו את הדיכאון המר, העצב המדכא, שותה ולוגם מתכריך המוות. לובש על עצמו שחרים, ומבכה על מה שהיה אז או כעת?, מתי יחלוף הסערה? אני בן 22 יש לי עבר רצוף בהרבה דברים נפלאים,
בו נראה: נסינות התאבדות: למעלה מ10, אישפוזים?: היו כמה, כמה פעמים עמדתי לסיים את החרא שנקרא החיים: 2 פעמים טיפול נמרץ, אז לשם מה אתה סוחף על גבך את הסל הגדול, החוויר, העז הזה, שמצחק למשמע קולות השבירה?: ליפול על צד הדרך, לבקש מקלט, לבכות על אשר אבד לו מכבר, למה? אני שואל? אני מדוכא, אני אומלל מיום שנולדתי, אם היו יכולים לתת לי הזמנות לא להיוולד, הייתי אומר ברכני בחוסר החיות, ותן לי לסיים את הסבל האין סופי, המגביר את חולשות הלהב, הצובע אותי בדם השחור המסריח של השתן הנצרב בתוך העור, למה בכלל? אנשים נולדים? אני אוהב את גבראל בלחסן, הוא כתב על היאוש הגדול, על המוות
המכה בעצלתיים, אט אט מכרסם בגוף המרקיב, יש משפט של משורר אוהב עלי בודלר " גוף זה שנפש אין בו מת בין המתים?" או " כמו כריש לצלל לשכחה" או מילותיו היפיות של אבדין " העובדה הפשוטה החותכת שאין לנו לאן ללכת" ואולי יש? מי יודע? : קיצור די לזיוני המוח הקודרים, העבשים, והשעממים, שאף אדם לא שם לב למה אני אומר, היאוש חזק יותר מן הנצח, והסוף תלוש יותר מן מה שנחשב למציאותי, היה טוב אני בטוח. ואם לא יש אמצעים להפגת הכאב, אולי כדור? שניים? אולי זריקה,? הרבה זמן לא לקחתי, אולי צריך לחזור לקחת, אולי אני יאשפז את עצמי. אני במילא מדרדר מרגע לדודלי, ממש שפוף, קיצור חפרתי, גמרתי, נגמרתי, וסיימתי.
