מירה יקרה
אינני יודעת היכן משתרעת בדידודך שכן אינך מפרטת, אבל יכולה אני להבינך שכן למרות החברים והמשפחה שעטפה אותי באהבה וחום הרגשתי בתחילת האבל בדידות איומה שרק עתה מתחילה אני לצאת ממנה...
הייתי מאוד רוצה לעודדך ולשתפך בנסיוני וודאי הרבה מחברי הפורום גם , אלא שאינני יודעת היכן להחל, ואם מסוגלת ורוצה את לשתף ולהשתתף, תאמרי אולי מילים, מילים, מנסיוני אוכל לאמר אך "לי זה עזר, יכולתי לאמר את אשר היה בליבי מבלי לחשוש...
הצתרפי לפודיום זה בחלט עשוי לעזור גם לך...
רחל
