בדידות חברתית
חזרתי לעבודתי ואני עובדת כבר שבועיים. רוב הצוות הוחלף פרט ל3 עובדים . העובדת בחנות נהייתה חברה של העובד הותיק והם כל היום פוצי מוצי ביחד-אז קשה לי להתחבר אליה ככה זה מרתיע אותי. יש עובדת גם שהתחילה לעבוד יום אחריי רוסיה אחד ממש חמודה. חשבתי נהיה חברות כי מצאה חן בעייני , רק שאני מרגישה שקשה לי לפתח איתה שיחה. היא גם בליינית כמו הרוב ואני לא. בהתחלה ממש רציתי להיות חברה שלה עכשיו אני מרגישה שהיא לא מתלהבת כמוני אולי אני מרתיעה אותה לא יודעת.. רק שהחוסר ההתלהבות שלה לדיבורים שלא קשורים לעבודה גורמת לי לא לרצות להיות חברה שלה. שמתי לב שזה ממש תופעה אצלי. אין לי בכלל חברות הייתה אחת ואני לא בקשר איתה כל כך כי אנחנו לא מתאימות לדעתי מבחינה אינטקטואלית . אי אפשר להתייעץ איתה בכלום , תמיד עונה "טוב" לכל דבר או "לא יודעת". אנחנו די דומות בדיבור עד שלא בא לי חברה כזאת. היא גם לא מתעניינת בי , אנו נפגשות אחת לכמה חודשים . היא גם קטנה כזאת בגודל , אני רוצה כאלה חברות שאני יקבל מהן השראה , שיהיה גם קצת אתגר, רצון לטפח עצמי, קצת תחרות איתה זה לא קיים . אני מרגישה שאולי גם לה חסר מיומנות חברתית למרות שיש לה חבורה של חברות שאגב לדעתי כולן נראות לא משהו חוץ מאחת שהיא בסדר. אני לא מרגישה התלהבות להיות איתן בחבורה . חוץ מחברה הזאת שאני בקשר איתה בעיקר במסנג'ר הייתה לי חברה בעבודה אם אפשר לקרוא לה חברה . היא הייתה ממש נחמדה אלי, נראית מצויין עם חבר וממש מתוקה שגילתה בי עניין בעבודה. רק שהייתי מציעה לה מדי פעם להיפגש מחוץ לעבודה היא היתה מתחמקת משום מה. אפילו לפני שבוע ניסיתי שוב והיא הריצה תירוץ שאין לה זמן כי היא כל הזמן עובדת בעבודתה החדשה. אחרי כמה פעמים שניסיתי אז לפני כשנה התפשרתי על קשר רק בעבודה ועכשיו גם היא לא עובדת שם ואני די מתוסכלת. אני מרגישה שאין מי שמעניינת אותי, מאתגרת רק זאת החמודה החדשה שחוסר העניין שלה בחברתי גורם לי גם להרים ידיים . אני לא יודעת אם יש בנות שמתאימות לי . אני לא טיפוס בלייני . אני מחפשת חברה שאוכל ללכת איתה מדי פעם לסרטים וקצת מהבית , מי שלא מעשנת ולא שותה. אך מצד שני לא מחוננת או מכוערת כי אני לא מצליחה להתחבר לאנשים כאלה. וכן יש לי בעיות במיומנות חברתית קשה לי לפתח שיחה. אני יכולה לדבר על העבודה אבל ברגע שמגיעה שיחה שהיא מחוץ לעבודה אני מרגישה שאני מתקשה לדבר ולפתח שיחה או משעממת. כמה שהייתי רוצה חברה או שתיים ללכת איתן לים . היתה תקופה שהייה לי מספיק כסף בחשבון לפני כשנה בערך והרגשתי הכי אומללה בעולם. שמה שווה הכסף הזה אם אין לי מה לעשות איתו בדיוק . אפילו אין טעם לקנות בגדים כי אין לאן ללכת איתם-אז הייתי מובטלת כמה חודשים. אני גם קצת שמנמונת ואין לי מוטיבציה שוב לרדת במשקל כי אני יודעת בוודאות שגם אם ארד במשקל מנסיון זה לא ישפר לי פלאים את הביטחון העצמי. מקסימום יתענינו בגופי ולא מעבר. אני רואה איך אני הולכת ותופחת שוב במשקל אבל אני עייפה כבר מנסיונות לרדת במשקל , אין מה שיניע אותי. אין אתגר כל כך אני מרגישה שאני קצת נואשת למצוא חברה וזה גורם לי להיות אדישה בקצוניות השנייה לבנות שלא מתלהבות להיות איתי בקשר . אז אני נסגרת וסובלת..
חזרתי לעבודתי ואני עובדת כבר שבועיים. רוב הצוות הוחלף פרט ל3 עובדים . העובדת בחנות נהייתה חברה של העובד הותיק והם כל היום פוצי מוצי ביחד-אז קשה לי להתחבר אליה ככה זה מרתיע אותי. יש עובדת גם שהתחילה לעבוד יום אחריי רוסיה אחד ממש חמודה. חשבתי נהיה חברות כי מצאה חן בעייני , רק שאני מרגישה שקשה לי לפתח איתה שיחה. היא גם בליינית כמו הרוב ואני לא. בהתחלה ממש רציתי להיות חברה שלה עכשיו אני מרגישה שהיא לא מתלהבת כמוני אולי אני מרתיעה אותה לא יודעת.. רק שהחוסר ההתלהבות שלה לדיבורים שלא קשורים לעבודה גורמת לי לא לרצות להיות חברה שלה. שמתי לב שזה ממש תופעה אצלי. אין לי בכלל חברות הייתה אחת ואני לא בקשר איתה כל כך כי אנחנו לא מתאימות לדעתי מבחינה אינטקטואלית . אי אפשר להתייעץ איתה בכלום , תמיד עונה "טוב" לכל דבר או "לא יודעת". אנחנו די דומות בדיבור עד שלא בא לי חברה כזאת. היא גם לא מתעניינת בי , אנו נפגשות אחת לכמה חודשים . היא גם קטנה כזאת בגודל , אני רוצה כאלה חברות שאני יקבל מהן השראה , שיהיה גם קצת אתגר, רצון לטפח עצמי, קצת תחרות איתה זה לא קיים . אני מרגישה שאולי גם לה חסר מיומנות חברתית למרות שיש לה חבורה של חברות שאגב לדעתי כולן נראות לא משהו חוץ מאחת שהיא בסדר. אני לא מרגישה התלהבות להיות איתן בחבורה . חוץ מחברה הזאת שאני בקשר איתה בעיקר במסנג'ר הייתה לי חברה בעבודה אם אפשר לקרוא לה חברה . היא הייתה ממש נחמדה אלי, נראית מצויין עם חבר וממש מתוקה שגילתה בי עניין בעבודה. רק שהייתי מציעה לה מדי פעם להיפגש מחוץ לעבודה היא היתה מתחמקת משום מה. אפילו לפני שבוע ניסיתי שוב והיא הריצה תירוץ שאין לה זמן כי היא כל הזמן עובדת בעבודתה החדשה. אחרי כמה פעמים שניסיתי אז לפני כשנה התפשרתי על קשר רק בעבודה ועכשיו גם היא לא עובדת שם ואני די מתוסכלת. אני מרגישה שאין מי שמעניינת אותי, מאתגרת רק זאת החמודה החדשה שחוסר העניין שלה בחברתי גורם לי גם להרים ידיים . אני לא יודעת אם יש בנות שמתאימות לי . אני לא טיפוס בלייני . אני מחפשת חברה שאוכל ללכת איתה מדי פעם לסרטים וקצת מהבית , מי שלא מעשנת ולא שותה. אך מצד שני לא מחוננת או מכוערת כי אני לא מצליחה להתחבר לאנשים כאלה. וכן יש לי בעיות במיומנות חברתית קשה לי לפתח שיחה. אני יכולה לדבר על העבודה אבל ברגע שמגיעה שיחה שהיא מחוץ לעבודה אני מרגישה שאני מתקשה לדבר ולפתח שיחה או משעממת. כמה שהייתי רוצה חברה או שתיים ללכת איתן לים . היתה תקופה שהייה לי מספיק כסף בחשבון לפני כשנה בערך והרגשתי הכי אומללה בעולם. שמה שווה הכסף הזה אם אין לי מה לעשות איתו בדיוק . אפילו אין טעם לקנות בגדים כי אין לאן ללכת איתם-אז הייתי מובטלת כמה חודשים. אני גם קצת שמנמונת ואין לי מוטיבציה שוב לרדת במשקל כי אני יודעת בוודאות שגם אם ארד במשקל מנסיון זה לא ישפר לי פלאים את הביטחון העצמי. מקסימום יתענינו בגופי ולא מעבר. אני רואה איך אני הולכת ותופחת שוב במשקל אבל אני עייפה כבר מנסיונות לרדת במשקל , אין מה שיניע אותי. אין אתגר כל כך אני מרגישה שאני קצת נואשת למצוא חברה וזה גורם לי להיות אדישה בקצוניות השנייה לבנות שלא מתלהבות להיות איתי בקשר . אז אני נסגרת וסובלת..
