בדידות ועצבות

vik40

New member
בדידות ועצבות

אני כבר שנתיים במשבר נפשי,אין לי מוטיבציה לקום מהמיטה הימים הקשים הם שישי ושבת.לפני שנתיים הכאתי את אבא שלי ואישפזו אותי בכפייה ומאז אני שבר כלי,כמעט ולא יוצאת מהבית,לא מבלה ואין לי מוטיבציה ללמוד .אני גרה בהוסטל ולא טוב לי שם.אני עובדת אחרה"צ ובערב בטלמרקטינג יש לי קצבה מביטוח לאומי. אני רוצה לשכור דירה ומחפשת שותף
 
האם יש לכם ליווי פסיכולוגי?

מה יגרום לדעתך לשינוי במצב? מה יעזור לך לצאת מהמצב הזה? אני חושבת שכרגע המקום הטוב עבורך יהיה ההוסטל בגלל הליווי הצמוד והעזרה ואולי תוך כדי תנסי לצאת יותר, אולי להיפגש עם המשפחה ולתקן את הקשר איתם.
 

אופירA

New member
מנהל
איך את מרגישה בעבודה

האם את יוצאת מהבית למקום העבודה, או עובדת מהטלפון במקום המגורים? אני מאמינה, לפי הפרטים שנתת, שיציאה למגורים עצמאיים תיטיב עם רוחך. תהיי זכאית גם לעזרה בשכר דירה ממשרד השיכון - אם תדרשי (אינך צריכה להצהיר על ההכנסה מעבודה חוץ מהקצבה). האם את מודעת לזכאות זו? האם יש לך עו"ס קבועה וטובה?
 

vik40

New member
ההרגשה בעבודה

ההרגשה בעבודה בבוקר במפעל המוגן לא טובה-משעמם ההרגשה בעבודה השנייה-טלמרקטינג טובה וזה לא מהבית בעלי המקום יודעים שאני גרה בהוסטל,אבל האנשים שעובדים איתי לא יודעים עלי את האמת וזה מבעס
 
למעלה