בדומיה

[SEARCHALL]

בדומיה

אתמול, התארח יאיר בינו בחוג של דודו ברזילי בגולדה. באותה הזדמנות, לימד את "בדומיה" של בועז כהן. ריקוד מעגל פשוט קליט ויפה. איך אומר סעדיה עמישי : לא צריך עוד חלק ועוד קטע ועוד פרק - פשוט!.

 

[קסם חלילית]

לפעמים לא צריך עוד חלק

ועוד קטע ועוד פרק.ולפעמים.............טוב שיש ומוסיף ענין

 

[בעז כהן]

תודה ליאיר בינו

אכן, "בדומיה" ריקוד פשוט קליט, עם צעדים המתלווים למילים היפות וללחן המקסים , וזו המטרה. לרקוד ולשיר בכייף. חבל רק שהריקוד איננו נחלת יותר רוקדים ויותר חוגים. אגב, לרבים מהריקודים אותם חיברתי ,למשל,"שיר לזאת הקטנה","שיר לכל עת","חברים","אם קשה ללכת אין דבר" ואפילו "ימים טובים", ישנם צעדים פשוטים וקליטים, המשתלבים בהרמוניה עם מילות השירים והלחנים היפים. לצערי, הם נרקדים בחו"ל, יותר מאשר בארץ, וחבל. האם מה שמדריכים מחפשים זה את "המורכב", "המוזר","השונה" המאתגר"?? להם ולאלהים פתרונים שבוע טוב

 

[יאיר בינו]

הקרדיט כולו שלך והעונג כולו שלנו

בועז ידידי, את הריקוד "בדומיה" לימדתי בחוג שלי "עונג שבת" בקיבוץ גניגר כבר לפני כמה חודשים. הריקוד התקבל בהתלהבות אצלנו בחוג, וגם בקרב המדריכים והיוצרים הרבים שמתארחים אצלנו באופן קבוע. עקב כך הצעתי ללמד את הריקוד בכל הרקדה בה ביקרתי בתקופה האחרונה, והריקוד כבר נלמד ונירקד במספר לא קטן של חוגים והרקדות, שהאחרונה שבהן היתה חוג הנוסטלגיה של משה תלם ושמעון מרדכי ברעננה. הריקוד הפשוט והיפה הזה מהווה איזון למבול הריקודים המורכבים החדשים שמציפים אותנו בזמן האחרון, והשיר הישראלי היפה הזה מתאים לאווירת ריקודי העם הישראלים בכל התקופות והזמנים (לכן לימדתי אותו גם בהרקדות נוסטלגיה וגם בהרקדות חדשות). אתה מוזמן לבוא להתארח אצלנו ב"עונג שבת" הקרוב ב-30.9.05 (החל מהשעה 17:00) ולטעום חוויה מסוג אחר.

 

[עשור שמעון]

בועז כהן - המדריכים מחפשים

ריקודים אשר לדעתם עונים על הפרמטרים הבאים: קלים אבל לא קלים מידי. מורכבים אבל לא מסובכים. בעלי אלמנטים מיוחדים אך שגרתיים. מוסיקה עריבה לאוזן אך לא מזרחית מידי. מוסיקה עריבה לאוזן אך לא אירופאית מידי. מוסיקה שתהיה ישראלית, עם אלמנטים אירופיים בגוון מזרחי, עם רמז לצליל ים תיכוני ורצוי יווני. רצוי שהזמר יהיה יהורם גאון, שלמה ארצי, חיים משה ו/או אחד מהזמרים המזרחיים בעלי הקול המסתלסל: אייל גולן וכו'. שהריקוד יהיה קצר, אבל לא קצר מידי, שלא יעלה על 3.5 דקות ולא ירד מ 1.4 דקות. ועוד אי אלו פרמטרים שגורמים למדריך להתאהב בריקוד. הפרמטרים לא כוללים: 1. רישום של הריקוד, כן או לא. 2. זהותו של היוצר. 3. מקום וארץ היצירה. 4. עבר השתלמות, כן או לא. 5. מוצאו של היוצר. הערה, אני בטוח שלגבי סעיף 2 יהיו חילוקי דיעות. בועז ידידי. אם תצליח לענות על כל הפרמטרים הנ"ל (כמו שעשית עם הריקוד "חברים", אזי יותר ריקודים שלך ירקדו. בהצלחה.

 

[יאיר בינו]

קצר, יפה, יזהר כהן

במקרה של "בדומיה" - דוקא הפשטות, הריקוד הקצר (2-3 דקות לימוד), והשיר הישראלי בביצועו היפה של יזהר כהן הם אלה שדיברו אלי ומסתבר שכך גם נתפסו אצל הרוקדים. ריקוד כזה היה משב רוח מרענן ונעים בסחרחורת הריקודים המורכבים והמזרחיים ששנסחפנו בה לאחרונה.

 

[מבין ענין]

עשור עצור../images/Emo61.gif

יפה כתבת אבל לא לענין. המרקידים לא מחפשים דבר,מדוע אינך מזכיר ענין של כוחניות ,מרפקים ,אינטריגות,שיקולים זרים בבחירת הריקודים,שמור לי ואשמור לך וסתם כאלה שנגררים. החושים של המרקידים עייפו והם כהים.נכתב כאן בפורום ע"י השם הנדוש שאין התייחסות למילים ולתכנים.מה תגיד לי שעם ישראל אוהב שירי דיכאון,שירי דיכדוך וסיכסוך,אוהב את מיטב שירי הבכי, הדחי והעצב.ובמילים אחרות כדברי הגששים "פסטיבל שירי דיכאון". בשורה התחתונה -אם בועז היה מישהו אחר ריקודיו היו נרקדים והיו מקבלים יחס אחר.שלא ישתמע כאן שדברי הם כנגד בועז. לילה טוב ולשם שינוי נראה אותך מגיב בקצרה.

 

[עשור שמעון]

מבין ענין - המרקידים כן מחפשים

ריקודים יפים ומיוחדים. שום כוחנית לא תדחף ריקוד גרוע, וגם אם ידחף יעלם מהר. לציבור הרוקדים יש טעם טוב והם יודעים להביע את עמדתם היטב, במילים או ברגלים. השתדלתי לקצר.

 

[קזזן]

אינדקס אוביקטיבי לעירכו של ריקוד?

מהו האינדקס האוביקטיבי ביותר לאומדן עירכו של ריקוד? על סמך מה אנו קובעים את עירכו של ריקוד עם? מהו סרגל המדידה המקצועי לניתוח ריקודים? האם ניתן לקבוע "מודוס אופרנטוס" אוביקטיבי? הקריטריונים הקיימים עד כה (שמעון עשור), הם סוביקטיביים לחלוטין, למשל: 1. פופולריזם המוני – כמה אוהבים יש לרקוד. 2. ריקוד קלסי של "נכסי צאן ברזל", (לפי טעמו של rak dan). 3. שייכות הריקוד ליוצר מפורסם.. כמו ממן, גבאי, קדוש (צודק בעז כהן). 4. האם צעדי הריקוד מתישבים "בול" על המקצב הלחני. 5. מה שפרשנים מיוחסים קובעים (דב אורבך, ירון מישר, איתן שמידט). 6. לפי הלחן, הליריקה, המקצב, סגנון אתני וכו... מדדים אלו של "שמאות" לריקודי העם, הם חובבנים ובלתי מקצועיים. להלן סקלה חדשה שתהווה מתכונת מדעית לכיול ודירוג ריקוד-עם: מספר המשפטים האורגנלים, החדשים והאותנטים בריקוד (novelty). למשל: אם ריקוד הזוגות "מציאות אחרת" של דודו ברזילי, מכיל שני "משפטים" אותנטים וחדשים. ריקוד הזוגות "שנית את חיי" של יענקלה זיו, מכיל רק משפט אורגנלי חדש אחד. ובריקוד הזוגות "יש חגיגה" של גדי ביטון, אין אף לא משפט אורגנלי ואותנטי חדש אחד (מיחזור של צעדים ישנים)... ניתן לקבוע בצורה אוביקטיבית וחד משמעית, לפי קנה המידה החדש, את "דירוג עירכם האומנותי" של שלושת הריקודים הנ"ל: א. במקום הראשון: "מציאות אחרת" של דודו ברזילי. ב. במקום השני: "שנית את חיי" של יענקלה זיו. ג. במקום האחרון: "יש חגיגה" של גדי ביטון. משורת המדידה (סולם) שאני מצייע, יכריח את הרקודאים להמנע משיחזור צעדים שיגרתיים לעייפה, ויכריח אותם לחבר "משפטים" חדשים ואורגנלים. לסיכום: עירכו של רקוד-עם צריך להמדד, בין היתר, גם לפי רמת האותנטיות שבצעדים. לבסוף עקיצה מעודנת למלומד שמעון עשור: זה שרוב האנשים אוהבים לאכול fast food ? זה לא עושה את "המעדן הזה" למזין.. בריא... או שיש להמליץ עליו... ודי לחכימא ברמיזא.

 

[עשור שמעון]

קזזן - איך הגעת למסקנה

שזה מה שהתכוונתי לומר? מה בדברים שלי הביא אותך למסקנה ש"רוב האנשים אוהבים לאכול fast food זה בהכרח הופך זאת למעדן. עד כמה שזכור לי וחזרתי וקראתי היטב את דבריי, מעולם לא אמרתי זאת. אנא מימך, האר את עיניי.

 

[לימור מאורנית]

השם שלך מוכר לי.... אתה מרקיד?

 

[רויטל גולן]

אכן כן, הנה קישור לכרטיס האישי שלו

 

[קזזן]

רוב הציבור לצערי, אוהב "junk food"

אני מצטט את שמעון עשור כלשונו, כריחו וכרוחו: התחלת ציטוט: "לציבור הרוקדים יש טעם טוב והם יודעים להביע את עמדתם היטב, במילים או ברגלים". סוף ציטוט. שמעון עשור, עושה את אותה השגיאה של איתן שמידט. שניהם מסתמכים על התיאוריה הכלכלית הקפטליסטית של השוק החופשי, מטעמו של בוגר הארוורד וזוכה פרס הנובל לכלכלה משנת 1976 ד"ר מילטון פרידמן. ראה תמונה (אגב אלילו של בנימין נתניהו). מודל זה אינו מתאים להערכה של "אומנות" כמו ריקודי-עם. הדוגמה האמיתית שלי לגבי fast food וזה שהרבה אנשים אכן אוהבים אותם, אינה הופכת את "המעדן" הזה, לאוכל מזין, אוכל בריא, אוכל מומלץ או אוכל שנרצה להגיש לתינוקות שלנו... הטענה של עשור היא אבסורדית! זה שהדת היהודית היא מיעוט שבמיעוט מבין כל הדתות: כמו האיסלם, הנצרות, בודהא, אינה בהכרח הופכת אותה לפחות טובה... בסיכום: עירכם הסגולי והאיכותי של ריקודי-עם בארץ, אסור שימדדו אך ורק לפי קרטריון פופוליסטי... הסקלה, שאני הצעתי יעילה. אומנותית ואוביקטיבית יותר.

 

[עשור שמעון]

קזזן - לא נסחפת קצת

בסה"כ אמרתי "לציבור הרוקדים יש טעם טוב והם יודעים להביע את עמדתם היטב, במילים או ברגלים". תסביר לי מה לא נכון במשפט הזה. אכן יש ציבור רוקדים. אכן יש להם טעם טוב. אכן הם יודעים להביע את עמדתם. מכאן הגעת למסקנה שאני חסיד תורתו של מילטון פרידמן בענין הכלכלה החופשית (ללא שום קשר לדברים, אני בהחלט מצדד בה). קזזן, כל החיים שלנו בנויים על יצירת מוצר והתאמתו לרצון הציבור, אחרת הוא ישאר במרתפים. תגיד על המשקה "קוקה קולה" שהוא סתם תערובת של כל מיני מזיקים, שבתמהיל נכון עושים לנו טעם טוב בפה, אבל האם זה בריא? האם זה המשקה המזין? האם...האם.. בודאי שלא!! אבל כולם רצים לקנות אותו. מנגד יש כל מיני חברות שמייצרות משקאות בריאים לחלוטין, איכותיים, אניני טעם וכו'.. אבל הם נשארים במרתפים, מי קונה אותם? אתה יודע כמה חברות כאלו נסגרו? בסופו של דבר מה שקובע את ערכו של המוצר, זה הציבור הצרכני של אותו מוצר באותו זמן נתון. אם לפני 40 שנה ציבור צרכני ריקודי העם בארץ קבע ששירים של ה"גבעטרון" ויוצרים כמו יונתן כרמון הם המוצר האיכותי באותו הזמן, אזי המוצר הוא איכותי, נקודה. אם צרכני ריקודי העם כיום קובעים ששיריו של אייל גולן עם הצעדים של אבי פרץ הם האיכותיים, אזי זו האיכות נקודה. בכל זמן ובכל מקום, יקומו אנשים / מבקרים שיגידו שהציבור לא מבין כלום והוא הולך כמו עדר. חבל שאותם מבקרים לא עצרו לרגע בכדי לבקר את עצמם, ולחשוב שאולי "העדר" זיהה מזמן את הכיוון הנכון, בעוד הם המבקרים ממשיכים לחפש.

 

[loona moon]

קזזן - BRAVO

נקודה מעניינת! שיוצאת מהנחה שריקודי עם הם אומנות. מי קובע מהי יצירה טובה? - המשכיל לגופו או ההמון הצרכן. ובכלל האם ריקוד הוא יצירה שעומדת בזכות עצמה??? צו צו צו (ציקצוק שפתיים

). ליצירה ששמה ריקוד עם אין זכות קיום ללא ...העם! ולכן, לדעתי, פשוט אין מקום לשאלה מהו ריקוד איכותי בריקודי עם אלא מדוע ריקוד זה או אחר נאהב ונרקד יותר מאחרים. רוצה לומר שבגלל ההיבט המסחרי, שאי אפשר להתעלם ממנו - זו לא רק שאלה של איכות! ולכן... הדרוג הראשוני "הבלתי מקצועי" הוא זה שקובע מעמדם של הריקודים בין אזרחי העם ש...רוקדים את ריקודי העם. אין מקום לפרס נובל

על novelty , מקסימום ציון לשבח.. לדרוג שהצעת יש מקום במחוזות המחול המקצועי..אומנותי...בין מלומדי התנועה. וכמובן שמלומדי התנועה יכולים לתת דעתם על ריקוד זה או אחר רק שהדרוג שיתנו לא בהכרח יהא תואם את פופולריותו של הריקוד. וכל זאת מבלי לגרוע מפועלם של יוצרי הריקודים. שורה תחתונה: מדד מקצועי לריקודי עם משובחים יהא נפלא על הנייר בפועל, הצלחה בשטח מובטחת לריקודים ע"פ המדד הפופוליסטי קזזן - צריך להתפרנס...

 

[קזזן]

להתפרנס per-se אפשר גם בתל-ברוך...

LOONA MOON אהבתי את מה שכתבת. בעיקר לגבי הפאן האומנותי של ריקודי-העם שאני מבליט ומצדד בו, לעומת האספקט המסחרי-פופוליסטי, ששמעון עשור מדגיש. ריקוד-עם הוא אומנות. הצייר הדגול ואן גוך, מת עני. גם גאון הבמאים בהוליווד, וודי אלן, לא נחשב לשובר קופות מסחרר. (ראי תמונה). ובכל זאת פרס האוסקר הוענק לו. החוגים של ויקטור גבאי, אינם מפוצצים ב- 700 איש. לדעתי, הוא אחד הגאונים הרומנטיים בריקודי-העם (בעיקר בריקודי זוגות). שני אולי, רק לנפתלי קדוש שהוא במקום הראשון.

 

[רויטל גולן]

ברוך שובך לפורום ../images/Emo140.gif

 

[פרפר צהוב20]

קזזן, באשר לסולמות המדידה שהזכרת

בסולם המדידה שפסלת - בסע' 4 - מופיע "האם צעדי הריקוד מתישבים "בול" על המקצב הלחני". בהינף יד פסלת מדד מאוד מאוד חיוני למדידת איכותו של ריקוד, שכן, אנו עוסקים בפריט אמנוני מתחום המוסיקה. ולכן, "תפירה" נכונה של ריקוד ותיאום בין הצעדים ש"נתפרו" על הלחן ובין הלחן עצמו, הוא מדד שאין להתעלם ממנו. בנוסף, גם התאמת הצעדים והתנועות לרוח השיר המלווה את הריקוד (הליברית של המוסיקה) צריכה להיות מדד בסולם המדידה. שני מדדים אלו מהווים את מהותו של הריקוד בהגדרה. לע"ד, אורגינליות הצעדים היא המדד השלישי בלבד, ומדד זה יבוא לאחר שניים אלו.

 

[יואב סידי]

בדומיה

בועז ידידי בדומיה רבת משמעות נעלמת מנוף אירגון המדריכים.מדוע אדם שיכול לתרום רבות נפגע מכך שלא בחרו בו לתפקיד היו"ר ומנתק מגע-חבל! הריקוד בדומיה בנוי על ביצוע מיוחד של השיר.איו אפשרות לרקוד אותו על ביצועים אחרים וגם אם ינגן לך אותו מוסיקאי ללא הכנה מוקדמת אין אפשרות לרקוד את הרקוד.מסקנה : בפעם הבאה שאתה מחבר רקוד עממי רוסי ישראלי כדאי לבדוק כמה ביצועים. רצוי אם אפשר לשמוע את השיר כשהוא מנוגן מהתוים. דרך אגב, אין צורך לדעת לנגן.כיום יש תוכנות כדוגמת:פינאלה שיודעות לסרוק את התוים ולנגנם.המשך לחבר לנו רקודים פשוטים וחביבים כי רק לכאלה יש סיכוי כלשהו להפוך ברבות הימים למשהו עממי. נ.ב מכתיבתך משתמע כי אתה בוחר את הריקודים באופן שונה ממדריכים אחרים.האמנם?קל מאד להעביר בקורת על עמיתך למקצוע על כך שאינם מנצלים את יצירות הפאר שלך.אך, אני משוכנע שאין הבדל משמעותי בין הקריטריונים שלך לאלה של חבריך. להשתמע יואב סידי