בג"ץ כמשגיח כשרות

[מ.ה.]

בג"ץ כמשגיח כשרות

לאור פסק הדין המצ"ב, האם הרבנות רשאית לתת הכשר ובו כתוב "אנו סבורים כי אין לתת הכשר למוצר זה אולם בית המשפט העליון חייב אותנו לעשות כן" הואיל ולדעתי הרבנות רשאית להביע עמדתה ההלכתית בניגוד לעמדת בג"ץ אף אם לא לפעול על פי דעתה זו (?) מה הטעם בפסק הדין של בית המשפט פרט להתרסה ולטענה "אני יותר חכם ויודע הלכה יותר טוב מכם".

 

[מ.ה.]

מצ"ב פסק הדין ששכחתי לצרף

 

[עוד צפורה גנן]

הרי בזמנו בג"ץ התערבב

ופסק ממש הלכות כשרות והתיר ליתן למסעדה בת"א תעודת כשרות אפילושהם פועלים בשבת, ורק לאחר שנתפסו על חם מנצלים את העדר המשגיח לצורכי תפילה, ומחללים שבת, קבלה החלטת המשגיח תוקף חוקי. מה יש להגיד? בשר אני כבר קונה רק ממשחטות מהדרין. מי שרוצה באמת להזהר, לאור התערבבות גורמים זרים במערך ההכרעה ההלכתית במדינתנו צריך לקנות מהדרין. (וזה אפילו שאבא יתלה אותי באזני על דברי אלה). יכול להיות שאם הצבור שלנו, שהיה קונה ללא שום בעיה עוף שחוט סתם, יטיל בהמוניו חרם על משחטות בכגון דא, הם בסוף יכנעו לנו. ולגבי הפן המשפטי. מה התמה? מרגע שהם החליטו שהם יודעים מי יהודי, מי רב, מיהו נשוי, ועוד פסיקות רבניות שונות, למה שהם לא יפסקו בהלכות כשרות? עוד מעט נלך לבימ"ש לשאול איפה להדליק חנוכיה. אוי. גם בזה בימ"ש כבר שלח ידו. אז נשאל האם יש אפשרות לתקוע בשופר בין שתים לארבע, ביום כיפור (כדברי רון בן ישי) בהתחשב בכך שזה יום מנוחה.

 

[יוסאריאן]

סוף מהדר - לתליה !!!

 

[ה-שונית]

לעניות דעתי

לא היה לי כוח לקרוא את פסה" ועל כן אני ניזונה רק מדבריך: אולי זו הדרך המעוותת של שופטי בית המשפט העליון להכניס לעו"ד יהודה שפר

 

[shaio]

שמועה

שמועה שמעתי, וזה לשונה. בזמנו החליטו להעמיד לדין קצין על התרשלות בעת פעילות מבצעית. יהושע שדיאל שמו. ההחלטה התקבלה בניגוד לדעת הפרקליטות הצבאית, נניח על פי החלטת היועמ"ש. ואז פנה הסניגור לתובעת, ושאל אותה האם היא סבורה שצריך להגיש את כתב האישום. היא ענתה שדעתה (ודעת הפצ"ריה כולה) שלא. לכן הסניגור ביקש וקיבל ביטול כתב-האישום בטענה של "התפרקות משיקול דעת". כלומר, היות ששיקול הדעת הוא של התובעת החתומה על כתב-האישום (או של מאן דהוא בפרקליטות הצבאית), אף אחד מהם אינו מוסמך לפעול על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה (נניח) מבלי לשקול זאת בעצמו "ולהשתכנע" שכן הוא בעל הסמכות. זו השמועה. והשאלות: (1) האם אלה סיפורי בדים או שזה קרה באמת; (2) עד כמה זה רלוונטי לענייננו, שבו "הרשות הכופה" היא בית-המשפט (אני מניח שזה לא ניתן ליישום מסיבה זאת).

 

[יוסאריאן]

מ.ה. ...

מי שלא רוצה מעורבות של בתי משפט אזרחיים בענייני כשרות, שידאג שלא לחוקק חוקים אזרחיים באותם עניינים. ברגע שיש חוק אזרחי המסדיר מתן תעודות כשרות, אין מנוס מהכפפת אלה המוסמכים לפי החוק - לפסקי הדין של בתי המשפט. מה לדעתך אמור לעשות בית המשפט עם סעיף 11 לחוק איסור הונאה בכשרות? בסעיף זה גילה המחוקק את דעתו שהוא מבקש להגביל את שיקול דעתו של הרב, כך שלא ישתרע מעבר לד´ אמות ענייני הכשרות. אם שיקול הדעת של הרב יישאר מלא בהחלטה מה נכלל ב"ענייני כשרות" ומה לא - יימצא הסעיף מיותר. לכן, אני לא חושב שנכון להפנות טרוניה לבית המשפט. הכתובת הנכונה היא המחוקק. לעצם שאלתך - אני לא רואה מה תמוה בזה שרב יגיד שלדעתו זה לא כשר אבל הוא מחוייב לתת תעודה על פי "פסיקת בית המשפט" (לדעתי, הוא צריך להגיד "על פי החוק" או "על פי החוק כפי שפורש על ידי בית המשפט"). זה לא המקרה היחיד שבתי משפט מתערבים בשיקול הדעת של מי שהחוק הסמיך אותם לשקול. כך גם בענייני רישום לאום במשרד הפנים, כך גם בענייני מועצות דתיות עם נשים/רפורמים/קונסרווטיווים וכד´.

 

[מ.ה.]

אני מסכים שיש להפריד דת משלטון

יחד עם זאת איסור הונאה בכשרות אינו ערבוב כזה לדעתי, אלא בא להבהיר שאסור לרמות גם בנושא זה. ההבדל בין התערבות בעניינים אחרים לבין כשרות הינה בתוצאת פסיקת בג"ץ שגורם בפועל להונאה בכשרות. הואיל וע"פ ההלכה העוף נחשב כלא כשר לאור חוסר נאמנות הילכתי אובייקטיבי של מי שמוכר טרפות ליהודים, ובית המשפט העליון אמר שהוא לא יודע על הלכה סותרת (אלא הסתמך על טימטום של הרבנות שאמרה ש"לפנים משורת הדין" אפשר לתת תעודת כשרות פשוטה אבל לא למהדרין או חלק) ובכל זאת הכריח בית המשפט העליון את הרבנות להונות את הציבור בכשרות. גם אם אין זו הונאה על פי חוק הונאה בכשרות זו הונאה ויתכן והמשחטה תעבור על חוק הגנת הצרכן אם לא תבהיר על המוצר את הרקע ל"תעודת הכשרות". אני חושב שהרבנות חייבת להנפיק את תעודת הכשרות אבל לפרסם יום יום בכל אמצעי תקשורת שעל פי ההלכה לדעתה העוף טרף אלא שבג"ץ הכריח אותה לפסוק אחרת ונראה מה תואיל פסיקת בג"ץ ולמי.

 

[יוסאריאן]

מי יתקצב את הפרסום היומימי?

 

[מ.ה.]

המדינה

הואיל ומוסדותיה, בג"ץ והרבנות, מרמים את הציבור ביחס לכשרות, בהוראת בג"ץ, הרי שעל מוסדות אלו לדווח דיווח יומי ומפורט בנוגע לאמת שב"הכשר" הניתן באופן יומי. יתכן וניתן לגלגל זאת על היצרן שמרמה את הציבור בפועל מכח החלטת בג"ץ.

 

[יוסאריאן]

אז למה דווקא יומיומי?

הרי ההונאה נמשכת בלי הפסקה אז צריך שהפרסום יהיה כל שעה, או כל חצי שעה או אפילו רצוף.

 

[מ.ה.]

כי העיתונים יוצאים פעם ביום

 

[ציפי ג]

שיפרסמו בהצופה

עלות המודעות נמוכה, וציבור הקוראים גם מתיחס להודעות שכאלה.

 

[יוסאריאן]

נתקלתי לאחרונה ב"הצופה", ראיתי ש...

הוא הפך להיות צבעוני בחלקו. לא דומה למה שזכרתי (כשאבי היה מנוי עליו רק בשביל להיות מעודכן במודעות האבל).

 

[מ.ה.]

וסבי כדי לתרום להפועל המזרחי

אך כיון שביום כיפור אנו אומרים "הצופה לרשע" וגו´ אין "טעם" לפרסם זאת דווקא שם. אולי עדיף לפרסם זאת בעיתון שחרת על דגלו את האמת "פרבדה" או בעיתון ששמו זהה להכשר בשר טרף ע"י בג"ץ - "דבר אחר".

 

[יוסאריאן]

האם אתה חפץ בהצדקו של דבר אחר?

 

[מ.ה.]

כי לא תחפוץ במות המת כי אם ... וחיה

 

[ezer]

ציפי ברשותך אני מצרף...

ראיתי שהפורום פה דן בדבר שגם נמצא בפורום נטעים ויהדות. מתוך שיחות עם נותני ההכשר שם בחדרה, אין בעיה ששוחטים לא יגיעו יותר למשחטה ההיא. האם בית השפט העליון יכול לחייב שוחטים לשחוט עבור משחטה מסויימת?? כן, הוא יכול לקחת שוחטים מהכפר סאכנין ומבקע-אל-גרביה. אבל איזה יהודי ירצה לקנות מהסחורה שלו. יוסיריאן, ראה - שלא תבוא בטענות שנתנו לך "את הארנבת ואת הגמל"....ומאלו כאשר מגיעים ל"את ה´ אלוקיך תירא" פורשים...

 

[יוסאריאן]

עזר ...

אני לא מתכוון לבוא בטענות בענייני ארנבות וגמלים. לגבי הפרישה - פרשתי עוד לפני כן.

 

[עמנואל ו;]

רבנות ובג"צ

אפשר לא לאהוב את זה, אבל בשורה התחתונה הרבנות היא משרד ממשלתי. אם בג"צ יכול להכריע בכל נושא אחר הקשור לפעולות ממשלה, למה לא כאן? ואם תגידו שמדובר בנושא ערכי שבג"צ לא צריך להתערב בו, הרי כבר בפרשת "נחמני" (הביציות המוקפאות) הודו מרבית השופטים שאין להם פתרון משפטי, וזה לא מנע מהם לקבל החלטה. ובאשר לכשרות למהדרין - ציפי, האם באמת אין לך תחושה שהרבנים איבדו את הצפון? יש כל מיני החלטות מוזרות (כמו האיסור להאכיל בהמות בחמץ שבוע לפני פסח), שלפעמים באמת נראה לי שהאדם הראשון על המאדים יהיה יהודי...