לאור החלטת הבג"צ
המצ"ב: עם זאת, המשיב סבור כי אין מקום להחיל כיום את המבחנים האובייקטיביים שנקבעו בתיקון תש"ס, ובעמדה מקצועית זו לא נמצאה לנו עילה להתערב. בנסיבות אלה, ובשים לב להצהרת המשיב בדבר כוונתו להתקין תקנות חדשות לאחר מתן פסק הדין בעתירה, דומה כי הסעד הראוי הנו השעיית הכרזת הבטלות. סעד זה נחוץ "מקום בו בטלות בעלת תחולה מידית עשויה להביא לפגיעה קשה באינטרס הציבורי, וכן על מנת לאפשר למחוקק פרק זמן מתאים לקביעתו של הסדר חלופי אשר יעמוד בדרישות החוקתיות" (ראו, בג"ץ 7052/03 עדאלה-המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם), סעיף 97 לפסק דינו של הנשיא א' ברק; וראו גם: בג"ץ 9232/01 "נח" ההתאחדות הישראלית של הארגונים להגנת בעלי חיים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נז(6) 212, 264-263; בג"ץ 1715/97 לשכת מנהלי ההשקעות נ' שר האוצר, פ"ד נא(4) 367, 416-415; בג"ץ 6055/95 צמח נ' שר הבטחון, פ"ד נג(5) 241, 284; בג"ץ 2313/95 קונטקט לינסן (ישראל) בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד נ(4) 397, 411; י' מרזל "השעיית הכרזת הבטלות", משפט וממשל ט (תשס"ו) 39). הייתי מציעה, אפוא, לקבוע כי ההצהרה בדבר בטלותו של תיקון תשס"ג תושעה למשך שישה חודשים על מנת שהמשיב יוכל לקדם את התקנתן של התקנות החדשות. בתקופה זו ימשיכו לחול המבחנים אשר נקבעו בתיקון תשס"ג. נראה כי אם תהיה לך ועדה ויקבעו כעת אחוזי נכות, יהיה מקום ללכת לאחר הוועדה במקרה הגרוע לבדיקה חדשה ואז לטעון לתחולתן של התקנות החדשות, או במקרה הטוב לטעון לתחולה ליום מתן פס"ד (יכול להיות ויכוח כי הכרזת הבטלות הושעתה). אם תוכל לדחות הועדה בנימוק כזה או אחר יהיה כמובן עדיף שאז תקבל האחוזים למועד הגשת התביעה. אין בתשובתי זו כדי מתן יעוץ פרטני ללקוח או להחליף מתן יעוץ פרטני, ואין ה כדי לבסס יחסי עו"ד - לקוח, והמסתמך על תשובה זו כיעוץ פרטני, עושה זאת על אחריותו האישית והבלעדית.