תשובה בוגרת..
בס"ד נאמר בתלמוד(כתובות ט' ע"ב ושבת נ"ו ע"א): " א"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה שנאמר (שמואל א יח) ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו וגו' אפשר חטא בא לידו ושכינה עמו?! אלא מה אני מקיים (שמואל ב יב) מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע? שביקש לעשות ולא עשה! אמר רב רבי דאתי מדוד מהפך ודריש בזכותיה דדוד מדוע בזית את דבר ה' לעשות הרע. רבי אומר משונה רעה זו מכל רעות שבתורה שכל רעות שבתורה. כתיב בהו ויעש וכאן כתיב לעשות שביקש לעשות ולא עשה. (שמואל ב יב) את אוריה החתי הכית בחרב שהיה לך לדונו בסנהדרין ולא דנת! ואת אשתו לקחת לך לאשה, ליקוחין יש לך בה! דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו שנאמר (שמואל א יז) ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקוד לשלום ואת ערובתם תקח מאי ערובתם תני רב יוסף דברים המעורבים בינו לבינה(=גט, MGB)" מכאן שבת שבע לא היתה נשואה ולכן הילד אינו ממזר אלא משום שנולד שלא ע"י קידושין, נשמתו פגומה רוחנית. מכל מקום כעונש בן זה לבסוף מת ולא נתקיים. בברכה
