בגלל הלילה.
גמרתי לקרוא את הספר ואני לא מצליחה להרדם, אולי בגלל היין ששתיתי אחר הצהריים. עכשיו, עטופה בדממת הלילה, שוב כוס יין אדום לידי. מחשבות על שנינו מציפות אותי והאלכוהול רק מעצים את השיטפון בתוכי. אני גונבת הצצה לעבר השעון ומחליטה שזה לא באמת חשוב וכי כל שעה תהיה טובה. הוא יענה, אני בטוחה. והוא אכן עונה. אני עייפה מללכת סחור סחור, מספיק גם כך ראשי סחרחר עלי. 'קח אותי הלילה איתך. קח אותי איתך עכשיו באוטו בו אתה נוהג ברחובות החשוכים, חבק אותי. נפטפט קצת, מדי פעם אשים את הראש שלי על הכתף שלך, עד שהיד שלך תרדם ולפני שהעייפות תכריע אותי או ש...'.
כעבור עשרים דקות מצאתי עצמי ישובה לידו, בחשכת הלילה הקריר. לאחר שחלפנו בנסיעה איטית לאורך חוף הים, והתכרבלנו בין רחובות צדדיים חשוכים, הנחתי את ראשי על ברכיו, מרגישה איך הוא מלטף לי את הראש ואצבעותיו הולכות לאיבוד בין שערותי, מעסות לי את הראש ומשחררות את הגוף הרחק מכל הדאגות. הוא מניח כף יד חמימה על לחיי ואני לא רוצה לתת ליד לעזוב אותי, מצמידה אותה אל לחיי עם כף ידי, וליתר בטחון גם עם הכתף. המילים הרכות שלו גוברות על המוזיקה שבוקעת מהרדיו ומלטפות אותי, זורמות לתוך אזני, מקילות על כאביי כמו היו טיפות שנועדו כך מלכתחילה. היד החמה שלו גולשת אל צוארי ואני מרימה את ראשי אליו, מושיטה את שפתי לנשיקה. הוא נותר עם יד אחת על ההגה, מנמיך מבט לעברי, מחייך ומעביר את כרית האצבע של ידו השניה על השפה העליונה שלי, ואז על התחתונה, ועל העיניים, שנעצמות כמו מעצמן, מתמסרות בצמא לחושך המרווה.
'אתה מחרמן אותי בטרוף,' אמרתי לו, כאילו שהיה לו ספק באשר לתוצאות שיטוט אצבעותיו על פני, עלי. העברתי יד רעבה על הירך שלו, על השניה, ועל מה שביניהן. היד נטלה את פסל חרותה בידיה וחדרה אל מעבר לקו החגורה, השתרבבה אל מתחת לחולצה, ממוללת את שערות חזהו בעדינות, מרגישה את פעימות הלב המואצות. 'רוצה אותך עמוק אצלי,' המהמתי בתאוה לעברו, לאברו, 'אתה חייב לעצור ואלחש לך את כל מה שאני רוצה שתעשה לי'.
הוא רוכן לעברי ומצמיד את שפתיו לנשיקה ארוכה, טובענית ורטובה, שלא משאירה שום נימה של ספק באשר לאחוזי התאווה מאחורי ההגה. בפיות דבוקים ומנוע מלא חרחורים אנחנו נוסעים, הרחק מעין כל אדם. החולצה סרה מעלי בין רגע וכך גם מגפי. הוא חוטף את ידי בידו ומוביל אותה שוב אל בין ירכיו. 'אתה מטורף, אתה נוהג,' אמרתי וכמו להבהיר לי כי אין יד שמאל יודעת מה יד ימין עושה, הפרדתי את הרוכסן במכנסיו ושלפתי מתוכו את המגדל עור. חיוך גדול מלווה בהמהום אווילי נמרח על פני כשפי נפער לקבלת כיפת הברזל שנוטפת המתינה למוצא פי, משם השתרבבה הלשון בעליצות נעורים, כמו עטה על גביע גלידה, או הגביע הקדוש.
האגן שלו עלה ונדחק לעברי ובכך גם העלה את מפלס העיקולים בכביש. הרגשתי כי עוד עיקול והראש שלי מתנתק מעלי ואולי מפריד בין אברו לשק שתחתיו. 'תנהג בזהירות....' מלמלתי בפה מלא בעוד הרכב מתפתל, והוא בשלו, 'זה בסדר... תמשיייכייייי... גרררר'. הראש שלי ירד לשורש הענין כשארבע על ארבע אותנו עוקף ומצפצף משמחה. אני מציפה אותו ברוק ממעמקי גרוני וקולות היניקה מטריפים את כולי, כשכבר חשבתי שיותר חרמנית ממה שאני כבר לא אוכל להיות. אני מהדקת את הגרון שלי עליו, רוצה שיגמור לי עמוק בפנים כשהכיפה מתחכחת בתוכי עד כדי אבדן חושים, על סף הקאה. רוצה שימלא לי את הפה, שיצעק, שארגיש את הזין שלו מתפקע בתוכי, פועם, עד שארגיש את הסילון החם במורד הגרון. מרגישה איך הרגל שלו על הגז מאטה ומגבירה בסינכרון עם היניקה שלי. עוד רגע והגענו, עוד... הגיע. סילון חמים זורם בפי. אני מרימה את ראשי מבין רגליו וקרבה אליו לנשיקה. הוא יונק את שאריות טיפות זרעו מפי ומלקק סביב שפתי את אלו שגלשו על סנטרי.
כעבור חמש דקות הוא החנה את הרכב. ישבנו חבוקים, עטופים בשקט הלילה במשך זמן מה. הוא ביקש שאוציא ג'וינט מתא הכפפות, מה שעירפל את חושינו עוד יותר. 'בואי אלי,' הוא אמר לאחר שהעיף את הפילטר מבעד לחלון, 'שבי עלי'. הוא משך אותי עליו, הידיים שלו משכו אותי בפראות, כשאצבעותיו מועכות לי את הישבנים הבוערים ממגע אצבעותיו כשנהרות זולגים מבין רגליי על ירכיי ועל הביצים שלו שניתכות על התחת שלי. הזין המתעורר שלו התקשה למצוא את מקומו על בטני והתחכך שוב ושוב בין שפתותי המשוועות להכיל אותו ביניהם. עטפתי את צוארו בידי, הפטמות שלי מילאו את פיו ברכות, אותן הוא ינק והעביר על לשונו שבין רגע הקשתה אותן, את פטמותיי התפוחות. הושטתי את ידי לאחור וחפנתי את הביצים הרטובות ממיציי. מעכתי בעדינות עד שאנקת עונג נמלטה מפיו. 'חזק יותר' הוא ביקש ומשאלתו מולאה במלואה כהרף עין. גם הזין, עליו החליקה ידי בתאווה ורצון להרגיש אותו כבר בתוכי. התרוממתי מעט מעליו, אוחזת בכיפה בין אצבעותי והתישבתי עליו בנחיתה עזה. לפי הצעקה חששתי לרגע כי קרעתי לו את שק החבטות, אך החששות עזבו אותי במהרה ונשכחו עם העונג שבא. או לפחות היה ברור כי הוא בדרכו. ידיו החזקות הפליקו לי על הישבנים עד כי לא היה לי ספק שלהסיר את הסימנים האלה יהיה יותר קשה להסיר מקעקוע. חרחור ענוג נמלט מפי עת ראשי נזרק לאחור ושפתיו התבייתו לי על הצואר ביניקה חסרת רחמים. עליתי בחוזקה מעלה ונחתתי עליו, להרגיש אותו ננעץ עמוק בתוכי, מפלח את עצמותי עד כאב ענוג. החדרתי שתי אצבעות אל פיו, אותן ליקק בלשון משורבבת ומצץ בקולות שהטריפו כל תא בגופי. הוא החדיר אצבע לתוכי אל בין הישבנים, מניע אותה מסונכרנת כשאני מכווצת עליו את פי הטבעת ונעה עליו בעלפון חושים. כרכתי ככל יכלתי את רגלי סביבו, מטיחה עצמי עליו שוב ושוב, שומעת אותו מתנשף לי בכבדות אל תוך האוזן, אויר חם, שפתיים רטובות. אני לא נושמת. אני עוצמת עיניים, מכניסה אותו עמוק אל תוכי והולכת לאיבוד במרחבי הזמן של תת ההכרה. אני צורחת... רועדת. נמרחת על כתפיו, נושכת את צוארו. זה לא יאמן כמה שזה מדהים. 'רוצה לגמור שוב!' אני ממלמלת לעברו, מרטיבה את האצבע בתוכי ומשחילה אותה בין השפתיים שלו. הוא מריח אותי, כמו כריש, וטורף אותי בפראות, ללא רחמים. יורד אלי... מלקק אותי, מסביב, בפנים. נושך בעדינות את הדגדגן בין שפתיו. מחליק אצבע לתוכי ומרפרף עם הלשון עד שאני מהדקת את הרגליים עליו ורועדת שוב. אני לופטת את ראשו, מהדקת אותו בין רגלי ומגירה דמעות של שמחה, של גמירה מפרקת. לאחר שאני נרגעת מעט, הוא עולה אלי ומנשק אותי, עם כל המיצים ממני שבפיו. הלב שלי דופק בפראות. אני מחייכת, מעבירה את היד בתוכי, מלקקת את האצבעות אחת אחת. 'רוצה גם?' שואלת אותו, והוא מתנפל עליהן בתאווה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב אושר. 'בוא נאהב האחד את השניה', אני לוחשת לו, 'חבק אותי בבקשה, כבה את הרדיו ונקשיב לגשם שמתחיל לרדת בחוץ,' ואנחנו מתחבקים, ומקשיבים לגשם.
גמרתי לקרוא את הספר ואני לא מצליחה להרדם, אולי בגלל היין ששתיתי אחר הצהריים. עכשיו, עטופה בדממת הלילה, שוב כוס יין אדום לידי. מחשבות על שנינו מציפות אותי והאלכוהול רק מעצים את השיטפון בתוכי. אני גונבת הצצה לעבר השעון ומחליטה שזה לא באמת חשוב וכי כל שעה תהיה טובה. הוא יענה, אני בטוחה. והוא אכן עונה. אני עייפה מללכת סחור סחור, מספיק גם כך ראשי סחרחר עלי. 'קח אותי הלילה איתך. קח אותי איתך עכשיו באוטו בו אתה נוהג ברחובות החשוכים, חבק אותי. נפטפט קצת, מדי פעם אשים את הראש שלי על הכתף שלך, עד שהיד שלך תרדם ולפני שהעייפות תכריע אותי או ש...'.
כעבור עשרים דקות מצאתי עצמי ישובה לידו, בחשכת הלילה הקריר. לאחר שחלפנו בנסיעה איטית לאורך חוף הים, והתכרבלנו בין רחובות צדדיים חשוכים, הנחתי את ראשי על ברכיו, מרגישה איך הוא מלטף לי את הראש ואצבעותיו הולכות לאיבוד בין שערותי, מעסות לי את הראש ומשחררות את הגוף הרחק מכל הדאגות. הוא מניח כף יד חמימה על לחיי ואני לא רוצה לתת ליד לעזוב אותי, מצמידה אותה אל לחיי עם כף ידי, וליתר בטחון גם עם הכתף. המילים הרכות שלו גוברות על המוזיקה שבוקעת מהרדיו ומלטפות אותי, זורמות לתוך אזני, מקילות על כאביי כמו היו טיפות שנועדו כך מלכתחילה. היד החמה שלו גולשת אל צוארי ואני מרימה את ראשי אליו, מושיטה את שפתי לנשיקה. הוא נותר עם יד אחת על ההגה, מנמיך מבט לעברי, מחייך ומעביר את כרית האצבע של ידו השניה על השפה העליונה שלי, ואז על התחתונה, ועל העיניים, שנעצמות כמו מעצמן, מתמסרות בצמא לחושך המרווה.
'אתה מחרמן אותי בטרוף,' אמרתי לו, כאילו שהיה לו ספק באשר לתוצאות שיטוט אצבעותיו על פני, עלי. העברתי יד רעבה על הירך שלו, על השניה, ועל מה שביניהן. היד נטלה את פסל חרותה בידיה וחדרה אל מעבר לקו החגורה, השתרבבה אל מתחת לחולצה, ממוללת את שערות חזהו בעדינות, מרגישה את פעימות הלב המואצות. 'רוצה אותך עמוק אצלי,' המהמתי בתאוה לעברו, לאברו, 'אתה חייב לעצור ואלחש לך את כל מה שאני רוצה שתעשה לי'.
הוא רוכן לעברי ומצמיד את שפתיו לנשיקה ארוכה, טובענית ורטובה, שלא משאירה שום נימה של ספק באשר לאחוזי התאווה מאחורי ההגה. בפיות דבוקים ומנוע מלא חרחורים אנחנו נוסעים, הרחק מעין כל אדם. החולצה סרה מעלי בין רגע וכך גם מגפי. הוא חוטף את ידי בידו ומוביל אותה שוב אל בין ירכיו. 'אתה מטורף, אתה נוהג,' אמרתי וכמו להבהיר לי כי אין יד שמאל יודעת מה יד ימין עושה, הפרדתי את הרוכסן במכנסיו ושלפתי מתוכו את המגדל עור. חיוך גדול מלווה בהמהום אווילי נמרח על פני כשפי נפער לקבלת כיפת הברזל שנוטפת המתינה למוצא פי, משם השתרבבה הלשון בעליצות נעורים, כמו עטה על גביע גלידה, או הגביע הקדוש.
האגן שלו עלה ונדחק לעברי ובכך גם העלה את מפלס העיקולים בכביש. הרגשתי כי עוד עיקול והראש שלי מתנתק מעלי ואולי מפריד בין אברו לשק שתחתיו. 'תנהג בזהירות....' מלמלתי בפה מלא בעוד הרכב מתפתל, והוא בשלו, 'זה בסדר... תמשיייכייייי... גרררר'. הראש שלי ירד לשורש הענין כשארבע על ארבע אותנו עוקף ומצפצף משמחה. אני מציפה אותו ברוק ממעמקי גרוני וקולות היניקה מטריפים את כולי, כשכבר חשבתי שיותר חרמנית ממה שאני כבר לא אוכל להיות. אני מהדקת את הגרון שלי עליו, רוצה שיגמור לי עמוק בפנים כשהכיפה מתחכחת בתוכי עד כדי אבדן חושים, על סף הקאה. רוצה שימלא לי את הפה, שיצעק, שארגיש את הזין שלו מתפקע בתוכי, פועם, עד שארגיש את הסילון החם במורד הגרון. מרגישה איך הרגל שלו על הגז מאטה ומגבירה בסינכרון עם היניקה שלי. עוד רגע והגענו, עוד... הגיע. סילון חמים זורם בפי. אני מרימה את ראשי מבין רגליו וקרבה אליו לנשיקה. הוא יונק את שאריות טיפות זרעו מפי ומלקק סביב שפתי את אלו שגלשו על סנטרי.
כעבור חמש דקות הוא החנה את הרכב. ישבנו חבוקים, עטופים בשקט הלילה במשך זמן מה. הוא ביקש שאוציא ג'וינט מתא הכפפות, מה שעירפל את חושינו עוד יותר. 'בואי אלי,' הוא אמר לאחר שהעיף את הפילטר מבעד לחלון, 'שבי עלי'. הוא משך אותי עליו, הידיים שלו משכו אותי בפראות, כשאצבעותיו מועכות לי את הישבנים הבוערים ממגע אצבעותיו כשנהרות זולגים מבין רגליי על ירכיי ועל הביצים שלו שניתכות על התחת שלי. הזין המתעורר שלו התקשה למצוא את מקומו על בטני והתחכך שוב ושוב בין שפתותי המשוועות להכיל אותו ביניהם. עטפתי את צוארו בידי, הפטמות שלי מילאו את פיו ברכות, אותן הוא ינק והעביר על לשונו שבין רגע הקשתה אותן, את פטמותיי התפוחות. הושטתי את ידי לאחור וחפנתי את הביצים הרטובות ממיציי. מעכתי בעדינות עד שאנקת עונג נמלטה מפיו. 'חזק יותר' הוא ביקש ומשאלתו מולאה במלואה כהרף עין. גם הזין, עליו החליקה ידי בתאווה ורצון להרגיש אותו כבר בתוכי. התרוממתי מעט מעליו, אוחזת בכיפה בין אצבעותי והתישבתי עליו בנחיתה עזה. לפי הצעקה חששתי לרגע כי קרעתי לו את שק החבטות, אך החששות עזבו אותי במהרה ונשכחו עם העונג שבא. או לפחות היה ברור כי הוא בדרכו. ידיו החזקות הפליקו לי על הישבנים עד כי לא היה לי ספק שלהסיר את הסימנים האלה יהיה יותר קשה להסיר מקעקוע. חרחור ענוג נמלט מפי עת ראשי נזרק לאחור ושפתיו התבייתו לי על הצואר ביניקה חסרת רחמים. עליתי בחוזקה מעלה ונחתתי עליו, להרגיש אותו ננעץ עמוק בתוכי, מפלח את עצמותי עד כאב ענוג. החדרתי שתי אצבעות אל פיו, אותן ליקק בלשון משורבבת ומצץ בקולות שהטריפו כל תא בגופי. הוא החדיר אצבע לתוכי אל בין הישבנים, מניע אותה מסונכרנת כשאני מכווצת עליו את פי הטבעת ונעה עליו בעלפון חושים. כרכתי ככל יכלתי את רגלי סביבו, מטיחה עצמי עליו שוב ושוב, שומעת אותו מתנשף לי בכבדות אל תוך האוזן, אויר חם, שפתיים רטובות. אני לא נושמת. אני עוצמת עיניים, מכניסה אותו עמוק אל תוכי והולכת לאיבוד במרחבי הזמן של תת ההכרה. אני צורחת... רועדת. נמרחת על כתפיו, נושכת את צוארו. זה לא יאמן כמה שזה מדהים. 'רוצה לגמור שוב!' אני ממלמלת לעברו, מרטיבה את האצבע בתוכי ומשחילה אותה בין השפתיים שלו. הוא מריח אותי, כמו כריש, וטורף אותי בפראות, ללא רחמים. יורד אלי... מלקק אותי, מסביב, בפנים. נושך בעדינות את הדגדגן בין שפתיו. מחליק אצבע לתוכי ומרפרף עם הלשון עד שאני מהדקת את הרגליים עליו ורועדת שוב. אני לופטת את ראשו, מהדקת אותו בין רגלי ומגירה דמעות של שמחה, של גמירה מפרקת. לאחר שאני נרגעת מעט, הוא עולה אלי ומנשק אותי, עם כל המיצים ממני שבפיו. הלב שלי דופק בפראות. אני מחייכת, מעבירה את היד בתוכי, מלקקת את האצבעות אחת אחת. 'רוצה גם?' שואלת אותו, והוא מתנפל עליהן בתאווה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי מרוב אושר. 'בוא נאהב האחד את השניה', אני לוחשת לו, 'חבק אותי בבקשה, כבה את הרדיו ונקשיב לגשם שמתחיל לרדת בחוץ,' ואנחנו מתחבקים, ומקשיבים לגשם.
