../images/Emo23.gifאתה בר מזל שרון
על כך שאתה מצליח להוציא את הבכי. אני הרבה פעמים עצובה ופשוט לא יוצא לי כבר בכי. אתמול למשל, לא נרדמתי כל הלילה. עכשיו אני גם מרגישה מאוד עצובה והדמעות לא יוצאות לי.. לפני יומיים בערך, פגשתי מישהו כשהייתי בצ´אט של תפוז, שקצת העיר את עיניי, והרגשתי יותר טוב אחרי שהוא כתב לי כמה דברים שמאוד דיברו אליי. הוא כתב לי לגבי האימרה של רבי נחמן מברסלב, "אין דבר יותר שלם מלב שבור", שהרבה לא יודעים את ההבדל בין לב שבור למרה שחורה, או בין עצבות חולפת, ל"מרה שחורה". כשלאדם יש "לב שבור", הוא שופך את ליבו בדברים לא מסודרים שיוצאים מהנפש. אחרי שהוא שופך את ליבו, מדבר על מה שמציק לו, או בוכה, הוא מרגיש יותר קל, ולפי איך שכתב לי אותו אחד שפגשתי בצ´אט, (שלא רצה שאומר את שמו), למאמינים באלוהים, יש הרגשה שאלוהים הקשיב לו ומשגיח עליו. לעומת זאת, כשלאדם יש מרה שחורה ודיכאון מתמשך, הוא מתכנס שוב ושוב במחשבות נוגות ובדימיונות על העתיד הרע שאורב לו ואז כבר
אין דמעות שיוצאות(כמו במקרה שלי עכשיו), אין תפילה, אין דיבור, אלא רק תחושה של חידלון ואבדון, דבר שגורם לאדם חוסר רצון להמשיך לחיות. לכן, רבי נחמן היה אומר שאסור להתייאש ולנסות אפילו להיכנס לשמחה גם אם אין חשק, כמו שמישהו אמר כאן באחד השרשורים, לא זוכרת מי בדיוק, אולי הרדוף, שלפעמים צריך לנסות לחייך, גם אם קשה ואין חשק, ואז לפעמים החיוך פתאום נכנס בטבעיות. לצלול, שמקווה ליישם על עצמה את מה שכתבה
.