בגיל הזה... או בכל גיל?
המון פעמים אני רואה פה ובפורומים אחרים תשובות כמו "בגיל הזה עוד אין פינוק בגלל הרמה על הידיים..." "בגיל הזה, הכי חשוב חום ואהבה..." וכדומה. נדמה לי, שזה בכלל לא שאלה של גיל. בכל גיל הכי חשוב זה חום ואהבה ולהיות קשוב לאחר (ילד או מבוגר) בשביל לעזור לו להתפתח. אם אתה אוהב וקשוב באמת, אתה כבר תדע איך לעזור לו להתפתח בצורה שהכי מתאימה לו - תעזור לחקור ולגלות, ותוכל להפנות גם לאחרים אם זה משהו שהוא מעבר לידיעותיך/יכולותיך. נכון שהביטוי של האהבה משתנה עם הגיל (בגיל 15 הם לא כל כך אוהבים שמחבקים אותם כל הזמן...) אבל עדיין האהבה היא הבסיס להכל. אני, לפחות, למדתי הרבה יותר ממורים שאהבתי והערכתי - ומן הסתם זה גם היה הדדי... חום ואהבה הם לא ניגוד להשקעה חינוכית באדם. בדיוק ההיפך. קשה לי לחשוב על מישהו שבאמת נותן אהבה (ולא רק מראית עין, או אהבה אנוכית, חיבוקים כמו צעצוע) ולא מעודד התפתחות, מעצם העניין, בלי צורך להיות "גאון הדור". בכל גיל, לדעתי, "פינוק" (במובנו השלילי) לא נגרם כתוצאה מאהבה ומגע אוהב. זה לא נגמר בגיל שנה או שנתיים או חמש. בשלב מסוים נעשה כבד מדי לקחת על הידיים
וגם המינונים והשיטות משתנים עם הגיל, אבל הבסיס נשאר, ואם ילד רוצה מגע, הוא לא יעשה "מפונק" אם ניתן לו את זה. אם הוא רוצה "על הידיים" כמגע - ניתן לעשות את זה גם בדרכים לא כבדות. אם הוא רוצה "על הידיים" כשיטת התקדמות (ואני מדברת על ילד הולך) - זה כבר סיפור אחר לגמרי, אבל גם אז אפשר למצוא בקלות יחסית פתרונות שמתאימים לכולם, ולא הייתי מסרבת "לקחת על הידיים" רק כי זה "מקלקל" אותו (למה, עגלה יותר טוב? ריב מתמיד יותר טוב? ).
המון פעמים אני רואה פה ובפורומים אחרים תשובות כמו "בגיל הזה עוד אין פינוק בגלל הרמה על הידיים..." "בגיל הזה, הכי חשוב חום ואהבה..." וכדומה. נדמה לי, שזה בכלל לא שאלה של גיל. בכל גיל הכי חשוב זה חום ואהבה ולהיות קשוב לאחר (ילד או מבוגר) בשביל לעזור לו להתפתח. אם אתה אוהב וקשוב באמת, אתה כבר תדע איך לעזור לו להתפתח בצורה שהכי מתאימה לו - תעזור לחקור ולגלות, ותוכל להפנות גם לאחרים אם זה משהו שהוא מעבר לידיעותיך/יכולותיך. נכון שהביטוי של האהבה משתנה עם הגיל (בגיל 15 הם לא כל כך אוהבים שמחבקים אותם כל הזמן...) אבל עדיין האהבה היא הבסיס להכל. אני, לפחות, למדתי הרבה יותר ממורים שאהבתי והערכתי - ומן הסתם זה גם היה הדדי... חום ואהבה הם לא ניגוד להשקעה חינוכית באדם. בדיוק ההיפך. קשה לי לחשוב על מישהו שבאמת נותן אהבה (ולא רק מראית עין, או אהבה אנוכית, חיבוקים כמו צעצוע) ולא מעודד התפתחות, מעצם העניין, בלי צורך להיות "גאון הדור". בכל גיל, לדעתי, "פינוק" (במובנו השלילי) לא נגרם כתוצאה מאהבה ומגע אוהב. זה לא נגמר בגיל שנה או שנתיים או חמש. בשלב מסוים נעשה כבד מדי לקחת על הידיים