אני לא יודע
זה לא "עצוב שלא יכולתי לשתף". זה "חששתי לשתף, כי חששתי מהתגובה של בת הזוג" כי רציתי ל"הנות" משני העולמות (נעזוב את השאלה, עד כמה העולם ה"ראשון" היה הנאה כזאת גדולה) ובאיזשהו מקום ידעתי שלא אוכל. מהבחינה הזאת זה כן בגידה. כי בגידה הופכת לכזאת לא בגלל שאסור א' או אסור ב', אלא כשאת מסתירה משהו שאמור לפגוע בבת זוגך, מתוך רצון שלנעו את הפגיעה וההיפגעות. בתור מי שלא נגע באף אחת מחוץ לאשתו במשך כל נישואיו (וגם אח"כ...) בקלות יכולתי לתפוס את העמדה הצדקנית של "זה לא בסדר, נקודה". אבל איכשהו יש לי הרגשה שזה לא פר. ההבדל בין גנבה לבגידה היא שבת זוג אינה רכוש. הבעיה בבגידה היא שאת לא שמה קלפים על השולחן: את יכולה להגיד לבת הזוג: "אני רוצה לשכב עם מישהי אחרת" ואז זו לא תהיה בגידה. אבל זה עדיין יפגע בה, אולי יותר. אני מרגיש שאין לנו בענינים שבין אשה לחברתה את הסרגל הזה, שעל פיו ניישר את כולן, שאנחנו לא כאלה חכמות.
זה לא "עצוב שלא יכולתי לשתף". זה "חששתי לשתף, כי חששתי מהתגובה של בת הזוג" כי רציתי ל"הנות" משני העולמות (נעזוב את השאלה, עד כמה העולם ה"ראשון" היה הנאה כזאת גדולה) ובאיזשהו מקום ידעתי שלא אוכל. מהבחינה הזאת זה כן בגידה. כי בגידה הופכת לכזאת לא בגלל שאסור א' או אסור ב', אלא כשאת מסתירה משהו שאמור לפגוע בבת זוגך, מתוך רצון שלנעו את הפגיעה וההיפגעות. בתור מי שלא נגע באף אחת מחוץ לאשתו במשך כל נישואיו (וגם אח"כ...) בקלות יכולתי לתפוס את העמדה הצדקנית של "זה לא בסדר, נקודה". אבל איכשהו יש לי הרגשה שזה לא פר. ההבדל בין גנבה לבגידה היא שבת זוג אינה רכוש. הבעיה בבגידה היא שאת לא שמה קלפים על השולחן: את יכולה להגיד לבת הזוג: "אני רוצה לשכב עם מישהי אחרת" ואז זו לא תהיה בגידה. אבל זה עדיין יפגע בה, אולי יותר. אני מרגיש שאין לנו בענינים שבין אשה לחברתה את הסרגל הזה, שעל פיו ניישר את כולן, שאנחנו לא כאלה חכמות.